Page 186 - 5
P. 186
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˜„Ó
בחי' רמב" ]כתובות[ המיוחסות לרשב"א והובא ג הא הו"ל ספק ספיקא ,ספק לא אמרינ זמנו ששמ"ע
בשיטה מקובצת ריש מס' כתובות )ג ,א( בסוגית אונס ]= של שטר מוכיח עליו[ ואת"ל זמנו ששמ"ע דלמא
בגיטי דמ התורה שרי' לכה רק מדרבנ ,וא"כ כיו כונתו מעת שהוא בעול ,ואת"ל כוונתו מעכשיו
דליכא אלא ספיקא דרבנ פשיטא דיש לסמו אהנ"ל דלמא הלכה כרמב" וסיעתו דמעכשיו לא בעי תנאי
להקל .אמנ בתשו' רשב"א סי' אל קס"ב כתב דכל כפול ,ובג' ספיקות כזה אפי' איתחזק איסורא מהני
דעקרוה רבנ ממילא סמכינ דודאי גמר ומגרש כדי ס"ס .ועוד בס' פלוגתא מהני אפי' ב' ספיקות במקו
שלא יבוא לידי עקירת קידושי ובעילת זנות ,„Èוא"כ חזקה כמ"ש משנה למל פ"ב מטומאת צרעת סו
אסורה לכה מ התורה ,א נראה כל זה בסת ,אבל ה' א' .ובתשובה אחת כתב לי מו"ח הגאו נ"י·È
כשאמר להדי' א מתי יהי' גט רק לישנא איתקל לי', דזהו כוונת הש"ג בחולי ד רס"ט ע"א )יג ,א
הרי קמ דלא גמר ומגרש רק כיו שלא כפל לתנאי במהדורת וילנא( אות ב' ודלא כמו שהבי ממנו בתשו'
מ התורה אי כח בתנאי לבטל המעשה ,אבל עכ"פ משאת בנימי סי' נ' .והנה אמת נכו הדבר בכוונת
אומדנא דשכ"מ איכא ועקרוה רבנ לקידושי הש"ג לע"ד ומכ"ש הכא דאיתחזק התירא לבעלה
ומותרת לכה . כה ואיתחזק איסורא דא"א ופשוט.
][‡ ,‚Ú ÔÈËÈ‚Â ‡ ,‚ ˙·Â˙ΠۯˆÓלזה עוד נ"ל דהא אמר ר"ה בגיטי ע"ב
˘ÈÂקצת לפקפק ע"ז לפמ"ש פני יהושע )כתובות ש ( )ע"ב( בשכ"מ גיטו כמתנתו א עוד חוזר,
ודעת רוב הפוסקי ש כפירש"י דמיירי כפשוטו כל
דלא הפקיעו הקדושי אלא היכי דפשע בתקנת גט שכ"מ א עמד חוזר ,ומכ"ש א גילה דעתו
חכמי ולא נשמר כדינו ,והכא הרי התנה אלא ואמר א מתי .וכ"כ בתשו' מהרא"ל .‚Èולא דמי
שהטעהו המסדר שלא הי' בקי והו"ל אומר מותר למ"ש רשב"א דא התנה ולא כפל גרע ממי שלא
עפ"י הוראת חכ דאונס הוא ,ואי ראוי לקנוס אותו התנה כלל ,הרשב"א מיירי בסת ב אד
שיעקרו קידושיו ויהי' כל בעילותיו זנות ,ויעיי' שהאומדנא היא שמחשבתו להיות ככל דיני תנאי,
מג"א סי' ש"כ סק"ג מדמה זה לשוכח ובשוכח כגו דזבי אדעתא למיסק לא"י ומחשבתו ניכרת,
עמג"א סי' תקכ"ז סק"ו ,מ"מ אי נראה להוציא אמרי' דעתו בכל אופ המועיל ובכל דיני תנאי
אשה מבעל על המצאת כאילו .ודברי פני יהושע שבעול ,נמצא האומדנא היא שרוצה בכל דיני
צריכי ישוב לפי' הר" שלהי נדרי גבי טמאה אני תנאי ,א"כ כיו שהתחיל להתנות ולא גמר דבריו,
הרי דבריו סותר האומדנא שלנו ויפה היתה
ל ע"ש. שתיקותו ,אבל הכא האומדנא היא מחמת שכ"מ
שכל מעשיו בטירו וקיצור שלא תטרו עליו השעה
‚ ÏÏכ יע עמכ הכרתי והפלתי גאו יעקבÂË וא אמר כתבו אנו מפרשי' תנו וכדומה אי קיצור
דיבורו סותר האומדנא והחילוק מוב מאליו ואי בו
יענה ,א דעתו הרחבה מסכמת להתיר
למטינא שיבי מכשורי ומר ניהו רבה ישי עינא ספק לע"ד.
פקיחא על כל האמור א ישר בעיניו יצרפנו ע
המתירי וה' קרנו וכסא כבודו ירו כנפשו הטהורה ‡ˆÓבשכ"מ מדינא הוא סגי אפי' בלי כפילות כמו
ונפש א"נ לעבדי ה'. אי הוי שתק לגמרי ,ורק דמסקינ )עג ,א( רבה
ורבא לא ס"ל ]דר"ה[ משו דעקרוה רבנ לקידושי
.Ï"ÊÙ ˙·ËÏ Â"Ë '„ ·"Ù מיניה ,נמצא כיו דעקרוה רבנ לקידושי מיניה כתב
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
‡"Ú¯ ÔÂÈÏ‚·Â .Ì˘ ˙¯ډ· Î"˘Ó (‰ ‰Â ‰"„ ‡ ,‰ˆ Û„ ‡"Á ¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó) ÊÏ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢·Â ‡ˆ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .·È
.Ì˘ ˙Ú¯ˆ ˙‡ÓÂË 'ω Ó"ÏÓ‰ ÏÚ
.˘"Ú ·Î˜ 'ÈÒ ÔÈÏ·ÂÏ Ì"¯‰Ó ˙"¢· ‡Â‰Â Ï"Ó¯‰Ó Ï"ˆ .‚È
.˙Â Ê ˙‡È· ÂÈ˙¢ÚÏ Ê"‰Ê· ÔÈ˘Â„˜ ˙Ú˜Ù‰ ˙¯˘Ù‡ ÔÈ Ú·  ȷ¯ Î"˘Ó ˘ 'ÈÒ Á˜ 'ÈÒ ‡"Á· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .„È
.·˜ÚÈ ˙ÂÚÂ˘È ÏÚ· Ô‡‚‰ ‡Â‰ .ÂË
