Page 234 - 5
P. 234
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˜ˆ·
סתומי בלא ביאור אי חלה ומת או פיהק ומת או ממש ,ואי האי ממש דוקא שלא נשארו שיורי
נפל מ הגג וכדומה והי' ל לבאר ולא לסתו . מהשוק כלל ונחת בתו הארכובה וראש יריכו
נסמ על חקיקת הקב אי כא מקו לשאלה דהרי
‰ ‰Âבשבת קל"ו ע"א מסקינ פיהק ומת כ"ע לא אי אד יכול לחלוק על הירושלמי דמפרש למתני'
בקושר למעלה מארכובה ,ופי' הרא"ש )יבמות ש סי'
פליגי דלאו ודאי ב קיימא הוא ,והרי" לא ו( בנחת רגלו ולא נשאר מהשוק מקו לקשור בו
מייתי להאי ,וכתב רמב" במלחמות ה' )ד נה ,א בדפי קשריו והוא אינו יכול ליל בלי קשירה הו"ל כחול
הרי" ( דס"ל חלה הרי הוא כפיהק ומדאמרי' ש
בסמו מת בתו שלשי או נישאת לישראל חולצת למעלה מארכובה ופסול.
ואי נישאת לכה לא תחלו וסת מת היינו חלה,
ומת ולרי" היינו חלה היינו פיהק ,ש"מ דרבא ורב ‰¯Â‡ÎÏÂזה מוכח בפי' המשנה לפמ"ש רא"ש פ'
משרשי' ורבינא כולהו ס"ל בפיהק נמי פליגי רבנ
ובאשת כה לא תחלו .ולפ"ז אפי' בפיהק ממש נמי בהמה המקשה )חולי פ"ד סי' ז( אמתני'
אוקמא אדאורייתא .ואמנ ר"ז הלוי ס"ל חלה הרי דהת סתירת הדיוקי למעלה מארכובה פסול הא
הוא כאכלו ארי וההוא דמת בתו שלשי אפי' מיירי תו הארכובה כשר ,ולמטה מארכובה כשר הא תו
בחלה מ"מ אי ראיה דאי הלכתא כאביי בפיהק, ארכובה פסול ע"ש ,לכ סבירא לי' לרא"ש אליבא
ולפ"ז לרז"ה בפיהק הוי ספיקא דאורייתא ,אבל מ"מ דירושלמי דלמטה מארכובה מיירי בנחת כשר הא
בחלה ומת תו שלשי ממ"נ תשתרי אשת כה בלא תו ארכובא פסול ,וסיפא מיירי בקושר )למעלה
חליצה ,א הוא בכלל אכלו ארי כהרז"ה הרי הלכה מארכובה שנשאר מהשוק כדי לחלו בו א לא כדי
כרבנ בהא ,ואי הוא כפיהק כהרי" ,הרי פליג רבא לקשור( וקושר למעלה מארכובה פסול הא קושר
וסיעתו על אביי .נמצא שריא ממ"נ ,וכ כתב רמב" בתו ארכובה כשר כיו שנשאר מ השוק כדי
)הל' יבו פ"א ה"ה( חלה ואכלו ארי בחד בבא דספיקא לחלו אע"ג דהקשרי בעינ בתו ארכובה כשר
הוי ובספ"ב מייבו )הכ"א( כתב שאות הספיקות
שהזכיר לעיל בפ"א א אשת כה היא לא תחלו כנלע"ד.
וכ הטור אבעה"ז סי' קנ"ו כייל חלה ע אכלו ארי
Î"‡Âהכא דאפילו נשאר קצת מהשוק שנחל בו
והיינו כנ"ל.
רק הקשרי המה למעל' מארכובה פסולה
‡ Íהרבינו יונה Âס"ל חלה הרי הוא כפיהק כמ"ש מכ"ש שאי נשאר כלל מהשוק ויהי' החליצה מ
היר הו"ל המנעל ש כחולצת חלוקו ומלבושיו
רמב" ג"כ ,א ס"ל דמת בתו שלשי מיירי וכמ"ש הרמב" במלחמות ה' אפי' לא תצטר
באכלו ארי .ולפ"ז בחלה ומת בתו למ"ד הוי ספיקא חליצה רק לחומרא בעלמא אי מקו ולא התחלה
דאורייתא .וזה ע"כ שיטת בה"ג דמייתי רמב" אלא כלל ,אמנ א אולי האי ממש אי בו ממש ולא
שכתב הא דמת בתו למ"ד מיירי ביו למ"ד נחת עד היר ממש ונשאר מקו בשוק לחלו בו
ומשו"ה מקיל באשת כה .ורמב" כתב עליו שהוא ויכול ליל קצת בלי הני קשרי או יכול לקושר
שיבוש ,דמבואר בבכורות )מט ,א( דיו שלשי בתו ארכובה עכ"פ דנפלי ברברובתא הנ"ל אי
כלפניו .וביבמות פ' החול )לו ,ב ד"ה הא( כתבו תוס' קיטע חלי או לא .ובעלמא כה"ג הי' דעתי נוטה
בש רש"י כ והקשו ג"כ כנ"ל .ולא זכיתי להבי לדעת הגאו בית מאיר סי' קס"ט ]סעי' לד[ דכל
דהמעיי ש בסוגיא יראה דר"ע ס"ל דבכור ועירוכי כה"ג מצוה ליב ג בזה"ז דרכי' דרכי נוע כתיב
הוי ב' כתובי הבאי כאחד דהני הוי יו למ"ד וכדעביד עובדא הגאו שבות יעקב )ח"ג סי' קלד( דלא
כלפניו משא"כ בעלמא ,אלא דבהא פליגי ת"ק ור"ע,
לר"ע מספקא ליה אי ילפינ בכורי דורות מבכורי כשב יעקב )סי' לו( ע"ש.
מדבר או לא ילפינ משו ב' כתובי ,ולת"ק פשיטא
ליה דבכורי דורות ילפינ מבכורי מדבר אע"ג דהוי ][Ì·ÈÓ ¯ËÂÙ‰ „ÏÂÂ
ב' כתובי ,אבל כ"ע מודי דהוי ב' כתובי ולא
‡ Íהכא איכא זבורא בעקרבא *‰שילדה ולד
ילפינ מיניה בעלמא.
שנגמרה לו שעריו וציפרניו ומת בתו שלשי
א"כ ליבומי לא יכול א ג בזה באו דברי מעלת
.˘"Ú ‡ ,‰ ‰‚È‚Á ÈÙ ÏÚ .*‰
.Û"ȯ‰ ÈÙ„· ‡ ,‰ Û„ Ì˘ ˙·˘ Ô"¯· ‡·Â‰ .Â
