Page 232 - 5
P. 232
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˜ˆ
בקושר למעלה מארכובה ,הקשה והכתיב ורחצו בני ]‚[‰ˆÈÏÁ· ÏÚ Ó‰ ‰·Â
אהר ידיה ורגליה ותנ ברגל עד הסוב ,ומשני
דהכא שאני דכתיב מעל רגלו .ומשמע דקושיא זו È˙ȇ¯Âביש"ש פרק מצות חליצה סי' ט"ו כתב
תליא במ"ש כיני מתני' בקושר ,וכ משמע להדיא
מתוס' מנחות ל"ז ע"א סו ד"ה קיבורת הנ"ל בש אור זרוע‚ צרי שיהי' המנעל גובה
דהעתיקו ג ה כיני מתני' בקושר משמע דשיי עד שיכסה האסתוירא ,וכתב עליו רש"ל דפסק כרב
פפא ,וכיו דאסתוירא נמי מ הרגל צרי לכתחילה
לה קושיא. שיכסה כל הרגל .שוב מצאתי כתב יש"ש שבמרדכי
ר"פ מצות חליצה )סי' נז( מייתי בש ראבי"ה וטוב
‰È‰Âנ"ל דהואיל„* דארכובה דמתני' היינו שיהיה המנעל נמו מ האסתוירא כדתנ מ
הארכובה ולמעלה פסולה והגיה מהרש"ל שצ"ל מ
ארכובת הסוב שהוא האסתוירא כמ"ש הארכובה ולמטה כשירה משמע כשירה ,ולכתחילה
רא"ש בתשובה )כלל כ סי' טז( דכל פירקי האיברי לא ס"ל כרב אשי דאסתוירא איננו רגל וה"ל כחול
נקראי ארכובה והביאו תוס' ]יו"ט[ פרק בהמה מ השוק ,ע"כ טוב להנמי לכתחילה שיהי' המנעל
המקשה במשנת בהמה שנחתכו רגליה ע"ש ,וה"א למטה מהאסתוירא ע"ש .ולפע"ד נוסחא מוטעת
נחת למטה מסוב כשר דנשאר האסתוירא ורגל נזדמנה למהרש"ל ,כי במרדכי שלפנינו כתב בש
הוא וכר"פ ,ולמעלה פסול דלא נשאר אלא שוק ראבי"ה וצרי שיהי' המנעל נמו מ הארכובה
ופסל לחליצה ,אבל השתא דאמר כיני מתני' כדתנ מ הארכובה ולמעלה פסולה וקאי אהארכובה
בקושר ,ואי שו סברא לקשור למטה מהסב ואי עליונה ומ האסתוירא לא מיירי כלל ומייתי מסיפא
ש מקו קשירת הרצועות וע"כ למטה מארכובה למעלה מ הארכובה פסולה ואי כא מחלוקת ,וא
עליונה קאמר וזהו השוק וש כשר ,והקשה ספר התרומה סי' קל"ג כתב וצרי שהמנעל לא יהי'
מורחצו וכו' ,ומשני דהכא מעל רגלו כתיב ושוק ארו עד למעלה מ הארכובה כדתנ למעלה מ
הוי מעל רגלו .והשתא לפ"ז צרי להבי באמת הארכובה פסולה וטעמא משו דהוי מעל דמעל אבל
מ"ט דחק ירושלמי ומוקי ליה בקושר ולא בנחת השוק אינו קרוי מעל דמעל משו דאסתוירא עד
למטה מאסתוירא כשר דעדיי האסתוירא קיי ארעא נחית עכ"ל הרי כול פסקו כר"פ דס"ל רב
אע"כ צרי לומר ס"ל כרב אשי דאסתוירא לא אשי דיחוי בעלמא קאמר .שוב מצאתי בקיצור פסקי
מיקרי רגל ודוקא כי איתא לרגל וקושר למעלה מרדכי שחיבר הגאו מו' יוס איטלנג שנת שי"ט
מאסתוירא לא מיקרי מעל דמעל משו דכל להדי
כרעא ככרעא דמי אבל אי ליתא לרגל האסתוירא ש ]אות צ[ כתב כנוסחת מהרש"ל הנ"ל.
לא מיקרי רגל. È˙ȇ¯Âבספר החינו סי' תקצ"ט דבר נפלא וז"ל
˘ÈÂמקו עיו בש"ס דיל )יבמות ש ( דפרי ויזהר שלא יהיה מנעל ארו כ"כ שיעלה
למעלה מ הארכובה שזה ג"כ הוא מעל דמעל ,אבל
מבעלי קבי ,ומאי קושייתו דלמא משנתינו למטה מ הארכובה אינו ודאי מעל דמעל עכ"ל.
שנחת למטה מארכובת הסוב וכשר ,ובעלי קבי ולשו זה אי לו שחר מה לשו אינו ודאי ,ואולי
היינו שנחת ג האסתוירא ,ואי לומר דפשיטא מספקא אי הלכה כר"פ או כרב אשי אע"ג דג לרב
ליה דאסתוירא לא מיקרי רגל כמ"ש בירושלמי, אשי לא הוי מעל דמעל ,מ"מ לכתחילה היה לו
דהא השתא לא ידע פירושו דרגל אלא בעי למיל להנמי למטה מהאסתוירא כגירסת מהרש"ל
מבעלי קבי דברייתא ,וא"כ נימא כנ"ל ,והא בראבי"ה ,ולר"פ אדרבא יש להגביה למעלה
בשמעתי לא קאמר דמיירי בקושר וצ"ע לכאורה. מאסתוירא ע"כ כתב אינו ודאי מעל דמעל וצ"ע„.
ומזה הכרח לשיטת הרי" ורמב" )הל' יבו
וחליצה פ"ד הי"ז( ותוס' דאמימר דפוסל חליצת מא ]·[˙ÂÓ·È„ ·"ÈÙ¯ ÈÓÏ˘Â¯È· ¯Â‡È
דמסגי אלוחתא משו דחיסא כ"ש קיטע דלא
דחיס ובעי' דחיסה עכ"פ בבשר שבי אצבעות ‡ Ì Óראיתי בירושלמי )יבמות פי"ב ה"א( דמייתי
לעקב וכמ"ש לעיל בדרב אשי ,וא"כ מתני' ע"כ
בקושר וכירושלמי ופרי שפיר דהרי אי דר תוס' ורא"ש ביבמות ק"ג )ע"א( כיני מתניתי
‚.‰"Ò¯˙ ÔÓÈÒ ‰ˆÈÏÁ ˙ÂÎω ÚÂ¯Ê ¯Â‡ ‰‡¯ .
„.‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ· ÔÏ‰Ï ˙¯ډ· ‡·Â‰ Áˆ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‰·Â˘˙· ‡"Ú¯‚‰ ÂÈÓÁ ‰Ê·  ȷ¯Ï Î"˘Ó ÔÈÈÚ .
„*.ÌȯÓ‡  Èȉ„ Ï"¯ ÔÈ Ú‰ ÈÙÏ ԇΠԷÂÓ ‰Ï Ôȇ ÂÊ ‰ÏÈÓ .