Page 28 - 14322
P. 28
28סמנתה יאנג|
מנוכחותי — ואני החלטתי שזאת ברכה .העובדה שהוא העמיד פנים
שאני לא קיימת ,כבר לא העליבה אותי .ומן הסתם הועילה יותר
להערכה העצמית שלי.
אף על פי כן ,לא יכולתי להתרכז בסיפור .או שהספר היה האשם,
או שהסקוטי השפיע עלי יותר משרציתי לחשוב .הייתי מנסה אולי
לשרטט משהו ,לצייר עיצובים לעבודה או סתם לעשות רישומים
בשביל הכיף ,אבל סטלה אמרה לי לא לקחת את המחשב הנייד שלי
וכן להשאיר מענה אוטומטי לאימיילים שלי שאני לא במשרד ,כדי
שהעבודה לא תסיח את דעתי .מה גם שהחלטתי לא להביא את פנקס
הסקיצות שלי .הבוסית שלי השתלטה על עומס העבודה שלי בימים
האחרונים מפני שהיא לא רק הבוסית שלי ,אלא גם חברה שלי .היינו
צוות קטן של ארבעה אנשים בחברת "סטלה לארסון עיצובים" .סטלה,
אני ,פול והמעצב הזוטר שלנו ,גיי ּב .טיפלנו בפרויקטים בכל רחבי
העולם ,לא רק בארצות הברית .הייתי רגילה לטוס לפרויקט ,לקחת
מפרטים ומידות ולצלם שפע תמונות ,כדי לעצב את החלל מהמשרד
שלנו בבוסטון .בהתאם לגודל הפרויקט ,לפעמים הייתי צריכה לטוס
לאתר כמה פעמים.
התקציבים שעבדנו איתם נעו בין חצי מיליון למיליונים אחדים.
והיינו מסורים לחברה של סטלה .זה היה קל ,הודות לה .היא דרשה
מצוינות בגישה עניינית ,אבל לא התייחסה אלינו כאל סתם עובדים,
אלא כאל חברים שיכולים לבוא אליה כל אימת שהם נתקלים בבעיה.
לא היו הרבה מעסיקים כמו סטלה ,והיא זכתה בנאמנות שלנו בכך
שהעניקה לנו את נאמנותה בתמורה .היום שהיא ניגשה אלי אחרי
שראתה את מה שעשיתי עם פרויקט הסולו הראשון שלי אחרי הקולג'
(שיכנעתי את דוד שלי שייתן לי לעצב מחדש את המשרד שלו ,והוא
במקרה היה רואה החשבון של סטלה) ,היה אחד הימים הממוזלים
ביותר בחיי.
אבל באותו רגע קיללתי את סטלה על כך שהיא בוסית טובה.
הצטערתי שהיא לא דרשה שאעשה גם את העבודה השוטפת שלי ,כי
אז יכולתי לענות לערימת האימיילים שקיבלתי — אימיילים שהייתי
