Page 322 - 5
P. 322

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬                     ‫¯‪Ù‬‬

‫‪ Ô‡Â‬מצאתי לי בחי' רשב"א שלהי נדרי שכתב‬         ‫דילמא לא בדקה כלל ואי בדקה היתה מכרת שאינו‬
                                                ‫בעלה‪ ,‬ומדלא עבדה מאי דה"ל למיעבד ה"ל רצו‬
‫דבכה איירי‪ ,‬אי נמי בישראל ולמי שרוצה‬            ‫ונאסרה על בעלה ישראל‪ ,‬וצ"ל דס"ל להר" לאו‬
‫להחמיר על עצמו שאי אשה נאסרת אלא בעדי או‬        ‫כ"ע דינא גמירא‪ ,‬ואי לא ידעה הדי שצריכה לבדוק‬
‫בקינוי וסתירה‪ .‬מבואר מדבריו דס"ל דלא מיחשב‬      ‫בט"ע ה"ל נמי שוגגת‪ .‬ואע"ג דמהרי"ק שורש )קי"ז(‬
‫אונס דאי ס"ד דמיחשב אונס אי לומר שיהיה ראוי‬     ‫]קס"ה[· מוכיח בראיות ברורות דשוגגת דאומרת‬
‫להחמיר על עצמו‪ ,‬אע"כ מיחשב רצו ‪ ,‬אלא מ"מ‬        ‫מותרת לזנות‪ ,‬נאסרה על בעלה משו נהי דלא מעלה‬
‫הואיל וליכא עדי וקינוי וסתירה היתה מותרת מ‬      ‫מעל בה' מ"מ מעלה מעל באישה‪ ,‬היינו דוקא‬
‫התורה אפי' הוא והיא יודעי שזינתה‪ ,‬ועמ"ש התוס'‬   ‫שהזנות היתה ברצונה‪ ,‬אבל הכא שטעתה בדי‬
‫כתובות ט' ע"א )ד"ה ומי(„‪ ,‬ובזה ראוי להחמיר על‬   ‫שצריכה לבדוק ולא בדקה אפי' מעל באישה לא‬
‫עצמו זהו כוונת רשב"א‪ ,‬ומבואר מדבריו דלא הוה‬     ‫מיקרי‪ ,‬ומשו"ה מוקי ליה תוס' והר" באשת כה‬
‫אונס ומטע שכתבתי לעיל‪ ,‬ועיי' יש"ש פג"ה )ש (‬     ‫כנ"ל‪ ,‬וכל זה למסקנת הר" ‪ ,‬אבל לפי הס"ד דעקרוהו‬
‫מ"ש בההיא דט"ע דקלא‪ ,‬ומ"מ בכי האי גוני דהיו‬     ‫רבנ לקידושי מיניה תאומ בנבעלה לפסול‪,‬‬
‫גוי אהלויי בחדר ה"ל למיחש ולמיבדק בט"ע‬          ‫מוקמינ ההיא דאהלויי באשת ישראל ובלא בדקה‬
                                                ‫בט"ע דקלא ונימא דהוה קרוב למזיד בכה"ג‪ ,‬והרי‬
                      ‫דקלא‪.‬‬                      ‫באמת מסיי הר" שאינו במשמע כנלע"ד נכו ‚‪.‬‬
   ‫‪.˜"ÙÏ ‚"Ú˜˙ ¯„‡ Ê"Ë '‰ ÌÂÈÏ ¯˜· ¯Â‡Î ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ˈ ÔÓÈÒ‬‬

