Page 192 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‬

‫וכי יפה ההוכחה מדיבורו‪ ,‬והגאו אבני מילואי‬ ‫פליג ס"ל דלמא מתנה יהיב לה עכ"פ מוכח ההכרח‬
‫במ"כ לא עיי יפה בזה‪ ,‬ועד שהביא ראי' מש"ס‬ ‫עדי מדיבור פיו‡‪.‬‬
‫גיטי )מ"ג( ]ע"ג[ ע"ב הי' לו ליישב סברת מ"ל על‬
‫הש"ס גופי' וכי הוכחה עדי מדיבוריה‪ ,‬אבל המ"ל‬ ‫‪ È ‰Ó˙Â‬על הגאוני במחילת אל מכ"ת ששגו‬
‫גופיה תיר זה )פכ"ח( ]פ"ט הל' כ"ח[ מאישות‬
‫בכתבו אתשו' מהרי"ק ]שורש כ"ח וקע"א[ בעני‬ ‫ברואה‪ .‬הנה ז"ל השאלה שבתשו' הרא"ש‬
‫חוששי לסבלונות כתב‪ ,‬כיו שהוכחה הוא מעני‬ ‫כלל מ"ה סי' ט'‪ ,‬לאחר זמ בא בעלה ועדיי הי'‬
‫אחר ואי הבעה"ד מכוו במעשיו לומר שקידש‬ ‫הגט ביד הזק וביטל הגט ונתיחד עמה ואח"כ אמר‬
‫בסבלונות או שלא קידש‪ ,‬אלא מילתא אחריתא‬ ‫אל ואבטל הגט שביד הזק כדי שלא יוציא שו‬
‫עבדי‪ ,‬ומזה אנו מביני' שלא קידש בסבלונות‪ ,‬אעפ"י‬ ‫אד דבה עלינו‪ .‬ואמר הזק שהוא שליח לקבלה‬
‫שלא הי' נאמ בהכרח ממעשיו א הי' מכוו לזה‪,‬‬ ‫ונתגרשה בקבלתו‪ ,‬ושני חבריו הזקני היו עדי‬
‫אבל הכרח שבא ממילא בלא כוונה עדי טפי ע"ש‪.‬‬ ‫עכ"ל השאלה‪ .‬פי' שהאשה עשאו שליח לקבלה מיד‬
‫וא"כ בגטי ע"ג ע"ב כ הוא‪ ,‬שלא נתכוו לדבר‬ ‫שליח הולכה של בעל‪ ,‬וע"ז השיב הרא"ש כנ"ל‪.‬‬
‫אלא שפרע לה שכר ביאתה ואתננה וממילא אנו‬ ‫והנה צרי להבי בנוסח השאלה שקוד שנתיחד‬
‫מביני שלא בעל לש קידושי ‪ ,‬משא"כ בהא דתשו'‬ ‫כבר ביטל הגט א"כ אחר שנתיחד מה צור לבטלו‬
‫הרא"ש לפי הבנת משנה למל שלא אמר דבר קוד‬ ‫שנית שלא להוציא דבה‪ ,‬הלא לפי דעתו שהי' שליח‬
‫יחוד‪ ,‬אלא אח"כ אמר אל ואבטל כדי שלא יוציאו‬ ‫הולכה כבר נתבטל‪ ,‬ולעני דבת אנשי מה יוסי‬
‫עלינו דבה‪ ,‬הרי פירש שלש זה אמר כ שלא יאמרו‬
‫בעל אחר גירושי אלא קוד גירושי הרי שנתכוו‬ ‫ביטולו שנית אחר היחוד‪.‬‬
‫לכ במעשיו וק' וכי עדי זה מדיבורו ויפה השיג‬
‫משנה למל ‪ ,‬אלא שכבר כתבתי דברי ראשוני וקאי‬ ‫‡·‪ Ï‬האמת יורה דרכו כי ט"ס דמוכח יש כא מ"ש‬

‫על הוכחה שקוד יחוד‪.‬‬ ‫אל ואבטל הגט שביד הזק צ"ל אל ואטול‬
‫הגט שביד הזק ‪ ,‬ר"ל אתמול ביטלו כדי המבטל גט‬
‫]‪[˙Â Ê ˙ÏÈÚ· Â˙ÏÈÚ· ‰˘ÂÚ Ì„‡ Ôȇ ‰˜ÊÁ‬‬ ‫והניח החספא ביד הזק מ"מ אחר היחוד נמל שיש‬
‫]ש[יוציאו דבה שה זע"ז כאיש ע אשתו וג כתב‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שצל"ע בדברי הרא"ש הא עכ"פ האשה יודעת‬ ‫על שמ מונח ביד הזק ‪ ,‬ע"כ אמר אטלנו מידו‪,‬‬
‫ושוב כשבא ליטלו מיד הזק גילה לו הזק שהוא‬
‫שעשאתה שליח קבלה וכבר נתגרשה והלא על‬ ‫שליח לקבלה וכו' כנ"ל‪ ,‬א"כ לק"מ קושיית משנה‬
‫שניה נאמר חזקה אי אד עושה בעילתו בעילת‬ ‫למל ‪ ,‬דודאי הוכחה דלאחר היחוד לא מהני טפי‬
‫זנות‪ ,‬ומסתמא הודיעתה לו כדי שיבעול לש‬ ‫מדיבורו‪ ,‬אבל א קוד שנתיחדו יש הוכחה שאינ‬
‫מתיחדי לש קידושי אלא על ש קידושי‬
‫קידושי ומ"ט התיר הרא"ש‪.‬‬ ‫הראשוני ‪ ,‬ואפי' לא היה אלא ספק‪ ,‬מ"מ שוב אי‬
‫כא חזקה שקידש‪ ,‬וכיו שאי כא חזקה גמורה אי‬
‫‪ Ì Ó‡‰‬יש לי בזה צ"ע בדברי משנה למל )הל'‬ ‫עדי ביאה עדי קידושי כי אי ברור לה שקידשה‬

