Page 323 - 5
P. 323
‡Ù¯ ¯ÙÂÒ סימ צט Ì˙Á
כלל ,ואפי' בשיש מלחמה בעול ויש אלהי' · .אולי המירה דתה ואז דינה שהבעל מזכה לה גט
שופטי באר ואפי' באו קדרי מרחוק ונטלוה מ"מ
בעברה דר עיירות ומקומות מדינתינו א תזעק ע"י אחר אעפ"י שיש לומר הכא אי הגט זכות
בחבליה יעשו לה די וא לא צוחה ושתקה היינו לה כיו שהתשמיש קשה לה לא תזנה בי הגוי ,
מומרת ברצו וכדאמרי' בגיטי נ"ח ע"ב אי אנפרות מ"מ י"ל נהי שלא תזנה ממש מ"מ משגעונות ודברי
בבבל ולא משכחת ליה אלא בדר רחוקה ונפלאה כיעור לא תמלט ,ורוצה אשה בקב ותפלות וזכות
וליכא אלא מיעוטא ,מ"מ נימא סמו מיעוטא
לחזקה ואיתרע לה רובא וה"ל פלגא ופלגא ומספק הוא לה לדו כפנויה ויזכה לה גט.
לא נתיר חר רבינו גרשו . ‚ .אולי נשטית ומחמת שטות ברחה ולא חזרה וא"כ
‰ÊÏנאמר דהאי ספיקא דשביה אפי' מיעוטא דינא שישליש לה גט וכתובה או יעמיד ערבות
על הכתובה וכדומה.
דמיעוטא לא הוה ,דודאי א יצאה מדעת
למקו יערות ושכיחא שיירות ושוללי שלא מדעת „ .אולי מחמת מרד ומעל ברחה ולא חזרה ,ומורדת
הבעל ,ויצאה מחזקת בנות ישראל הכשרי אשר כר'
בני‡ כל כבודה בת מל פנימה ,דאע"ג דאמרי' אי לה כתובה אע"ג דצריכה התראה ,מ"מ היכי
בגיטי י"ב ע"א מהו דתימא כל כבודה בת מל דלא אפשר שאני שברחה ולא ידענו מקומה איה,
פנימה קמ"ל משמע דלא אמרינ הכי ,וי"ל לזה כתב בודאי סגי בהא דישליש גט בלא כתובה וא תבוא
רש"י )ד"ה כל כבודה( כל ישראל בני מלכי ה ור"ל ותברר שהיתה שוגגת נעיי בדינה אבל לא לעג
דהא תלי' בשיטה דכל ישראל בני מלכי בשבת
קכ"ח ע"א ולא קיי"ל כשיטה ,אבל כד מעיינת שפיר הבעל בשביל זה.
הא ליתא דסתמת דתלמודא דיבמות ע"ז ע"א קיי"ל
הלכתא ה חזקה אפי' בנשי א"י הדיוטות שאינ .‰אולי ע"י שו מעשה נולד בה מו ומחמת
בנות מלכי כ"ש בנות ישראל הצנועות ודאמרי'
בגיטי קמ"ל ,ר"ל דאפ"ה מצי למימר צאי מעשי כיסופא ערקא לעלמא כי האי גברא חרוכא
ידי אבל האמת דכל כבודה בת מל פנימה ודברי דיבמות קט"ו ע"א ,ולזה נאמר ממ"נ ,אי היה מו
גדול כ"כ שראוי לה להתבייש לחזור ,א"כ אי הות
רש"י דתלי' בשיטה צ"ע. קמ כופי' אותה לקבל גט כמ"ש הרא"ש )כלל מה סי'
א( גבי נכפית דלא אלי כחה מכח הבעל שכופי
Ê"ÙÏÂא יצאה מדעת ונשתבאית אעפ"י שעתה אותו לגרש במומי גדולי ,וא אינה בפנינו א"כ
לכה"פ נתיר לו לישא אשה ע"י השלשת גט כנשטתת
חזרה בה ורוצית לשוב לבעלה אלא וא אי המו ראוי שתתבייש ואפ"ה מצערת לבעלה
שעומדת במאסרה מ"מ ה"ל תחלתה בפשיעה
ועדיי בתמרורתה עומדת ודינה כמורדת או כעוברת היינו מורדת דלעיל.
על דת .ולומר שבאו שבאי לביתה ושבוה היינו
אונסא דלא שכיחא כלל שלא ידע אד מזה דבר .Âאולי אשתבאית בי הנכרי והובילוה מרחוק לגור
ולא צעקה בעיר ולא נודע מעול שבאו שוללי
לעיר ולוקחי נפשות במדינתנו ליכא ,ולומר ומה תעשה ענייה זו ואלו היתה יכולה להודיע
שנשתטית ויצאה מדעתה והוציאה רוח רעה אל להבעל איה מקו שביה היה מחויב לפדותה ולהיות
מקו לסטי ושבוה ועתה נתרפאית ועומדת בשביה אשתו כמקדמת דנא ,א אולי היא נתונה בי שיני
א"כ היינו מיעוטא דמיעוטא דלא שכיח כלל, אריות ומלתעות כפירי ומה תעשה ,ולזה הספק
ובשג צריכי להוציאה מחזקת בריאות ולומר
נשתטית וחזרה ונתרפאית וכה"ג לא סמכינ לחזקה אסור לו לישא אחרת.
למיעבד פלגא ופלגא וה"ל רובא להתירא ורוב
עדי מחזקה ושריא הבעל לישא אשה עפ"י ‰˙ÚÓÂנבוא אל העיו הנה יש כא כמה ספיקות
שיתבאר לפנינו אי"ה. וס"ס להתיר ורק ספק אחד לאסור דלמא
אשתבאית ,ול"ל ש אונס חד הוא משו דכל ס'
מתיר יותר מחבירו ,וא"כ נתירו לכה"פ לישא אחרת
כחומר שבכול וכאשר יבואר אי"ה ,אלא שי"ל
נוקמא אחזקת חי ובחזקת צדקת שלא המירה ושלא
תמרוד על בעלה בלי שו קטטה ובחזקת הגו שלא
נולד בה מו ,ובטלו כל הספיקות ונאמר אשבאית
בודאי ,ואע"ג דלכאורה שבויה ע"י אונס הוה
מיעוטא ,דידיע הוא במדינתנו לא שכיחא שביה
ˈ ÔÓÈÒ
‡.'ÂΠ˙ ¢‡¯Î ¯˘‡ Ìȯ˘Î‰ χ¯˘È ˙ · :‡ ‰· ·È˙Î ¯˘‡ :Ï"ˆ Èχ .