‫]·„·¯ ‡˘‪[‰ÓÏÚ Â ‰Á¯·˘ ‰‬‬

‫חקירות ודרישות בכל אופ האפשרי‪ .‬ג אמר הבעל‬       ‫˘‪ı"Î 'È·ÂË '‰Ó „·Π‚"‰‡Ó‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰Ï ÌÂÏ‬‬
‫שיש לה אוט ברח ואינה ראויה לתשמיש כלל‬                                ‫"‪.‡"ÚÈ ‚ ÂÒÈ‚ ˜"˜„ „"·‡ È‬‬
‫שעסק עמה ברפואות אצל כמה רופאי והכל ללא‬
‫הועיל והתשמיש קשה לה מאוד‪ .‬וכ העיד על זה‬         ‫·‪ È˙¯ÈÊÁ‬מבאדע מצאתי כמה וכמה מכתבי‬
‫עד אחד ששמע כ מפי האשה עצמה‪ .‬והנה זה האיש‬
‫עדיי לא קיי פריה ורביה ושרוי בלא חומה ובלא‬       ‫הצריכי להשיב לשעת ובתוכ ג‬
 ‫שמחה וצערא דגופיה וכמה איסורי המסתעפי‬           ‫מכתב מעלתו ומלבד רב טרדותי עוד אני חו‬
‫מזה‪ ,‬ע"כ רוצה שנעיי בדינו למצוא היתר לישא‬       ‫למחיצתי עוסק ברפואות וספרי אינ אתי לעיי ‪,‬‬
‫אשה‪ ,‬וא נחמיר עליו להצריכו מאה רבני מג'‬         ‫ומעלתו נח עלי כדי להודיע הדברי למחותני‬
‫מדינות נפל פיתא בבירא כי איש עני ואביו הוא ולא‬   ‫הגאו מו"ה בונ גינס נ"י אב"ד דק"ק מטרסדור‬
‫יכול להדר אחר חתומי ‪ ,‬ע"כ מצוה לחפש בזכותיה‬     ‫טר יסע לדרכו לחיי ולשלו ‪ ,‬אמרתי ויהי מה‬
 ‫וכח דהתירא‪ .‬אלו תוכ דברי מעלתו וצלל במי‬        ‫אשיב בקצרה בלי עיו ואסמו על המעיי ובפרט‬
‫אדירי וג הכניס בי הדביקי דברי מחו' הגאו‬         ‫על מחותני הגאו הנ"ל שג הוא ישי עיונו על‬

     ‫הנ"ל ובקשו ממנו לחוות דעתי הקלושה‪.‬‬               ‫הדברי וישמע חכ ויוסי לקח טוב‪.‬‬

‫˙˘‪ .‰·Â‬הנה אשה זו הנעלמה מעינינו יש להסתפק‬      ‫˘‡‪ Â˙Ï‬אודות איש אחד אחר ב' שני לנישואי‬

            ‫כמה ספקות מה היה לה‪.‬‬                ‫אשתו ברחה מעמו ונעלמה מעי כל חי‬
                                                ‫ולא מחמת קטטה כלל כ העיד עד אחד שהיו הזוג‬
‫‡‪ .‬אולי מתה כבר מדלא באה לביתה מקו חיותה‬        ‫מתגוררי בביתו שלא היתה שו קטטה ביניה ולא‬
                                                ‫נת הבעל אצבע בי שיניה‪ ,‬רק בפתע פתאו נעלמה‬
 ‫וא מתה הבעל מותר לישא אחרת בלי ספק‪.‬‬            ‫וזה חמש שני לא נודע מה היה לה אחר כמה‬

‫·‪.˜"ȯ‰Ó ˙"¢ Ï˘ ˙ ¢‰ ˙¯„‰Ó· ÌÈ˘¯˘‰ ˙Ï·Ë „ˆ˜˙ Ó"Ú ("‡˙Èȯ‡") ˜"ȯ‰Ó ˙"¢· ‰‡¯ ,ÊÒ˜ 'ÈÒ Â‡ .‬‬
                                                                         ‫‚‪.ÔÎ ·˙Î ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ .‬‬

                                             ‫„‪.ԇΠ ȷ¯ ȯ·„ ÏÚ „ÂÓÚ˙Â Ì˘ ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .‬‬
   317   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327