Page 239 - 5
P. 239
Ì˙Áסימ סט ʈ˜ ¯ÙÂÒ
היכי דלשו בני אד מבורר אי הולכי אחר לשו דש"ס ,והרי" לא מייתי ליה ,ועיי חי' רשב"א
תורה ודי זה בש"ס תמוה לכאורה ,א י"ל דאחר בשבת .וכ"כ ראב" ד ס"ו ע"ב סי' ש"ע וז"ל
דהנהיגו חכמי ישראל לעני יבו וכיוצא א נולד ואהאי לא סמכי' דדיחוי' הוא ולא עיקר דאשנוייא
מת לאוסרה ליב משו חשש ב וכרבינו פר ,עי"ז לא נסמו ע"ש .ועוד מצאתי בירושלמי סו פרק
נקרא בלשו ישראל ב ועי"ז יש ספק בנודר .וכה"ג נושאי על האנוסה ]ה"ז[ לבתר דמייתי ה ממ"נ
כתב לח"מ פ"ט דנדרי ]ה"ו[ לעני בשר עו דמחת בבשר בעלמא הוא מסיי במסקנא רבנ
דלאחר שאסרוהו חכמי בחלב מיקרי בשר בלשו דקסרי אמרי' ר' יעקב בר רסיו שאל מי יימר דמותר
בני אד .‡Èוזה ג כ כוונת תוס' דנדרי ס"ג ע"ב לחתו בשר שלא לצור ,ר"ל בשר ב ח' דג זה
שנדפס בגליו ש"ס פ' ע"א דבתר דתיקנו פורי נקרא חבורה ונשאר ש כ במסקנא ,וג בש"ס דיל
ומגלה באדר שני משו סמיכות גאולה לגאולה שוב מייתי תנאי דפליגי בהכי לפירש"י עיי חי' רשב"א
נקרא בלשו בני ישראל אדר שני אדר סת ע"ש שכ א"כ למעשה צ"ע ,בהא אבל עכ"פ זכינו להבי דברי
כוונת ,וה"נ דכוותיה וזה הוא כונת רבינו פר
לפע"ד .ועיי' שיטה מקובצת דנזיר בש רבינו רמב" וכוונתו.
עזריאל .ומכ"ש בנולד חי ופיהק ומת אפי' לא נודע
שנגמרו שעריו ביו לידתו שאי להחליטו לנפל ‡˙˘‰Âמיושב נמי קושיא הנ"ל דלרשב"ג נמי
ולהתיר אמו ליב ודברי רמ"ה שבטור )סי' קסד(
משכחת ליה ב ח' שאסור לטלטלו ב ח'
תמוהי . שראינו שלא נגמרו שערות ביו שנולד וע"כ לא
קאמר רמב" דשלשי לא בעי סי' גמרו אלא בא
‡˙˘‰Âננקוט חומרא מתנייתא ,אי בדקו התינוק גמרו לפנינו ולא ידענו אי נולד כ או לא ,אי שהה
שלשי אמרינ מסתמא נולד כ אבל אי נולד לפנינו
הזה ביו לידתו ונגמרו שעריו וציפרניו בלי סי' אי ל ריעותא גדולה מזו ולא מספקינ ליה
ביומו אע"ג שהוא מסת ילדי שהמה ספק ב ח'
ספק ב ט' א ע"ג דחלה הי' ומת בתו שלשי כלל שיחיה שלשי ואסור לטלטלו.
ולכמה פוסקי הו"ל כפיהק ובפיהק כתבתי דג
לרמב" בעינ גמרו לפנינו ביו לידתו ,מ"מ א ÈÙÏÂזה נראה לי דהוא הדי בסת ולדות שלנו
יצור לזה שיש לו להיב שיורי פתיתי בשוקו
למטה מארכובה אפשר הי' לסמו ולחלו בקב שבעל ולא פירש וכול המה ספק ב ח' ספק
הקיטע העשוי מעור אע"ג דלרמב" וסיעתו אי ב ט' ונגמרו שעריו לפנינו אלא שלא ידענו אי נולד
הקיטע חול מ"מ לדידיה חלה הו"ל כאכלו אריה כ או לא דאמרי' מכח רוב נשי בני קיימא לט'
ומ התורה לא בעי חליצה כלל ,ואפשר לומר יולדות ונולד של ,מ"מ היינו כשהוא חי לפנינו
דבמקו עיגו כזה קיל מנישאת לכה .ואע"ג אבל בפיהק ומת וה"ה לחלה להפוסקי דחלה
דלהלכות גדולות וסיעתו ה"ל חלה כפיהק ואסרוה כפיהק דהוה ריעותא דאחד מאל בני מתי בנוער
מ התורה מספק דבעי' גמרו וג שהה דאפילו נגמרו בחק אימות וספק עצו הוא לומר שלא נגמרו
ביומו לא מהני והכא הוי כלא שהה כיו דחלה ה"ל
כפיהוק ,מ"מ היינו להתירו בלא חליצה ,אבל הכא שערותיו ביו לידתו ונפל הוא.
הי' אפשר לסמו אכמה פוסקי דקיטע חול א
נקשרו הקשרי למטה מהארכובה ,באמת א היה ‰ÈÓÂוודאי נפל לא הוי דאפי' נולד מת כתב טור
אפשר להמציא להתירה בלא חליצה כלל או אפי'
ליב הי' יותר ניחא מלחלו ע"י קיטע פ יאמרו )סי' קנו( בש רבינו פר דאיכא לספוקי
קמו בי' רבנ שקיטע חול ,כמ"ש תוס' בשבת קל"ו שחלה ומת במעי אמו כמקרה שארי בריאי וראיתו
ע"ב לעני אשת כה ,אבל זה אי שו ה"א ,א מנזיר י"ג ע"א ראיה גדולה היא ונלמוד הימנה ומ"ש
בצירו ב' הקולות שהולד נגמרו שערו ביו לידתו ב"י שהוא נגד ש"ס ר"פ החול )לה ,ב( לפו רהיטא
וחלה ומת ,וג חליצת הקיטע שקושרי' למטה מ כתב כ כמ"ש יש"ש פרק )הערל( ]מ"ח סי' ג[.
הארכובה ,הי' אפשר להתיר .א דבר זה נמסר ומ"ש ב"י Èבנדרי הל אחר לשו בני אד תמוה
בעיני וכי לשו בני אד הוא לומר על ב הנולד מת
יש לי ב ,שזה נדר הריני נזיר א יהיה לי ב ,כדומה
שלא ימצא שו מקו ושו זמ שיאמר כ ,וג אי
ניזל בתר כונת הנודר אנ סהדי שכוונתו הי' על ב
ממש ולא על מת במעי אמו ,והשתא דברי ש"ס הת
תמוהי ואפי' לשו התורה ליכא מבורר בזה ,ומכ"ש
.‰Ê ¯·„ È"·· ‰Ú˘ ÈÙÏ Ó"Ï .È
.Ô‡˙‡ ‰"„ ¯˘·‰ ÏÎ ˜¯Ù ˘È¯ ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ Ì"·Ó¯‰ ‰ ‰Â ‰"„ · ,„ Ìȯ„ Ò"˙Á 'ÈÁ '¯ .‡È
