Page 317 - 5
P. 317

‫‪ Ì˙Á‬סימ צו ‪‰¯Ú ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪  Á¯‰Â‬קושיה עצומה למהר" ברבי ז"ל )גיטי צ‪,‬‬       ‫העתיקו לעבור עליו בב' לאוי ונתעורר על זה‬
                                                  ‫מהר"מ א"ש ז"ל‪ .Ë‬והנלע"ד דביבמות י"א ע"ב‬
‫א( אקרא ובת איש כה כי תהיה אלמנה‬                   ‫מבואר דסוטה שנסתרה בעשה ושנבעלה בוודאי ק‬
 ‫וגרושה ושבה אל בית אביה מלח אביה תאכל ואי‬        ‫בעלה עליו בלאו‪ ,‬ובסוטה ב' ע"ב בתוס' ד"ה מ"ט‬
‫אפשר לב"ש בלי שתהיה זונה ואי תאכל בתרומה‪,‬‬         ‫מייתי ירושלמי דמוקי לערות דבר בסוטה שנסתרה‬
‫וליכא למימר נמי בעבר וגירש‪ ,‬דה"ל דאי להתירא‬       ‫ולא שנבעלה‪ ,‬וא"כ שפיר תי' הירושלמי דלא יוכל‬
 ‫ולא כ' קרא דאי להתירא‪ .‬וקושיא גדולה היא זו‪.‬‬       ‫קאי למיק בלאו דאל"ה לא הוי רק בעשה‪ ,‬ואמנ‬
                                                  ‫ש"ס דיל בסוטה ב' ע"ב דלא דריש כהירושלמי ס"ל‬
‫‪ ‰ ‰Â‬להירושלמי דמפרש לפרשה בספק סוטה‬              ‫להתוס' דערות דבר עדי ברורי על ערוה ברורה‬
                                                  ‫וה"ל סוטה ודאית דבעלה לוקה‪ ,‬לכ כ' תוס' לעבור‬
 ‫ולר"א דמתני' ריש סוטה דמקנא עפ"י שני‬
‫ומשקה עפ"י עצמו ואמרו בגמ' )ש ב‪ ,‬ב( אי לדבר‬                       ‫עליו בשני לאוי ‪.‬‬
‫סו ‪ ,‬נ"ל בפשיטא דבתרומה דבי נשא מותרת דהרי‬
‫היא אומרת ברי לי שלא נסתרתי כלל ושקר ענה בי‪,‬‬      ‫‪ ‰ ‰Â‬כבר צוחו קמאי‪ È‬הא ה"ל איסור חל על איסור‬
‫בשלמא אי איכא עדי סתירה אפי' אומרת ברי לי‬
‫שלא נטמאתי מ"מ התורה עשאה כוודאי ואסורה‬           ‫דאפי' לאו על עשה אינו חל כמ"ש תוס'‬
 ‫בתרומה על שעברה על קפידא דבעל‪ ,‬אבל א‬             ‫שבועות כ"ג ע"ב ד"ה דמוקי וכו'‪ .‬ולפע"ד לק"מ‪,‬‬
‫אומרת ברי לי שלא נסתרתי כלל הרי מותרת בתרומה‬      ‫כיו דס"ל להירושלמי דלא יכול לא מתפרש בעבר‬
‫ומ"מ נתגרשה ממנו שקינא לה בשני ונסתרה עפ"י‬        ‫וגירש או שניה רוצי דפרשה מתפרשת כפשטה כי‬
‫עצמו וא"ש מלח אביה תאכל‪ .‬א לריבר"י דס"ל‬           ‫מצא בה וכו' לא יכול וכו'‪ ,‬א"כ גזירת הכתוב הוא‬
‫לר"א סתירה בשני קשה א נתגרשה ע"י סתירה‬            ‫דהכא אמר רחמנא דיחול כמ"ש בחולי ק"ג ע"א‬
 ‫בעדי הרי נאסרה נמי בתרומה ואי תאכל מלח‬           ‫אמרה תורה יבוא איסור נבילה ויחול על איסור חלב‪,‬‬
                                                  ‫וכמ"ש תוס' ש צ' ע"א ד"ה אלמא לעני אבר מ‬
  ‫אביה ולהנ"ל ניחא דמוקי ליה בעדי זוממי ‪.‬‬         ‫החי וגיד הנשה ודברי ריצב"א שבתוס' שבועות כ"ד‬
                                                  ‫ע"א ד"ה האוכל וכו' ביארתי בחידושי‪ . ‡È‬ועל כל‬
‫‪ Ó"Ó‬כל זה לדעת התוס'‪ ,‬אבל הרשב"א היה נ"ל‬          ‫פני האמת כ שאי להקשות קושי' לאלקינו‪ .‬ואי‬
                                                  ‫לומר ליל מהכא בעלמא איסור חל על איסור י"ל‬
‫נהי דהירושלמי דמפרש ערות דבר בסוטה‬                ‫דה"ל ב' כתובי ע אמרה תורה יחול איסור )אבר‬
‫שנסתרה ע"כ דחיק ומוקי קרא לעבור בלאו ועשה‬
‫ונחדש גז"ה אחע"א‪ ,‬מ"מ לגמ' דיד דלא ס"ל‬                     ‫מ החי( ]נבלה[ על איסור חלב‪.‬‬
‫בסוטה ב' ע"ב הנ"ל כדרש הירושלמי ניחא טפי‬
‫למימר דמפרש קרא בעדי כיעור‪ ,‬וכדאיתי' להדי' חד‬     ‫‪ Á"ÂÓÂ‬הגאו נ"י השיב בתשובה אחת‪ ·È‬דלמא‬
 ‫מ"ד בירושלמי מייתי לי' תוס' סוטה ג' ע"א סו‬
‫ד"ה ר' ישמעאל וכו'‪ ,‬ולא צרי לומר אחע"א‬            ‫מיירי קרא בהוזמו עדי אח"כ נמצא‬
‫ומיושב נמי הקושיה מושבה אל בית אביה‪ .‬ומיושב‬       ‫הפרשה מתפרשת כפשוטו ומ"מ הזהירה תורה לא‬
‫נמי קושית הרב"ש סי' קי"ט סק"ב מאונס למה לי‬        ‫יכול א יוזמו עדי ומנ"ל להירושלמי לחדש שיהי'‬
                                                  ‫אחע"א‪ ,‬ואמרתי אני דאי הפרשה מתפרשת כ‬
     ‫לא יוכל לשלחה לב"ש ולהרשב"א ניחא‪.‬‬            ‫מדכתיב ושנאה האיש האחרו או כי ימות וכו'‪,‬‬
                                                  ‫ואמרינ שלהי גטי זה הוציא רשעה וזה הכניסה זכה‬
‫‡‪ Í‬התוס' דתירצו לעבור עליו בשני לאוי ע"כ לא‬       ‫שונאה ומשלחה לא זכה קוברתו ודרשה גמורה היא‬
                                                  ‫כמבואר בסוטה וי"ו ע"א ואי קמי שמיא גליא שסופו‬
‫ס"ל כהרשב"א לגרש בעדי כיעור וא"כ אפשר‬             ‫יזומו עדי מה"ת ימות הבעל מה עשה או מה זכה‬
‫ה"ה לרגמ"ה וצ"ע לדינא‪ .‬הארכתי קצת ולו משפט‬        ‫שיגרשנה‪ ,‬אע"כ קרא מיירי מרשע ועליה קאמר לא‬
                                                  ‫יוכל וכו' ושפיר גז"ה הוא שיהי' איסור חל על‬
                    ‫הבחירה‪.‬‬
                                                                        ‫איסור‪.‬‬
‫‪Áˆ Ï "‡  ˙ÂÁÓ ˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη Ì˙ÂÁ‰ „"Ή‬‬
                                           ‫„˘"˙‪.‬‬

