Page 321 - 5

‫‪ËÚ¯ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫סימ צח‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‪Áˆ ÔÓÈÒ‬‬
‫]·„·¯‪[ÍÏ È ‡ ‰‡ÓË ˙¯Ó‡‰„ ÔÈ˙È ˙Ó‡ · ,ˆ Ìȯ„ Ô"¯‰ È‬‬

‫בבעלה והוא לא האמי שנבעלה כלל ולזה לא‬ ‫˘‪ȘÂÁ· ˜ÒÂÚ‰ ·¯Ú ¯Â‡Ï ·¯˜Ó ‡Â·È ·¯ Ú˘È ÌÂÏ‬‬
‫צריכא לדברי הר" כלל שעקרוהו רבנ לקידושי‬ ‫‪˙"˘Î ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ‚ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ ‰"‰ ·¯ ÂÈ„È ·¯ÂÁ‬‬

‫מינה‪ .‬אלו דברי הרב הנ"ל ודפח"ח‪.‬‬ ‫‪.ÌÂÏ˘ ÂÏ ¯˘‡ ÏΠ˙È ˘Â„ È" ‰ÓÏ˘ '‰Ó‬‬

‫‡‪ ‡Ï‬דקשה לי על זה א"כ מ"ט אמר רב נחמ שמא‬ ‫‪ ÌÚÂ‬מכתבו כלו מחמדי הגיעני ביו שמחה‬

‫עיניה נתנה באחר‪ ,‬ר"ל דמדינא אינה נאמנת‪,‬‬ ‫וששו ליהודי ‪ .‬ואמרתי להשיב תחלה על‬
‫ואיכא נפקותא רבא לדינא דאי מהימנת מדינא רק‬ ‫דברי תורה שהקשה מעלתו על דברי הר" שלהי‬
‫משו נתנה עיניה באחר אפקוה רבנ לקידושי מינה‬ ‫נדרי )צ‪ ,‬ב( אמשנה אחרונה באומרת טמאה אני ל‬
‫וה"ל פנויה למפרע‪ ,‬ואי מדינא לא מהימנת לא עבדי‬ ‫אינה נאמנת שמא עיניה נתנה באחר‪ .‬והק' הר" כיו‬
‫רבנ תקנתא כלל והיא אשת איש גמורה עד השתא‪,‬‬ ‫דמ התורה נאמנת אי מתירי אותה משו שמא‬
‫וא"כ אי לא נשמר ר"נ בדבריו‪ ,‬אע"כ יודע הי' ר"נ‬ ‫עיניה נתנה וכו'‪ ,‬והביא תי' אחד עקרו רבנ‬
‫דעובדא הכי הוה שהיא האמינה לבעלה שלא בא‬ ‫לקידושי מיניה וה"ל פנויה מעיקרא ולא נאסרה על‬
‫עליה כלל‪ ,‬ומ"ש דלמא חד מהנהו אהלויי לאו‬ ‫בעלה לעול ‪ .‬ולפ"ז באומרת נבעלה לפסול לה‬
‫בלשו ספק אמרה אלא בלשו תמיה קיימת‪ ,‬כי הגות‬ ‫אסורה לבעלה כה אלא שסיי ואינו במשמע ומסיק‬
‫הוא בלשו לומר כ כמוב וא"כ תיהדר קושיא‬ ‫ש תירו אחר‪ .‬והוקשה למעלתו אי אפשר לומר‬
‫כ הא לקמ )צא‪ ,‬ב( בעובדא דאהלויי אר"נ שמא‬
‫לדוכתיה וקמה נצבה‪.‬‬ ‫עיניה נתנה באחר‪ ,‬כתבו תוס' ור" דמיירי באשת‬
‫כה דאל"ה אי ל אונס גדול מזה ששמשה ע‬
‫]‪[‡Ï˜„ ÔÈÚ ˙ÂÚÈ·Ë‬‬ ‫הנכרי וסבורה שהוא בעלה‪ ,‬וא"כ אי אר"נ שמא‬
‫עיניה נתנה באחר הלא נכרי פסלה מהכהונה אלו‬
‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬עפ"י מה דאמר ר' יוס בגיטי כ"ג )ע"א(‬
‫דבריו וצל"ע לכאורה‡‪.‬‬
‫וסתמא דתלמודא בחולי צ"ו )ע"א( אי‬
‫סומא מותר באשתו ובני אד מותרי בנשותיה‬ ‫‪ È˙Âȉ·Â‬פה במסיבות שמחת היו הרב הגדול מ'‬
‫בלילה אלא בטביעות עי דקלא‪ .‬וע"כ הוא הדי‬
‫בהיפו שהאשה לא הותרה לבעלה אלא ע"י טביעות‬ ‫מרדכי טאסק רב"ד דקהלתינו נ"י אמר‬
‫עי דקלא‪ ,‬ומכ"ש בשיש באותו חדר נכרי לני‬ ‫לתר דהרי בלא"ה אי האשה נאמנת לאסור עצמה‬
‫ש ‪ ,‬פשיטא שיש לחוש א לא ע"י בדיקת ט"ע‬ ‫על בעלה דעד אחד אינו נאמ באיסורי א אי‬
‫דקלא‪ ,‬וא"כ קשה מאי פסקא דהתוס' והר" שהי'‬ ‫מאמי לה‪ ,‬וא"כ עיקר קו' הר" מטע דשויא נפשה‬
‫באשת כה דאי באשת ישראל אי ל אונס גדול מזה‬ ‫חתיכא דאיסורא‪ ,‬וע"ז מסיי הר" שפיר דא אמרה‬
‫שסבורה שהיה בעלה‪ ,‬ולדבריה מיירי בשבדקה‬ ‫נבעלה לפסול לה אסורה משא"כ בהני עובדא‬
‫בט"ע דקלא והשוו שאז היתה אנוסה‪ ,‬מא לימא ל ‪,‬‬ ‫דאהלויי ודנפטויי לא שויא נפשה חתיכא דאיסורא‪,‬‬
‫דהיא לא החליטה שנבעלה לפסול כלל כי תלתה‬

