Page 236 - 5
P. 236
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˜ˆ„
ÏÎÂרואה בתוספתא )שבת הט"ז( יראה ויבי דאי ברורה לשיטה זו מ"ש תוס' שבת קל"ו ויבמות ש
דא"כ לא משכחת לרשב"ג ב ח' שיהא אסור לטלטל
אפשר לפרש באופ אחר דרשב"ג ורבי ארישא פי' אי אפי' בלא גמרו משכחת שיהיה ב קיימא ע"י
קאי דב ח' אסור לטלטלו ועל זה שאל איזה ב ח' שישהה מ' יו א"כ אמאי לא יהא מותר לטלטלו על
ואמר ת"ק כל שלא כלו וכו' ורבי אמר כל שגמרו ספק קט כזה שמא יחיה שלשי יו כמ"ש תוס' פ'
וכו' ורשב"ג אומר כל ששהו ואלא שהתוס' כתבו ע"א ד"ה והא תניא וא היה יכול להיות ב קיימא
דס"ל לש"ס דרשב"ג קאי נמי אסת ולדות מדמייתי
קרא דופדויו מב חדש תפדה ,ועוד מדאמר כל לא היה אסור לטלטלה.Ê
ששהה ,אבל אב ח' בודאי קאי דקאי ארישא דאסור
לטלטלו .ויש לתמוה בזה על הגאו עצי ארזי סי' ]['ÒÂ˙ ÏÚ ‡"˘¯‰Ó‰ ˙È˘Â˜Ï ·Â˘È
ד' ס"ק כ"ד וע"ש .והאמת כמ"ש .והשתא כיו דע"כ
קאי ארישא דב ח' אסור לטלטלו וכללא הוא כל ‰ÓÂשכ' תוס' ש בסו הדיבור ומילתא דלא
שאפשר שיחי' אינו כאב א"כ לא משכחת לרשב"ג
אסור לטלטלו אלא בלא גמרו ורשב"ג מיירי בגמרו שכיחא היא ואסור לטלטל עכ"ל איננו סתירה
דבעי נמי שלשי ורבי ורשב"ג אהדדי אתמר לתחילת דבריה וכמו שחישב מהרש"א במהדורא
בתרא ונדחק ולא עלתה בידו ע"ש ,די"ל בהס"ד הוה
וכהתוס'. ס"ל לש"ס דרבי אבוהו כללא כייל כל ב ח' אפי'
בעל ופירש והוא ב )י"ח( ]ח' ודאי[ אפשר לו לחיות
]‚„¯ ·[ÂÈ˘„Á ÂÏÎ ‡Ï˘ 'Á Ô וממתיני' לו עד כ' שנה ,וא"כ אפי' יהי' מציאות
רחוק מ"מ קשה מ"ט יהי' אסור לטלטלו כיו
È˙ȇ¯Âדבר מתמיה בשלטי גבורי פראד"מ )ד נד, שאפשר לחיות ,אמנ הש"ס מסיק דכל ודאי ב ח'
אי אפשר לחיות בשו אופ ואסור לטלטלו ,א אי
א בדפי הרי" אות ג( בש המרדכי פירוש גמרו שעריו וציפרניו אית ביה ספק רחוק דלימא
מחודש בדברי ת"ק איזהו ב ח' כל שלא כלו לו אינו ב ח' אלא ה ז' ואשתהי ,ולהיות סברת שיהוי
חדשיו פי' שממתיני לב ח' עד זמ שיכלו לו ט' לרבנ סברא רחוקה מאד בעי שיחיה ג"כ עשרי
חדשי באויר העול ואז יהי' ב קיימא ,ויש בזה שנה ,וזהו הוא ההפרש שבי רבי לרבנ ,דלרבי
להקל ולהחמיר ,דלהש"ס דיולדת לט' אינה יולדת חשש שיהו חששא קרובה דבגמר שעריו וציפרניו
למקוטעי וארי זמ לפעמי ב' חדשי א ושיהוי שלשי יו סגי שנאמר אשתהי .וא"כ ה"ה
הפילוהו בתחלת חדש השמיני ממתי לו קרוב ב' אשה שפירש בעלה ממנה י"ב חודש בחזקת כשירה
חדשי ולרשב"ג סגי בשלשי יו ,ואמנ דילה לחוד תלינ באשתהי משא"כ לרבנ דאע"ג
להפוסקי דבזה"ז יולדת למקוטעי א"כ סגיא דנגמרו שעריו עדיי לא תלינ באשתהי משו שהוא
בפחות מחדש אחד עד כלות חדש הח' ועוד יו א' חשש רחוק מאוד ואע"ג דנגמרו שעריו לפנינו מ"מ
לא תלינ בשיהוי ה"ה שאי לתלות באשתהי בחזקת
בחדש הט' ולרשב"ג בעי דוקא שלשי יו . כשירות שלה לחוד ,ומשו"ה לא אתיא רבה תוספאה
כת"ק ,ולפי אותה סברא אסור לטלטלו כיו שכל ב
‰ ‰Âדברי המרדכי האלו נמצאו בפראד"מ סימ ח' אסור לטלטלו ,רק זה הואיל וחזינ ביה גמר
שערות איכא למיחש שמא ב ז' הוא ואשתהי והוא
תכ"א שכ' ב ח' אסור לטלטלו עד שיכלו לו חשש רחוק וצרי מיתו עשרי שנה וכולי האי
חדשיו משמע דהכונה כש"ג הנ"ל והנה א כוונתו ואולי בודאי שפיר הוא דאסור לטלטלו ואי כא
שא יחיה עד כלות חדשי עיבורו הרי זה סימ שב סתירה ,ולעול כלל מוכח הוא דכל שאפשר לו
ז' ואישתהי ,תיקשי מהש"ס דלפ"ז רבה תוספאה לחיות מותר לטלטלו ,והשתא אי ס"ד דרשב"ג אפי'
כת"ק נמי אתיא ,וצ"ל דאה"נ דב ח' הוא ואינו ראוי בלא גמרו מספקא לי' בב קיימא אפי' בודאי ב ח'
לחיות מבט ומלידה א עבדי ליה סמאי בעה"ז וממתיני לו רק שלשי יו אי אפשר שיהיה אסור
וחי ,ומש"ה אסור לטלטלו דעדיי אב הוא ולא
נגמר בגולמי כלי שאינ ראוי למלאכת שאינ לטלטלו.
ניטלי בשבת וא ישהה עד כלות חדשי עיבורו פני
חדשות באו לכא .ולא מצאתי לו חבר בפוסקי
והוא דבר חדש.*Ê
.‚È ˙‡ ‰˘È¯„·Â Á"··  ˜ 'ÈÒ· Ì˘ ÔÈÈÚ .Ê
.‡ ˙‡ ˈ 'ÈÒ ·"Á ‰ÓÏ˘ ˙Á Ó ˙"¢ ÔÈÈÚ .*Ê