Page 27 - 14322
P. 27
4
אולי באמת הייתי מותשת מעבר לכל יכולת לחשוב בהיגיון ,כי
לשנייה כמעט חשבתי שהסקוטי יודה לי על שהסחתי את דעתו
במהלך ההמראה.
ההפתעה בפניו התחלפה מיד במבט קודר ,ושפתו העליונה
התעקלה בבוז" .אני מקווה שאת לא מצפה לתודה".
נימת קולו היתה כה קרה ,עד שכמעט נרעדתי .התחוור לי
שבנקודה מסוימת בשיחה שלנו התחלתי לרכון לעברו .מיד נשענתי
לאחור במושב שלי ,התרחקתי ממנו ,והבעת פניו השתקפה בזו שלי.
"כמה טיפשי מצידי ל ַצפות לתודה".
"נו טוב ,לעצבן אותי בתור הסחת דעת זה לא נחשב לתת עזרה".
החזרתי את תשומת ליבי לקורא האלקטרוני והתכוננתי להתעלם
מקיומו" .אתה מניאק אומלל ,אתה יודע את זה?"
"בייב ,כשיהיה לי אכפת מה נסיכות מפונקות חושבות עלי ,אני
אדע שהחיים שלי כבר לא שווים כלום".
כאב חתך אותי ,צורב ולא קרוא ,ולחיי עיקצצו .הוא נוראי .פשוט
נוראי! זאת אשמתי שריחמתי עליו ,ולתומי חשבתי שהפחד שלו
מתרץ את ההתנהגות שלו .לא אחזור שוב על הטעות הזאת" .תפסיק
לקרוא לי 'בייב' .קוראים לי אווה".
הוא לא הגיב ,והצטערתי שלא התעלמתי ממנו לגמרי.
כשהודיעו שאפשר להשתמש שוב במכשירים אלקטרוניים ,ש ֵכני
מעוֵרר התיעוב שלף שוב את המחשב הנייד שלו והמשיך להתעלם