‫‪Áˆ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪Ô‡‚‰Ï ÌÈ ˜Ê‰ ¯Ú˘ 'Ò·Â :Ï"Ê ÍÎ ÏÚ „ÓÚ˘ ·Ó ‰·Â˘˙ ‡"Á ‚¯Â·Ó‰Ó Â"·¯‰ÂÓ Ô‡‚‰Ï ÌÈ ˜Ê‰ ¯Ú˘ ¯ÙÒÓ ‡È·‰ Ì˘ Ìȯ„ ÈÓÏ˘· .‬‬
‫‪Ô"¯‰Ï 'ȉ ¯˙ÂÈ„ .ÚÓ˘Ó·  ȇ ÔÂ˘Ï· ˜¯ ‰Ê ı¯È˙ ‰Á„˘ ‰Ó· Ô"¯‰ ȯ·„ ÏÚ Î"‚ „ÓÚ ·"Ó ‰·Â˘˙ '‡ ˜ÏÁ ‚¯Â·Ó‡‰Ó Â"·¯‰ÂÓ‬‬
‫‪‡˙˙‡ ‡È‰‰„ .ÔÈ˙ÏÈÎÓ È‰ÏÈ˘· ÔÓ˜Ï 'Ó‚· È˙Èȇ„ È„·ÂÚ Â‰ ‰Ó ˙ Ó‡ ‰ ȇ„ ‰Ï ÏÂÒÙÓ ‰Ò ‡ ˘ ‰¯Ó‡ ̇ Ì‚ ‡Â‰ ÔÈ„‰„ ¯Â¯È·· ÁÈΉÏ‬‬
‫„‪‰ ˙ 'È ÈÚ Ô È¯Ó‡„ ‡¯·‚· ‰˙Ú„ ‡ÁÈ„· ˙ȉ ‡Ï„ ‡˙˙ȇ ‡È‰‰Ó ¯Á‡· ‰ ˙ 'È ÈÚ "¯ ¯Ó‡„ 'ÂÎ ‡¯·‚Ï 'È„È ‡˘Ó ˙Ó„˜Ó ˙ȉ‬‬
‫·‡‪Ô ·¯ ‰ ÈÚ˜Ù‡„ Ô"¯‰„ ‡¯·Ò ͉ È ‰Ó ‡Ï Ì˘Â .‰Ïˆ‡ ÔÈÏÂÒ٠̉ ÌȯΠ 'ÂÎ ÌÈ¯Î Í ‰Ó „Á ‡ÓÏ„ ‡Ï ˙ ‡ ȇ ¯Ӈ ÌÈ˘ Í ‰„ .¯Á‬‬
‫‪ͯˆÂ‰ ȇӇ .¯Á‡· ‰ ˙ 'È ÈÚ Ô È¯Ó‡Â ‰Ï ÔÈ ÈÓ‡Ó Ôȇ„ È˙ÏÚ· ÏÂÒÙÏ ˙¯Ó‡· Ì‚„ ˙ÁÎÂÓ 'ȇ¯ ‡È·‰Ï ˘È Ì˘Ó .‡¯˜ÈÚÓ ÔÈ˘Ô„˜Ï‬‬
‫‪(„"Ϙ Û„) ·"·· Ô È¯Ó‡„Î ‡Ù‚ „Á· ‡¯Â·„ Ô È‚ÏÙ„ ¯·Ò "¯„ ¯ÓÂÏ ¯˘Ù‡„ ÌÂ˘Ó Ï"Ê ‡Â‰ ·˙Π."ÚÓ˘Ó·  ȇÂ" ÔÂ˘Ï· ˜¯ ˙ÂÁ„Ï Ô"¯‰‬‬
‫‪‡Ù‚ „Á· ‡¯Â·„ Ô È‚ÏÙ ‡Ï „"ÓÎ Ï"ÈȘ Ô ‡ Ï·‡ .‰ÏÚ·Ï ˙¯˙ÂÓ ȯΠ‡Ï 'ȉ ¯˘Î ¯Á‡„ Ô È¯Ó‡Â .‰ÏÚ·Ï ¯˙ȉ ˙˜ÊÁ· ‰Ï Ô ÈÓ˜ÂÓÂ‬‬
‫‪Í ‰ ‡"Î Ìȯ˘Î ÌȯÁ‡ Ì˘ Âȉ ‡Ï„ ÚÓ˘Ó Ì˘ ˙ÂÚÓ˘Ó‰ Ë˘Ù ÈÙÎ Â Èȉ .ÚÓ˘Ó·  ȇ Ô"¯· ·˙Î ÈÎ‰Ï ‰¯ÂÒ‡ ˙Ó‡· Î"‡Â Ì˘ ‡·¯ÎÂ‬‬
‫‪È ·· ‰Ê· Î"˘Ó '¯Â .[Áˆ 'ÈÒ Ï"ˆÂ ʈ 'ÈÒ Â È·¯ ˙·Â˘˙Ï ÔÈȈ˘ ˘"ÚÂ] ‰Ê· Ì˘ „ÂÚ Íȯ‡‰˘ ‰Ó Ï" ‰ 'Ò· ˘"Ú .ÈÈÂËÙ ÈÈÂω‡ ÌȯÎ‬‬

‫‡‪.‚"Ή „"ÎÙ ˙Â˘È‡ 'ω ‰·Â‰‬‬