Page 230 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪ÁÙ‬‬

‫ויאמרו שפיר אשת איש יוצאה בלא גט ונמצא אי‬ ‫ושלישי בשעת בעילה שאי לפקפק ולומר שלא הי'‬
‫שו תנאי בנישואי אלא לזיקת יבמי ולא תנאי אחר‬ ‫התנאי רק משו חיוב כתובה ולא לבטל גו‬
‫הנישואי' וכמ"ש תוס' בכתובות ע"ג ד"ה אלא שזה‬
‫אפי' יהי' לטובתה דלא כנב"י הנ"ל‪.‬‬ ‫שיי בחשש נדרי ומומי וכיוצא בו‪ ,‬אבל הכא‬
‫שכל עיקרה דלא באתה אלא להתנות להציל עצמה‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬לכאורה יש נ"מ ג"כ לדינא בי טעמא‬ ‫מזיקה למאי ניחוש לדברי שאי הדעת סובלת ‪,‬‬
‫ומ"מ לחומרא בעלמא אנו אומרי ומפרשי בשעת‬
‫דמעיל צדקה לדיד ‪ ,‬דלמעיל צדקה אפי'‬ ‫התנאי שיהיו כל הבעילות בעילת זנות בביטול‬
‫באח נעל ולא נודע מקומו נמי מועיל תנאי דהרי‬
‫אינו נתבטל אלא אחר מיתת הבעל והוא איננו לפנינו‬ ‫התנאי שאי כא בית מיחוש כלל‪.‬‬
‫ולא תטח אשתו לאחר בחייו‪ ,‬משא"כ לדיד י"ל‬
‫שהיתה סבורה בי אירוסי לנישואי יבורר מקומו‬ ‫]·˙ ‡‪[‰˘‡‰ ˙·ÂËÏ ‡Â‰˘ È‬‬
‫איה והבעל יחקור בשבע חקירות להמציא לה שטר‬
‫חליצה ע"כ התניתה‪ ,‬וכשהגיעה נישואי ולא נתברר‬ ‫‡‪ Ì Ó‬הגאו נב"י )אבעה"ז מהדו"ק סי' נד( אתי עלה‬
‫מחלה כל התנאי מ"מ לו יהי' כ מ"מ כדאי טעמא‬
‫של מעיל צדקה לסמו עליו לחוד‪ .‬ועוד הא נהגנו‬ ‫מטע אחר דלא אמרו אי תנאי בנישואי‬
‫להתנות שנית ושלישית בשעת ייחוד וביאה והכא לא‬ ‫אלא בתנאי שהוא מתנה לטובת עצמו‪ ,‬אבל התנאי‬
‫שיי שמשו כתובה לחוד' הי' התנאי כנ"ל‪ .‬ועוד‬ ‫שהיה לטובתה לא אמרינ ‪ ,‬ונפקותא גדולה יש בי‬
‫במקומנו וזמנינו שהאירוסי והנישואי והביאה‬ ‫דברי הגאו זצ"ל לדברינו‪ ,‬דלדבריו בכל שו תנאי‬
‫תכופי זה לזה בהפסק איזה שעות לא שיי לומר‬ ‫שהיא לטובת האשה שלא יהיה בהבעל מומי‬
‫שבשעת אירוסי היתה סבורה שיחקור אחר האח‬ ‫ונדרי ושית לה מאתי זוז ורבבות כאלה‪ ,‬בכול‬
‫הנעל כבר מכמה שני ולא נודע א חי או מת‬ ‫יש תנאי בנישואי ‪ ,‬וצע"ג א"כ אמאי לב"ש ביבמות‬
‫ויבורר עתה בי חופה לביאה בשלמא נדרי ומומי‬ ‫ק"ז ע"א אי ממאני אלא ארוסות דמשו דיש תנאי‬
‫אפשר לבדוק בזמ מועט כזה אבל לא לחפש אחר‬ ‫באירוסי ויתלו בתנאי משא"כ נשואות אי תנאי‬
‫בנישואי יאמרו אשת איש יוצאה בלא גט‪ ,‬וקשה‬
‫אח נעל בסו עול ‪.‬‬ ‫אמאי לא יתלו בתנאי שהיה לטובתה דשכיחי‪ .‬אמנ‬
‫לדברי המעיל צדקה וב"ש ולדברי הנ"ל לק"מ‪ ,‬דכל‬
‫‡"‪ Î‬דברינו קמו ג נצבו כמו נד‪ .‬וכ ראיתי מעשה‬ ‫זמ שהבעל חי אי להסתפק כלל בביטול התנאי‬