            ‫‪.˜"ÙÏ Á"Ú˜˙ ˙·Ë '‚ ˜"˘Ú ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪.‡"˘¯‰Ó ÔÂÈÏ‚· ÔȈ ÂÚ˜ 'ÈÒ ·"Á· Î"Π.Ì˘ ÔÈËÈ‚Ï ÂÈ˙‰‚‰· ‚¯Â·˘ ¯ χψ· '¯ Ô‡‚‰ ÂÏ ÔÈȈ „˜ È"ÒÂÒ ‡"Á ˙Â¯È‡Ó ÌÈ Ù ˙"¢· .Ë‬‬

                                                                           ‫‪.Ì˘ 'Ú‰·Â · ˜ 'ÈÒ ‡"Á ÛÂÒ ÏÈÚÏ „ÂÚ ÔÈÈÚÂ‬‬
                                                                        ‫‪.Ï" ‰ ÔÓÈÒ· '¯Â Ì˘ ÔÈËÈ‚ Ò"˘‰ ÔÂÈÏ‚· ˜"‰Î .È‬‬
                                                                                    ‫‪.ÊÈ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ò"˙Á ˙"¢ ‰‡¯ .‡È‬‬

                       ‫‪.‡ ,ˆ ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ· ÔÈ Ú‰ ÏÎ ‰‡¯Â .˘"Ú · ˜ 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ Ì‚ ‰ÒÙ„  ‰Ò 'ÈÒ ˙"‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢· .·È‬‬
   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322