Page 183 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ נו ‪‡Ó˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫כפילות בסוטה ולא מוכח סברא דחשוב ה מה שאנו‬ ‫מקדי אינש פורעניתא לנפשיה כלומר שאל"כ הי'‬
‫רוצי וא"ש הכל וק"ל‪.‬‬ ‫אומר בתחלה א מתי יהי' גט שהרי הוא לגרש‬
‫מתכוו עכ"ל‪ .‬רצונו להזהר מקו' הנ"ל דמה שאנו‬
‫]‪[˙"ÓÏ Ô ÈÚ· ‡Ï ÂÈ˘ÎÚÓ·„ Ì"·Ó¯‰Ï ¯Â˜Ó‬‬ ‫רוצי חשוב ה וע"ז מתר אע"ג שאנו רוצי שיחי'‬
‫עכ"פ השתא אנו עסוקי בגירושי ולגרש הוא מתכו‬
‫‪ ¯ÂÊÁ‬להנ"ל דעכ"פ אי שו קושי' על שיטת‬ ‫וא לא ימות אי אנו צריכי לשו דבר וכל עסקינו‬
‫בא תצטר להתגרש ע"כ עני הגירושי הוא הה ‪.‬‬
‫הסוברי דמעכשיו לא בעי דיני תנאי א‬
‫מנ"ל להמציא סברא זו‪ ,‬כ' הר" )גיטי עה‪ ,‬א(‬ ‫‪ Ï"ˆÂ‬דלא דמי לסוטה דיש מעשה בשני הצדדי‬
‫דהרמב" וסיעתו ס"ל הלכה כר"מ בכפילות‪ ,‬וא"נ‬
‫אי הלכה כר"מ מ"מ רבנ מודי בתנאי קוד‬ ‫דא לא שטית ונקתה ונזרעה זרע וא שטית‬
‫למעשה‪ ,‬וא"כ מ"ט נאיד ר' אשי בגיטי ע"ה ע"ב‬ ‫וצבתה בטנה‪ ,‬ואה"נ אי לא הוי פעולת ההשקאה‬
‫משינוי' דכולהו אמוראי ואוקמא ברייתא כרבי הלא‬ ‫אלא לצבות בט וא לא שטית לא הנקי ולא חנקי‬
‫אינהו אמוראי מוקי לה נמי כהלכתא‪ ,‬אע"כ ר' אשי‬ ‫היינו אומרי מה שאנו רוצי חשוב ה כי אי לנו‬
‫עדיפא מינייהו דקאמר כאומר מעכשיו דמי ולא בעי‬ ‫עסק בוא לא שטית דהרי להצבות בט הוא מתכוי‬
‫אבל באמת איכא פעולה בשני הצדדי א לא שטית‬
‫מ"ת והתנאי קיי והגט כשר‪.‬‬ ‫נקתה ונזרעה זרע וא שטית וכו' ע"כ מה שאנו‬
‫רוצי חשוב ה וס' זו ברורה לפע"ד ומיושב קו'‬
‫]˙ ‡‪[„Á‡ ¯·„· ‰˘ÚÓ È‬‬
‫טו"ז‪.Ê‬‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל להוסי תבלי במ"ש רמב" ריש פ"ו‬
‫‡‪ ‡Ï‬דיש לפקפק לכאורה מה שיי מה שאנו רוצי‬
‫מאישות דכל תנאי בעי ד' דברי ולא קחשיב‬
‫תנאי ומעשה בדבר אחד‪ ,‬וכ' ה"ה דס"ל ר' אשי פליג‬ ‫על מה שכבר עבר א שטית‪ ,‬מה שהי' כבר‬
‫אר' אדא‪ .Ë‬ולכאורה צ"ע נהי דפליג באוקימתא מ"מ‬ ‫הי'‪ ,‬ויותר ראוי לומר גבי א לא מתי שאנו רוצי‬
‫בדינא לא פליג כמו שהקשה הלח"מ‪ ,‬וי"ל הרמב"‬ ‫שלא ימות‪ ,‬אלא שכבר כתבתי הת אנו רוצי בקיו‬
‫ס"ל בודאי בלא אמר מעכשיו והתנאי סותר המעשה‬ ‫הגט של גירושי מתכוו אבל עכ"פ בסוטה אי‬
‫ממש‪ ,‬א"כ היינו בכלל תנאי שאי אפשר לקיימו‬ ‫שיי מה שאנו רוצי במה שכבר עבר‪ .‬ויראה דמזה‬
‫דבמתני' דב"מ )צד‪ ,‬א(‪ ,‬וכבר חשיב לי' רמב" במ"ת‬ ‫הוכיח רבי פאד"מ דמצוה לפתוח בזכות תחלה בד"נ‬
‫שלו‪ ,‬ורק ר' אדא אמר אפי' באומר מעכשיו ואי‬ ‫אע"ג שג בד"נ כבר עבר במעשה ומ"מ מצוה‬
‫התנאי סותר המעשה‪ ,‬מ"מ התנאי בטל משו דלא‬ ‫לפתוח בזכות תחלה וכיו שמצוה לפתוח בזכות ע"כ‬
‫דמי לבני גד ובני ראוב שהי' התנאי בדבר אחד‬ ‫זה אנו חפצי בו ומקרי ה ומיושב קו' שעה"מ‬
‫ומעשה בדבר א'‪ ,‬וכיו דקיי"ל כר' אשי במעכשיו‬
‫לא בעי מ"ת‪ ,‬א"כ לא משכחת הא דר' אדא דממ"נ‪,‬‬ ‫הנ"ל על רבי פאד"מ וק"ל‪.Á‬‬
‫אי לא אמר מעכשיו הרי הוי בכל ל תנאי שא"א‬
‫לקיימו ואי אמר מעכשיו הרי לא בעי דומיא דבני גד‬ ‫‡‪ ‡Ï‬לפמש"כ לעיל דהרמב" פסק כר"מ דמתנה‬

