Page 189 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ נז ‪ÊÓ˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫כריתות‪ ,‬דעכ"פ אגידא ביה לעול ‪ ,‬וא אירע‬ ‫להרווחה דידי' כיוו ולזה מועיל מחילה והריני כאלו‬
‫שבשעת מיתה יאמר אינני מוחל התנאי הרי אינו‬ ‫נתקבלתי אלא חיישי' דלצעורה דידה כיוו ולזה אי‬
‫כורת‪ ,‬אלא שאנו תולי מסתמא ימחול אבל מ"מ‬ ‫מחילה מועיל כ"א שמוחל גו התנאי דלצעורה‪,‬‬
‫אינינו כורת כמו שהוא עתה וצדקו דברי רבנ קמאי‬ ‫אבל תנאי נתינת הממו אינו מועיל עיי גטי ע"ד‬

‫דבה"ג‪.‬‬ ‫ע"ב ובר" בש רשב" ‪.‬‬

‫‪ ‡ÏÂ‬רחוק בעיני שזהו דעת הרמב" ג"כ אפי' לפי‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬אנ סהדי כל שכיו לצעורי אי אד רוצה‬

‫הגירסא שלפנינו א מת בתו שלשי אינה‬ ‫לצער חברו ומה ג אשתו בשעת מיתה‪,‬‬
‫מגורשת ולא קאי אלעיל‪ ,‬ופסק ש באמר ע"מ‬ ‫אדרבה רוצה אד לנוח על משכבתו ולמחול לכל‬
‫שתת לי ולא קבע זמ חולצת ולא מתיבמת כתב‬ ‫מא דצעריה ולא יצערו אחרי בגינו‪ ,‬וכאלו מחל‬
‫הה"מ הטע משו דבעי' ביטול וקיו בפועל‪ ,‬וילי‬ ‫הציעור להדי' בשעת מיתה‪ ,‬אלא מ"מ לא יועיל‬
‫כ מא לא באתי עד יב"ח דלא שרינ עד אחר יב"ח‬ ‫דלמא להרוחה כיו ולא לצער אותה כלל‪] ,‬ואי [‬
‫שנתקיי בפועל‪ ,‬וכש שהת ספק אי לאלתר‬ ‫בו עו אשר חטא‪ ,‬ולית כא אנ סהדי‪ ,‬אמנ א‬
‫)שתחול( ]התירוה[ או לאחר יב"ח ה"נ ספק‪ ,‬וחולצת‬ ‫מחל להדיא דמהני לגבי הרוחת המעות ושוב מת‬
‫ולא מתיבמת‪ ,‬זו היא כוונת ה"ה‪ .‬וקשה מאוד לומר‬ ‫ומיתה מוחלת הצער הרי היא מגורשת ובטל‬
‫דש"ס מספקא לי' בסברא חדשה אי בעי ביטול וקיו‬ ‫התנאי‪ ,‬זה הוא סברת הראב"ד‪ .‬ועיי ר" פ' המדיר‬
‫בפועל או סגי בכח ולא פירש ל במאי מספקא ולא‬ ‫סוגי' דמומי דס"ל לרמב" ולרוב פוסקי לבר‬
‫הזכיר סברא זו כלל‪ ,‬אע"כ י"ל בודאי אי בא לא‬ ‫מרשב"א דעל מנת יכול למחול עיי' ב"ש סי' קמ"ג‬
‫באתי עד יב"ח הי' כוונתו לפיוסא לה‪ ,‬נמצא כשמת‬
‫לא מחל תנאו וצרי שיתקיי בפועל‪ ,‬וכל שלא‬ ‫סק"ט‪.Á‬‬
‫נתקיי בפועל מתיבמת‪ ,‬א אולי היתה כוונתו‬
‫לצעורה ומשמת מחל התנאי ומשמחל התנאי לא‬ ‫‪ ÔÂÈÎÂ‬שזכינו לדי ‪ ,‬א"כ בע"מ שלא תשתי יי כל ימי‬
‫צרי קיו לא בכח ולא בפועל ומותרת לעלמא‪,‬‬
‫ומדמספקינ אנ בדעתיה חולצת ולא מתיבמת‪ ,‬וה"נ‬ ‫חיי פלוני דליכא אלא לצעורא‪ ,‬אי מיית‬
‫במאתי זוז אי' הי' כוונתו להרווחה ולא מחל‬ ‫המגרש ביטל התנאי ומחלו‪ ,‬ומותרת לשתות יי‬
‫התנאי אלא א ביטל בפועל‪ ,È‬וכיו שמת א"א‬ ‫לכתחלה‪ ,‬ולא תיקשי מא לא תבעלי לפלוני‪ ,‬הת‬
‫לבטלו בפועל‪ ,‬ואי כוונתו לצעורא כיו שמת ב)י(טל‬ ‫קנאת חמת גבר ביניה שחשדה האיש ההוא וכיוצא‬
‫התנאי ולא בעי לא כח ולא פועל‪ ,‬ומספיקא חולצת‬ ‫בו ואהא לא מחל‪ ,‬וכ א לא באתי מכא עד יב"ח‬
‫ולא מתיבמת‪ ,‬והרי לסברא של רבנ קמאי יש ראי'‬ ‫הת אינו מוכרח שהי' דעתו לצעורא אלא אפשר‬
‫מספיקא דש"ס גבי אי לא באתי מכא ועד יב"ח‬ ‫לפיוסה באות הימי כדמשמע בש"ס ע"כ אינו‬
‫ברור שמחל כי אי בזה עו אשר חטא וכ במאתי‬
‫הנ"ל‪.‬‬ ‫זוז אפשר דעתו להרווחה‪ Ë‬משא"כ אל תשתי יי‬
‫שהוא רק לצעורי' י"ל בודאי מחל התנאי שלא יהי'‬
‫‪ ÔÂÈÎÂ‬שזכינו לישב דברי רבנ ולסלק מעליה כל‬
‫בו עו וכסברת הראב"ד הנ"ל‪.*Ë‬‬
‫קושי'‪ ,‬והראב"ד ס"ל כסברת וג רמב" ‪,‬‬
‫ויש ראיה מש"ס‪ ,‬א"כ אחליט אני שזו היא סברת‬ ‫‪ ‰"¢ÓÂ‬לא קשי' לר" ולה"ה אלא מכל ימי חייכי‬
‫באמת‪ .‬וממילא בנידו שלפנינו בי יהי' כוונת‬
‫להרווחת בני משפחתו במסחר ‪ ,‬בי לצער אשתו‬ ‫דהוה ג"כ לצעורא ואפ"ה אינו כריתות‪,‬‬
‫ולהנ"ל קשה אמאי הא נכרת הגט כשימות הבעל‪,‬‬
‫ומ"מ נלע"ד להלי וליישב קושיא זו‪ ,‬דנהי דחזקה‬
‫דמחל התנאי בשעת מיתה מ"מ השתא לא הוה‬