‫גירושי ש ( שכ' אמ"ש רדב"ז )ח"א סי' שנא(‬ ‫ודינו של הרא"ש אמת·‪.‬‬
‫א בא עליה בנדתה והרי בעל בעילת איסור שוב‬
‫אי כא חזקה שלא בעל בעילת זנות‪ ,‬וכ' מ"ל אפי'‬ ‫]„‪[˘"‡¯‰ ˙"Â˘Ï Ú"·‡‰ ˙ȇ¯ ˙ÈÈÁ‬‬

‫‡‪ Í‬המשנה למל לפי הבנתו בהרא"ש שההוכחה‬

‫הי' מאמירתו אחר היחוד‪ ,‬יפה השיג מסברא‬

‫‪Á ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪‰"Ù‡  ÂÂÎ˙ ÔÈ˘Â„È˜ Ì˘Ï ‡Ï˘ ¯ÓÂÏ ÏÏÎ È ÓÈ‰Ó ‡Ï ̯·Ȅ·„ ‚"Ú‡„ ¯‡Â·Ó :· ,‚Ú ÔÈËÈ‚· ‡È‚ÂÒ‰ ‡È·Ó˘ ¯Á‡ Ì˘ Ó"·‡‰ Ï"Ê .‬‬

‫‪È"¯· È"¯ 'Èه ÔÈ˘Â„È˜ Ì˘Ï 'ȉ ‡Ï˘ 'ȇ¯ ȉ „ÂÁȉ ¯Á‡Ï Ô˙ ˘ 'ÈÙÒÎ ˜"˙Ï ‡‰„ È ‰Ó Ì‰È˘ÚÓ ÍÂ˙Ó ˙¯ÎÈ 'ÁÎÂÓ ˘È˘ ÏÎ‬‬
‫„‪‰¯ÂÓ‚ ‰ÁΉ ‡Îȇ„ ‡Îȉ Ï·‡ .È"˘¯ÈÙ˘ ÂÓΠ‰Ï ·È‰È ‡ÓÏÚ· ‰ ˙ÓÏ ¯ÓÈÓÏ ‡Îȇ„ ‡Â‰ ‰ÁΉ ‡τ Ï"Ò„ ÌÂ˘Ó ‡Ï‡  ȇ ‚ÈÏÙ‬‬

‫‪‰¯Â¯· 'ȇ¯ ÂÊ .ÔÈ˘Â„È˜ Ì˘Ï 'ȉ ‡Ï˘ ‡Ï˙Ó È‡Ï‚‡Â 'ȇ¯ ȉ Ó"Ó „ÂÁȉ ¯Á‡Ï ‰‡· ‰ÁΉ„ ‚"Ú‡ ÔÈ˘Â„È˜ Ì˘Ï Â È‡„ „"·Ï ˙¯ÎÈ ‰‬‬
‫‪.·Î 'ÈÒ (·"Ò¯˙) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ 'ÈÚ .Ï"Ê ˘"‡¯‰ ȯ·„Ï‬‬

‫·‪‰˘ÂÚ˘ ÈÓ ÏÚ 'Ë 'ÈÒ ‰"Ó ÏÏÎ ‰·Â˘˙· ˘"‡¯‰ ȯ·„ ˘"‡ ‰Ê·Â :Ï"Ê ‡"‡· ˘"‡¯‰ ȯ·„ ¯‡·Ó ‡Ó 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ Ìȯه ˙È· ˙"¢· .‬‬

‫˘‪'ÂÎ È"Ú ‡Îȇ„· ȯÈÈÓ Î"Ú È¯‰„ ‰„Ó‰ ÏÚ ·¯‰ Êȯى˘ ·˙ΠÔÈ˘Â¯È‚ ˙ÂÎÏ‰Ó ' ˜¯Ù ÍÏÓÏ ‰ ˘Ó ‡ȷ‰ 'ÂÎ Â˙˘‡ ˘¯‚Ï ÁÈÏ‬‬
‫„‪‡Ï„ ÔÂÈÎ ÌÈ ÂÎ ˘"‡¯‰ ȯ·„ ˘"ÓÙÏ 'ÂÎ È ‰Ó ‡Ï ÈÓ Â˙ÁΉ ‰ÈÏ Ô È ÓÈ‰Ó ‡Ï ÔÈ˘Â„È˜ Ì˘Ï ‰È‰ ‡Ï˘ ‡ ÏËÈ· ‡Ï˘ ¯Ó‡„ ‡Îȉ ÈÎ‬‬

‫‡‪.˙ÂÎȯ‡· ˘"Ú .ÔÈ˘Â„È˜ ԇΠÔȇ˘ ÔÓÈ‰Ó Â‰È‡ ‡"‡„ ‡¯ÂÒȇ ˜ÊÁ˙È‬‬