‫ובני ראוב וא"ש‪.‬‬ ‫ג על להבא א תזנה עוד להבא ובזה בודאי‬
‫אנו רוצי שלא תזנה עוד וא"כ מנ"ל לרמב"‬
‫‡‪ Ì Ó‬אינ פוסקי' ס"ל לית הלכתא כר"מ במ"ת‬ ‫דפותחי בזכות תחלה‪ .‬ע"כ נלע"ד הא דבעי בסוטה‬
‫כפילות היינו משו דהוא איסורא דאית בי' ממונא‬
‫ולא רבנ מודי לו במעשה קוד וכל‬ ‫כמבואר ס"פ שבועת העדות והיינו כתובה דאלו‬
‫האוקימתות לבר מהלכתא‪ ,‬ומשו"ה חדית ל ר' אשי‬ ‫שארי חיובי' הרי בלא השקאה נמי יכול לגרשה‬
‫ע"מ כאומר מעכשיו וכ הלכתא‪ ,‬אבל לעול למא‬ ‫ולפטור מכל החיובי ועיי תוס' סוטה ר"פ מי‬
‫דבעי מ"ת אי חילוק בי מעכשיו ולאח"ז‪ ,‬ומשו‬ ‫שקינא וכו'‪ ,‬ועוד ש ג' ע"ב ד"ה מ"ט וכו' יע"ש‬
‫חומרא דגיטי חייש שמואל לדר"מ ואתקי בגיטא‬ ‫וליכא ממונא אלא כתובה והיינו למ"ד כתובה‬
‫דאורייתא דהכי ס"ל לר"מ‪ ,‬אבל רמב" פסק כתובה‬
‫לאו דאוריי' פ"י מה' אישות ה"ז ממילא לא בעי‬

‫‪.[‡ ,„Ó Û„ Á"·Á È˘ÈÏ] Ò"˙Î ˙"¢· 'Î ÔΠ„"¯ÂÈÏ Â˙Ó„˜‰· .Ê‬‬
‫‪.‡ ,‰Ú ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .Á‬‬

‫‪Ì˘ „„ „È ,„"‰ Ì˘ ˙Â˘È‡ 'ω ‰·Â‰‡ È · ,Ì˘ ˙Â˘È‡ 'ω Ó"‰Î¯Ó ,(˜) Ë 'ÈÒ Ê"Ù ÔÈËÈ‚ "˜ ,‰Ú˜ 'ÈÒ ˘"·È¯‰ ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯ .Ë‬‬

‫‡‪.‰"‰ Ì˘ ÍÏÓ‰ ˙˘¯Ù ‚-· ˙ÂÈ˙Â‬‬