‫מרבותינו הקדושי ‪ .‬וכ עשיתי אני מעשה‬
‫בהיותי רוב תחת משא דבר ה' בק"ק מ"ד שנת‬

‫תקס"א לפ"ק·‪.‬‬

‫‪ËÒ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[Ì·ÈÓ ¯ËÂÙ‰ „Ï ˜Â˘‰ „Ú ÂÏ‚¯ Í˙Á · ‰ˆÈÏÁ‬‬

‫אחר )ד'( ]י"ד[ ימי ללידתו‪ .‬ושוב מת ג אח אחד‬ ‫‪‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ ˜‰·ÂÓ‰ È„ÈÓÏ˙ ÏÈÁ‰ ¯Â·‚ ÍÓÚ '‰‬‬
‫משני אחי הנותרי ונשארה האשה ספק )זקנה(‬ ‫‪˜"˜„ „"·‡ È" ·ÈÏ ÒÁ Ù 'Â‰Ó ˙"˘Î ‚ÏÙÂÓ‰‬‬
‫]זקוקה[ לאח השלישי‪ ,‬וזה הי' קיטע שחתכו רופאי‬
‫רגלו הימנית‪ .‬וכתב מעלת וז"ל וחתכו הרופאי את‬ ‫‪.‡"ÚÈ ıˇÊÈÈ‬‬
‫הארכובה התחתונה עד השוק ממש עכ"ל‪ ,‬ובסו‬
‫דברי אגרת כתבת וז"ל ותמונת הקב הוא כ ‪ ,‬למטה‬ ‫‪ È ÚÈ‚‰‬נוע מכתב ושאול באחת‪ ,‬ע"ד ג' אחי‬
‫מגיע עד האר ובתו הקב הוא נות את שוקו ומצד‬
‫חו דהיינו הע מגיע עד ידו הימנית וש הוא נקשר‬ ‫אחד מה נשא אשה ואחר ד' חדשי שבק‬
‫ברצועות סביב הגו וסומ ידו על הע והול ‪.‬‬ ‫חיי לכל חי והניח אשתו מעוברת כפי הנראה כי‬
‫ובשעת חליצה בלי ספק שלא מהני זה שהרי‬
‫פסק וסתה מיד אחרי הנשואי ‪ ,‬וכ היה שילדה ה'‬
‫חדשי אחר מיתת הבעל דהיינו ט' חדשי לנשואי‬
‫ולפסיקת וסתה‪ ,‬והיה ב קיימא כפי הנראה כי נגמרו‬
‫שעריו וציפרניו‪ ,‬א לא הארי הולד ימי כי מת‬

‫·‪‰˘ÚÓ· ‡"Ò˜˙ ˙ ˘· ۯ„үËÓ·  ȷ¯ ‰˘Ú ¯˘‡ ȇ ˙ ÏÚ ÔÈ˘Â„È˜ ¯Ë˘ ÁÒ ÒÙ„ Ì˘ ‡"Ș ÔÓÈÒ·Â .È"˜ ÔÓÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ „ÂÚ ÔÈÈÚ .‬‬
‫‪.[· ,·Ú ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ ÔÈÈÚÂ] .¯ÎÊ ‰‬‬