Page 363 - 5

‫‪‡Î˘ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫סימ קיז‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫שו טע וסברא אי לנו לומר אלא או שנשתבש או‬ ‫ולעז ליכא כיו דכ"ע יודעי א"כ פשוט דאפי'‬
‫שהוא כינוי וחניכה לש הקודש שקוראי וכיו‬ ‫לכתחילה כותבי כ בגט‪.‬‬
‫שכולי עלמא יודעי כ ליכא לעז וכותבי כ‬
‫‪ ‡ÏÂ‬דמי לחזקי' ואלי' שא יודע חתימתו ושינה‬
‫לכתחלה‪.‬‬
‫פסול‪ ,‬הת איכא תרי אלי' במקרא וכ תרי‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל פשוט שהוא קצת ש דנערות וקיצור‬ ‫חזקי'·‪ ,‬א על פי שמ הסת הולכי אחר רוב אלי'‬
‫וחזקי' שבש"ס‪ ,‬מ"מ הכא שיודעי חתימתו אי‬
‫הש ‪ ,‬שהשורק קשה במבטא לקמ השפתי‬ ‫לומר שהוא חניכה מאיד דאי ש זה חניכה לאיד‬
‫וקורי יושיע בחירק ועל ידי זה חת כ ‪ ,‬וא על גב‬ ‫אלא הוא ש מובהק ונתברר שזה חות עצמו על‬
‫דהוה קצת שינוי במבטא כותבי כ לכתחילה כמו‬ ‫ש המיעוט וה"ל אינ שינוי וכ נמי זנוויל וזנביל‬
‫יצחק חקי וכמ"ש מהרש"ל ביש"ש פ"ד דגיטי סי'‬ ‫שה ב' שמות של לעז משוני זה מזה במבטא ואי‬
‫כ"ו אשר ז"ל יפה פסק גבי מירוש שאינה כל כ‬
‫הברה א' ע מרי וא שיצחק חקי ג"כ אינו הברה‬ ‫אחד כינוי לחברו משו"ה הולכי אחר חתימתו‪.‬‬
‫א'‪ ,‬מ"מ כשכותבי יצחק לחוד אי כא דמיו לעז‬
‫שיאמרו זה שמו חקי ואיש אחר הוא שהרי כל חקי‬ ‫‪ ‰‡¯ Â‬דאפי' להט"ז‚ דמחמיר בש גדליא כשחות‬
‫הי' קורי' לס"ת יצחק ואפשר כ היו חותמי‬
‫בשטרות‪ ,‬אבל גבי אשה שאינה עולה לס"ת וחותמת‬ ‫עצמו באל" וכתב בגט בה"י דפסול אעפ"י‬
‫בשטרות לא נוכל לידע ברור שכל ש מירוש בא‬ ‫שלא נמצא כ וג אי שינוי במבטא ולט"ז אה"נ‬
‫ממרי ‪ ,‬ע"כ חוששי שמא ש אחר הוא לגמרי אבל‬ ‫דפסול בחות עצמו יאושע וכתבו יהושע מ"מ‬
‫שערכי ושערלי הברתה קרובה לשרה טפי וג‬ ‫בנידו דיד יכשיר אפי' לכתחלה דהת י"ל דקפדי‬
‫קרוב הוא בפי כל וכו' יע"ש עוד באריכות‪ .‬ובנידו‬ ‫בני משפחה וקבעו להא ש זה באל" במקו ה"י‬
‫דיד יהושיע דומה לשערכי ושערלי שאפי' באשה‬ ‫מפני כבוד הש הקדוש שלא לכתוב גדלי' בה"י או‬
‫כשירה מכ"ש באיש שעולה לתורה בש יהושע‪ ,‬וא‬ ‫יהושע מפני אותיות הש הקדוש ולא להיות אפי'‬
