Page 225 - 5
P. 225
Ì˙Áסימ סז ‚Ù˜ ¯ÙÂÒ
מעליא שאינו משקר ,והרי איכא למ"ד בב"ב )לג ,ב( הראשו דזה מקרי חזקה על פיו שהי' נאמ במגו
דאפי' מגו לסתור עדי אמרי' ,ונהי דאביי ורבא לא כעדי ,וכ משמע ברשב"א בקידושי' וכ בדי ,
ס"ל הא דר"ח מ"מ במגו מעלי' כי הא מה"ת לא וא"כ מה אריא שאינו נאמ לאסור ,משמע הא אי
נתר דבריו בביאור משמעות שאינו רחוק עכ"פ ,וכ הוה להתיר היינו דיש לו מגו מהימ הא לא הי'
נראה הסכמת יש"ש בקידושי פ' האומר ,אלא מהימ משו שסותר חזקה לגמרי ,ועמ"ש תוס' ר"פ
שדבריו סתומי וא"א לי להבינ ,בתחלה משמע האשה שלו )קטו ,א ד"ה או( אי הי' בהיפו ע"ש,
דפליג וס"ל כהרא"ש ,ולסו משמע דס"ל מתרצינ וא"כ הא בכה"ג לא הי' מהימ ואי תלי רבי
בלהתיר ולאסור .אע"כ צ"ל אי הי' לו מגו בשעת
דבוריה מ"מ כמ"ש כנלע"ד. מיתה היינו מתרצי' דבורי' ,יש לי אחי נית לי אח
אי לי בני שמתו וכה"ג א"כ הדר מצי איירי נמי
„ÂÚרגע אדבר מ"ש הפוסקי בהאי קלא אי הוה
באתחזק.
קלא דאתחזק בב"ד או קלא בעלמא עיי ה"ה
)הל' יבו"ח פ"ג ה"ג( ,נ"ל היינו להאומרי דלא אתי Ï"ÈÂאה"נ ג הרא"ש וכל הפוסקי' מודי בזה אלא
מגו לסתור חזקה ומשו"ה חשו לה קלא א"כ שפיר
י"ל דהיינו בקלא דאתחזק בב"ד לא זולת ,א מ"מ ס"ל לפי תי' שני של רמב" תינח אתחזק
להחולקי ולדידהו אמרנו דמיירי שאומרי באחי דמצי איירי אתחזק פע אחת לפני כמה
שהעדי המה במקו ידוע ואפשר לברר נ"ל דכ"ע שני שהי' לו ,וא"כ עודנו בחזקת חי וזוקק ליבו
מודי דבכי האי גוני סגי בקלא בעלמא אפי' ע"י אי לא שמענו שמת ,ועל זה אמר רבי מהימ להתיר
אשה וקט ,למה זה דומה לאומר לו עד אחד בא בשעת קידושי ומתרצינ דיבוריה ,א ה בבא
וארא נתנס יינ דקיי"ל צרי לחוש לדבריו אפי' מוחזק שאי לו בני ע"כ לא מיירי שהיינו מוחזקי
באתחזק וילפינ ליה מהא דשלח ואחוי )קדושי סו, אשתקד שאי לו בני ,וכי זה הוא חזקה ,כל אד
ב( כמ"ש במקו אחר והארכתי ש ,וה"נ דכוותיה נולד בלא בני ועלול להוליד ,וע"כ מוחזקי' בו ג
כיו דמורי באצבע על מקו ה"ל כמו שלח ואחוי עתה שאי לו בני ,שהי' פה בעירנו עד היו ולא
וזה ברור לפע"ד ולא יחלוק שו אד בזה ,אלא שמענו ולא ראינו שנית לו ב ,וא"כ א"א לתר
שה מפרשי הסוגי' דנפק קלא דאיכא סהדי שלא דבריו א לא בסתירת חזקה ,משו"ה מוקמי' לי'
במקו ידוע אבל כל שהוא במקו ידוע לא ומינה לדרבי בלא אתחזק ,אבל באחי מודה הרמב" ג
דוקא כדנפיק קלא שה קבועי ש ועוד נמצאי
ש שיי שלח ואחוי אבל א ג הקול אינו אלא לפי תי' השני דמתרצינ דבוריה.
שהי' פ"א ש ואפשר חל ועבר לא שיי שלח
ואחוי שג העד המוציא הקול אינו יודע בברור È˙Ú„ÈÂכי לא משמע כ מהרא"ש כי ג באחי
צ"ע. הדי כ ,מדהקשה )דה"ל( ]דהרי לא
מהימ [ למימר אי לי אחי ,מ"מ י"ל דכוונתו אי
‰ ‰הארכתי מאוד בפירוש הסוגיא כי ראיתי בכל לי אחי מעול דאלו אי לי אחי סת היינו יש
לי בני שאינו סותר חזקה לגמרי ,ובר מ די תירו
האחרוני ובכל תשובותיה לא נחתי לפרש הראשו של רמב" עיקר עפ"י עדות עצמו ,ולא
הסוגיא ולברר שיטת הראשוני וקצרו במקו שראוי שמענו מי שפליג זולת הרא"ש וכבר ישבתי שאי
להארי ואולי באיזה מקומ הניחו מקו ליתוש
כמוני אמרתי אדו לפני רבותי בקרקע ואפרש כיד ראיה ממנו וממש אי אפשר לחלוק על זה.
ה' הטובה ומזה אבוא לנדו שלפנינו ורבותי
הגאוני לה משפט הבחירה ובדאוריתא יש ברירה. ][¯·„ ÌȈ¯˙Ó˘ È"Ú ÌÈ„Ú ¯Â˙ÒÏ Â‚ÈÓ
ÈÊÁמה דקמ ,צריכי אנו לעיי בשני דברי ,א' „ÂÚÂנראה ,דג הסוברי שנאמ לסתור חזקה
במה שאמרו אנשי הרבה שידעו שהיו האחי לגמרי ,מודי שמתרצינ דבוריה ,ונפקא
פה נולדו ונתגדלו פה עירנו ,וא לא הי' שו קול מיני' כי איכא סהדי שיש לו אחי והוא אמר אי לי
שיש לו אח בקאפי האגו נמי הי' חששא אעפ"י מתרצינ שמתו) ,ג ( ]הג [ כי לדידהו אי ראיה
שכבר עברו עשרי שני שלא נשמע ונראה מה מגמ' כנ"ל ,מ"מ הסברא נכונה דלא יהא אלא ב' כתי
דבר מ"מ מוקמי' להו בחזקת חיי וזה פשוט ,וזאת עדי המכחישי דני לפרש דבריה ,ועד החוזר בו
שנית מחמת אמירת האשה שהאח בקאפי האגי מתרצי' דבריו שלא יהיו כמוכחשי עיי' בח"מ
שאפי' לא היו האנשי דכא מכירי האחי כלל, ]ריש[ סי' כ"ט ,מכ"ש הכא שיש לו מגו הוכחה
