Page 135 - 16222
P. 135
מפלצת בעיניו ׀ 135
עיניי מצטמצמות למשמע המילים" .כרטיסים? איזו מין ארוחה
חגיגית זאת?"
"זה יותר כמו אירוע גיוס כספים ,אבל חשבתי שהמילה ארוחה
תקרוץ לך יותר".
"אירוע גיוס כספים? מאיזה סוג?"
"מהסוג הפוליטי".
אני המומה ,ומגמגמת קצת ,אבל אין לי מושג מה לומר .הוא
לוקח אותי לאירוע גיוס כספים פוליטי? בעיני רוחי אני רואה נאומים
וחליפות טוקסידו .גברים מבוגרים ולחוצים עם נשותיהם הצעירות
והמרירות שרוצים להפציץ מדינות אחרות ולדרוס זכויות אזרח .אלה
האנשים שנאז מבלה איתם את זמנו? אלה האנשים שאנחנו אמורים
להיות?
זאת לא אני ,זאת לעולם לא תהיה אני ,ואני לא בטוחה אם זה
אי פעם יוכל להיות מי שהוא .אני מדמיינת חדר מלא אנשים כמו
סנטינו ,שיפוטיים ,מלגלגים ,שמפנים את המקלות שלהם לעבר
אנשים שלדעתם לא שייכים למקום" .אני לא חושבת שאני מסוגלת
לעשות את זה".
"אני חושב שאת כן ",אומר נאז ,ואז אוחז בידי ומוביל אותי
החוצה .שם ,מול הבית שלו ,חונה לימוזינה ארוכה .הנהג פותח את
הדלת האחורית ונאז עוזר לי להיכנס לרכב .מושבי העור קרירים,
האווירה מאופקת ,בקבוק שמפניה נח בדלי קרח מולי.
"זה מגוחך".
נאז צוחק כשהוא מוזג כוס שמפניה ומוסר לי אותה" .תשתי.
תירגעי".
אני לוקחת את הכוס ולוגמת בזמן שהוא מוזג לעצמו כוס" .אני רק
בת שמונה־עשרה ,אתה יודע ,במקרה ששכחת".
"לא שכחתי".
"אסור לי לשתות ".ועם זאת ,אני גומעת את השמפניה כה מהר עד
שהוא צריך למזוג לי עוד כוס לפני שהוא מספיק ללגום משלו" .אני
לא מספיק בוגרת".