‫על גב דהוא ז"ל כתב עולה לתורה וג חות עצמו‬ ‫כינה וחניכה שלא יבוא שו מכשול על יד שיושל‬
‫בשטרות בש יצחק‪ ,‬והכא החתימה והעליה‬ ‫באשפה כמו שמצינו בש"ס )ר"ה יח‪ ,‬ב( דעשו י"ט‬
‫סותרי ‪ ,‬כבר כתבתי לעיל דיש לתלות הטעות או‬ ‫מגילת תענית דבטילת אדכרתא מ שטרי' שהי'‬
‫החניכה בחתימה וש המובהק בעלי' לתורה בוודאי‬ ‫כותבי כה לאל עליו ובטלו משו מחר פורע זה‬
‫איכא גוני דאי להעמיד די על הקוראי לתורה כגו‬ ‫חובו ונמצא ש הקדוש מוטל באשפה‪ ,‬א על גב‬
‫אלי' ואלי' שה משני כפי רצונ ולאו כולי עלמא‬ ‫דקפידא דגדליה מוטל באשפה אינו דומה להת‬
‫דינא גמירי וכיו דאיכא הכי ואיכא הכי אי לסמו‬ ‫שהוא ש של אל עליו ונכתב על שמו ית' משא"כ‬
‫על חז הכנסת שקרא לזה בש זה ומי צוה לו ואת‬ ‫גדליה ויהושע מ"מ כיו שה מתחסדי ומקפידי‬
‫מי שאל אבל בש זה שאי אנו סומכי על שליח‬
‫צבור ידוע שקרא לאיש הזה אלא כל הנקראי‬ ‫טפי הולכי אחר חתימת זה נ"ל דעת הט"ז‪.‬‬
‫לתורה במדינתינו לא נעדר אחד מה שאי קוראי‬
‫לו לתורה ליהושע בשורק כיו שלא נמצא ש אחר‬ ‫‪ Ï" Â‬נהי דכתב הב"ש כמה פעמי שחלקו עליו‬
‫בתנ" וש"ס ופוסקי בזה וודאי עלייתו לתורה עיקר‬
‫)לחתימתו( ]וחתימתו[ או שיבוש או חניכה או קיצור‬ ‫האחרוני וס"ל שאי משגיחי בחתימתו‬
‫הש ‪ .‬וע"כ לע"ד אי ספק לכתוב לכתחלה בגט‬ ‫כמ"ש בש גדלי' ובש יאודה ומתתי' ע"ש‪ ,‬מ"מ‬
‫בש יאודה מודה להט"ז משו דאיכא הת קפידא‬
‫יהושע ולקרותו בשורק‪.‬‬ ‫טפי מפני שהוא כולו שמו של הקב"ה כדאמרינ‬
‫בסוטה )י‪ ,‬ב( ואמרינ בגיטי )כ‪ ,‬א( דאיכא דכותב‬
‫‪.˙Ó‡ ͯ„  ¯ÂÈ ˙Ó‡ ÂÓ˙ÂÁ˘ ÈÓÂ‬‬ ‫יהודה וטעה ואינו כותב דל"ת הרי הש ככתבו‬
‫‪Á"¯Ú '„ ÌÂÈÏ ¯˜· ¯Â‡Î ·"Ù ˜"˜Ù Á"‰Ú·‰ „"Ή‬‬ ‫נמצא דשפיר דמי למיקפד שלא למחת יהודה כי‬
‫א יאודה וע"כ החמיר הב"ש ביאודה טפי מביאושע‬
‫˘·‪.˜"ÙÏ ‰"Ú˜˙ Ë‬‬ ‫ומיושב סתירת הב"ש‪ ,‬ומ"מ דוקא בהני דאיכא‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫למימר בכיו הקפיד אבל בנידו דיד שאי ש זה‬
‫נמצא כלל וג לא שיי לומר שהקפידו לשנות ש‬
‫יהושע דקרא והחות עצמו עומד לפנינו ואינו יודע‬

‫·‪.‰È˜ÊÁ ‰ȘÊÁ Ô·Â ‰Èχ ‰Èχ  Èȉ .‬‬
‫‚‪.‚ ˙‡ ÌÈ˘ ‡ ˙ÂÓ˘· Ì˘ ˘"·· .‬‬