‫‪̄˜ ˙ÓÂ È · ˙‡ È˜È ˙˘ Ó"Ú ‰ ˙Ó· È" Ô‡‚‰ ÈÒÈ‚ ¯Ó ȯ·„ ÈÙÏ :Ìȯ·„‰ ÍÂ˙· Ì˘ ·˙Î ˙·¢˙‰ ¯„ÒÓ ‡"Ú¯ Ô· ̉¯·‡ '¯ .Á‬‬

‫˘‪Â˙ .ȇ ˙‰ ÏË·Ó Â˙ÂÓ„ ‡‰ ,ȯÂÚˆÏ È‡Â ,Íȯˈȇ ‡Ï ‡‰ ,‰Á¯‰Ï ȇ Ù" ÓÓ„ ‡ÈÏÚÓ Ë‚ ‰È‰È˘ ȇ¯‰Ó ,˜È ‰Ï ‰ÏÈÁ˙‰‬‬

‫„‪,ÔÈÂÎÓ È¯Âڈτ Â Ï ¯Â¯·„ ÌÂ˘Ó Î"Ú ,„Á‡ ÌÂÈ· ‡È‚Ò„Ó ÌÈ ˘ È˙˘ ˜È ‰Ï ͯˆ ‰È‰ ˜ÙÒ ‰È‰ ȇ„ ,ÏÏÎ ‰Á¯‰„ ˜ÙÒ ‡ÎÈÏ ‰Ê· Î"Ú‬‬

‫‪˙¯Â„‰Ó·) Ï"ÎÚ ·Ëȉ ÔÈÈÚÏ ÔÓʉ Ôȇ ˜ÂÓÚ ÔÈ Ú‰˘ ˯ٷ È˙‡· ‚È˘‰Ï ‡Ï ‰ÏÈÏÁ ÈÎ ¯¯ÂÚÓ ˜¯ È ‰Â ,Ë‚  ȇ„ ‰Ê· Ì"·Ó¯‰ ˜ÒÙ ‰ÓÏÂ‬‬

‫‪.(Î˙ 'ÓÚ ·"Á ¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ‬‬
‫‪‚"·˘¯„ Ï"Ïȉ Ï·‡ ‰Á¯‰Ï Â˙Ú„ ¯˘Ù‡ ˘"ÓÏ Íȯˆ Ôȇ ,‚"·˘¯Ó ˜¯ ‡È˘Â˜‰„ È" Ô‡‚‰ ÈÒÈ‚ ¯Ó ˘"ÓÏ „" ÚÏ :Ì˘ Ï" ‰ ·˙Î .Ë‬‬

‫‪.Ï"ÎÚ ÔÈÂÎÓ ‡˜ ‰Á¯‰Ï ȇ„„ (‰ÈÓ„ ÂÏ ˙ ˙ „ ˙ÈÏˈ‡ È·‚ ¯·Ò„) ‰È˙ËÈ˘Ï‬‬
‫‪.‰ ‰Â ‰"„  'ÚÒ ‚Ó˜ 'ÈÒ ÔÈËÈ‚ ˙¯Â˙ 'ÈÚ .‡Ï˘ ‰"„ · ,‚Ù Ì˘ ÔωÏ ÌÂ˘Ó ‰"„ · ,„Ú ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ· „ÂÚ ‰‡¯Â .*Ë‬‬

‫‪."ÏÚÂÙ· ÏÂËÈ· ÈÚ·" ȇ ˙‰ ÏÁÓ ‡Ï :Ì˘ ‡"Ú¯·  ȷ¯ ˙·Â˘˙· .È‬‬