Page 368 - 5
P. 368
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˘ÂÎ
נהר הוא רק משו לעז ב' שוירי וכיו דכבר מפורס סי' י"ט וסי' כ' דמייתי מנחל אשכול ומסלע
ע"י ספרי ש"ע דדונאי אצל אוב נכתב בגט בש המחלקות ודומיה להוכיח מזה אי ש השני עיקר
דונאי ואוב ופעסט סמוכי ונראי וממש הכל חד או ש הראשו עיקר ,קורא אני על הגאוני א לא
אצל אנשי העול א"כ א יכתוב בפעסט ש אחר אעלה את ירושלי וגו' הרי ירושלי היה שמה של
לנהר יאמרו זה אינו אותה פעסט ,השתא מה במרחק מלכי צדק מל של ,ואברה קרא לה ש חדש
רב מאוב לבילוגראד נתקשו בשינוי הש כנ"ל ויקרא ש המקו ההוא יראה ואח"כ נצטרפו ב'
מכ"ש בסמו כל כ ולאו כולי עלמא דינא גמירי, שמות והקדי השני וקראו ירושל ירא של
ע"כ טוב יותר לכתוב בש דונאי כמ"ש באוב ולא כמבואר במדרש )בראשית רבה פנ"ו אות י( ,וכ כתובה
יקשה זה לשו אד ולומר זה פעסט אחר הוא מטע בקינות לט"ב תחלתה ציו ידידות ידידי וכו' על ש
הנ"ל שהרי יראו בש"ע שבאוב כתבי' כ בגט וה"ה שני כהני היינו מלכי צדק ואברה ,אבל באמת אי
בפעסט דבת בוקתא היא ועיי' בנב"י ח"א סס"י פ"ו. מזה ראי' לכא כלל היכי שנצרפו שני השמות ונעשו
ש אחד והכא מיירי שהשמות נפרדי לגמרי ואי
˘"ÓÂמעלתו שלא להזכיר מעינות חמי הואיל עני לכא מ"מ בהא סלקינ למכתב פעסט דמתקריא
וכבר נתבטלו ונתערבו בדונאי טר הגיע פעשט ותל"מ.
לעיר יפה כתב ופשוט הוא ,אבל אי לא היו
מתערבי הי' צל"ע אע"ג דאינ מגיעי לעיר „"ÚÂש הנהר ,הנה בסו ס' שמות רמי אהדדי
ועיקר בתו עיר אוב מ"מ משמע לי קצת מש"ס
פ"ק דמגילה דקאמר מחמת לטברי' מיל ע"ש ב' דבאובי כותבי על נהר דונאו בוי"ו לבסו
ע"ב ופשוט דנקרא חמת ע"ש חמי ,וע"כ לא פליגי ובבילוגראד כותבי דונאי ביו"ד לבסו ,ושניה
ש ו' ע"א אלא בחמת דכתיב בקרא אי חמי טברי' נהר אחד ,והעלה לבסו דזה תלוי בחילו לשו
או חמי גבר ,אבל חמת דש"ס בודאי על ש מעינות אנשי המדינה .ואינני מתפייס בתי' זה מפני שכא
חמי' נקרא והנה המעינות חמי' המה רחוקי מהל כותבי דונאו דמתקרי דונאיי„ .וידוע שאי אנשי
מיל מטבריה ואפ"ה נקרא חמי טבריה ,ואולי י"ל ארצנו מצורפי מאנשי אובי ומאנשי בילוגראדו
הת בחמת לא הי' עיר ובני רק המרחצאות של שימצאו פה יש קורי דונאו ויש דונאי .עכנלע"ד
טבריה ובטלה לגבי' משא"כ הכא שהמי חמי דלא אירע זה ע"י שינוי מקומות אלא ע"י שינוי
המה בעיר אוב לא יקראו על ש פעסט כלל וצ"ע זמני כידוע שהלשו מתחל בזמ זולת זמ וכבר
למעשה ,מ"מ הכא שכבר נתבטלו ונתערבו טר כתבנו למעלה בש תשו' ב"י דבמקו שהורגלו
בגטי והורגלו לכתוב סיני וצובה אע"ג שבאור
הגיעו אל העיר אי ספק שלא יזכרו ולא יפקדו. הימי נשתנה ש העיר וה"ה הנהר מ"מ לא ישתנה
כתיבת הגט מאשר הורגלו עד עתה ,והשתא נימא
˘"ÓÂלהזכיר מי בארות כיו שכל סיפוקי עיר דבזמ מ הזמני הי' נקרא דונאו ונשתנה ונקראת
דונאיי ותחלת סידור הגט באובי הי' כשהיה נקרא
לאכילה ושתיה הוא מה וג לכביסת כלי דונאו והוקבע כ לעול ובבילוגראדו הוחל לקרוא
פשת הגסי א לא לכביסת כלי הדקי החשובי בש דונאי והוקבע כ ,ופה בעירנו התחילו לסדר
נ"ל דעיקר סיפוק כביסה הוא לכלי פשת הגסי גטי בזמ שהי' רוב קורי דונאו ובמיעוטא דונאי
השוי לכל נפש ולא לחשובי שאפשר לאד כנ"ל ביישוב הדברי על נכו בעז"ה .ומהתימה
לעמוד זולת אפילו רוב אנשי העיר שרי ונכבדי בסדר שמות של ב"ש העתיק המקומות מס' שמות
מ"מ כיו דכביסה נפקא ל בנדרי פ' ע"א מקרא הנ"ל )ובבודי ( ]ובאוב [ ובילוגראדו נדפס ש נהר
דונאי ביו"ד לבסו בי באוב בי בבילוגראד אולי
ולכל חיות שהוא חיי נפש.
משגה הוא.
˘"ÚÂבלשו ר" פ' ע"ב ד"ה ורמי וכו' ועוד
Ô‰Âעכשיו לדעתי לא ימצא במדינה שו אד שיקרא
אפי' א תמצי לומר וכו' ע"ש משמע
דרבנ נמי מודה א"כ תינח כביסת בגדי שא"א בש דונאו )או( ]רק[ דונאי ,וא"כ כשמתחיל
זולת דבהני תלי' חיי נפש אבל הדקי החשובי עתה לכתוב גט בפעסט הי' לו לכתוב ש המורגל
ולבושי פוליטיקו אינה בכלל חיות ,ומה שתמה היו בפי כל ,מ"מ נ"ל כיו דכל מה שאנו כותבי' ש
מעלתו שבאוב אי כותבי' במי בארות אולי
בשעת התחלת סדור הגט ש עדיי לא הורגלו
„.ËÏ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .