Page 358 - 5
P. 358
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˘ÊË
¢ ÔÓÈÒ
][· ,ÂÎ Ôȯ„‰ Ò 'Ó‚‰ ˙È‚ÂÒ ¯Â‡È· - ‰È ى ÏÚ ‡·˘ ¯¯·˙ ÔÓÊ ¯Á‡Ï ˂‰ ÏÚ Ì˙Á˘ „Ú
מרי ארבעי בכתפיה וכשר .והרי" גרס הת יצרא ˘ Ï" ‰Ï ˙È
תקפיה אמר רבא ומודה ר"נ דלעדות אשה פסול,
אמר רבינא ואתימא ר"פ הני מילי לאפוקי אבל ÌÂȉהגיעני נוע מכתב פר"מ ]ו[הייתי טרוד
לעיולי כשר ,ורי" מייתי אמר רבא לעדות אשה
פסול בי לאפוקי בי לעיולי ,ומשמע מהפוסקי במצות נישואי ב אחותי התורני המופלא
דהרי" גרס כ בש"ס וכ' המרדכי )סי' תרצה( בש כה' שמואל כ" נ"י ואחר עד עתה להשיב על שאלת
הגאוני ומביאו ב"י ח"מ סי' ל"ד )ד"ה ולעני ( דה"ה
הבא על הנדה ועל ארוסתו בבית חמיו ועל הגויה, חכ שכי"ב.
ולא ידעתי מאי קמ"ל בנדה דכרת דאורייתא איכא,
וי"ל לפמ"ש בחי' ר" דסנהדרי דבא על הערוה הוה „"Úמי שהוחזק בכשרות ובר אוריי וחת בעד על
רע לשמי ולבריות דפוגמה בביאתו ,וא"כ ה"א בא
על אשתו נדה דליכא פג ולא הוה רע לבריות קמ"ל הגט ,ושוב אחר זמ מה היה נתבע מפנויה
שהרתה לזנוני ,היא אמרה מיניה והוא ג הוא
דלדינא אי חלוק ויבואר לפנינו בעז"ה. הודה בב"ד ,ובקש לסדר לו סדרי תשובה ,וג עפ"י
הוראת ב"ד נשא את המעוברת המפותה הנ"ל מבלי
·˙ÎÂהרב"י ש דלהרא"ש )ש סי' יג( דמפרש סוגיא לחוש למעוברת ומניקת חברו כיו שהוא והיא
מודי .והנ"ל ג אחר נישואי אשתו הנ"ל עודנו
בחשוד בעלמא א"כ באיכא עדי שבא על עומד בתשובה כשב ומתחרט ,והנה נפשו דפר"מ
הערוה פסול בודאי ,ולהרי" דמפרש בבא על הערוה אותה לדעת דעתי הקלושה מה יהי' בגט הנ"ל
הא פסק כרב ששת דלאיסורי איתשל והלכה כרב שחת עליו בעד אחד שלפי הודאת עצמו הי' רשע
ששת באיסורא .ואמנ רש"י מפרש כהרי" דמיירי שכבר בא עליה קוד חתימת הגט ,וכיו שמחמת
בבא על הערוה ממש‡ ,מ"מ יש להכריע להחמיר תשובה הודה אפשר שיאומ על עצמו ,ועוד שהרי
מדכ' טעמא דר"נ דעד חמס בעי' ,ואנ קיי"ל מומר נשא מעוברת ומניקת ,וע"כ משו דמיניה הוא ,או
לנבלות להכעיס פסול לעדות ממו דלא בעי' רשע נימא דעכ"פ אי אד משי עצמו רשע לפסול עצמו
דחמס ,א"כ ממילא לית הלכתא כר"נ אלו דבריו ז"ל.
בשו פני .
Ô‡‚‰Âמהרמ"פ בתשובה )סי' לז( מביאו ח"מ ]סי'
Ï"˙‡Âבכי האי גוני מהימ יש ספק א יש לסמו
מב[ סקי"ז מייתי בש תשו' רש"י להכשיר
לעיולא .וראיתי להגאו בעצי ארזי סי' מ"ב ס"ק במה שנוהגי מסדרי הגט לומר שהעדי
כ"ג תמה מ"ט הביא ממרחק לחמו הרי רש"י גרס כ יהרהרו תשובה וכמו שציר מהרמ"ל בתשובה סי'
בגמרא ,ותו תמה על גי' בעל העיטור )אות ק' קבלת פ"א בסופו ,וביתר שאת בעירו דמעלתו שנהגו לומר
עדות( דמייתי ב"י ש דלעיולא מהימ לר"נ ,ובמרדכי וידוי אנא תבא וכו' בקול ר קוד סידור הגט,
פרק זה בורר )סי' תרצט( מייתי בשמו דמקדש אפי' ונימא אז עשה תשובה על כל העבר ויהי' הגט כשר,
בפני פסולי עדי דרבנ אי חוששי לקדושיו .ואני ובשג כי עתה עומד בתשובתו נימא הוכיח סופו על
תמה על תמיהתו ,דלפע"ד ע"כ לא מחלק ש"ס בי תחלתו ,כמ"ש סברא זו סס"י מ"ב בח"מ ]סקי"ז[
לאפוקי לעיולי אלא לר"נ דבועלי עריות לא מקרי וב"ש ]סקכ"ב[ .אלו דברי פר"מ והרחיב והעמיק
רשע ולא מיפסלי אלא משו נגיעה דניחא לי' דתהוי
פנויה דשכיחא לי' ,א"כ לעיולא כשר לה גירסא, עיונו ברוחב בינתו כראוי לגברא דכוותיה.
אבל הבעל העיטור נהי דגרס כ בש"ס אליבא דר"נ,
מ"מ לדינא ס"ל כרב ששת דפסולי לעדות ממו ˙¢ÚÏרצונ אלקי חפצתי ותורת חנני והבינני
מטע אל תשת רשע עד כאביי ,וא"כ מה לי לעיולא
ועל האמת יעמידני.
][˙„ÚÏ ‰Â¯Ú‰ ÏÚ „¢Á
‚¯ Ô ÈÒפרק זה בורר כ"ו ע"ב אמר רב נחמ החשוד
על העריות כשר לעדות אמר רב ששת עני
¢ ÔÓÈÒ
‡.‚È 'ÈÒ Ì˘ ˘"‡¯·Â ‰ÈÙ˙η ÔÈÚ·¯‡ ‰"„ Ì˘ È"˘¯ ÔÈÈÚ .