Page 366 - 5
P. 366
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˘„Î
שמאל לכל עול א נקראוהו בשי" ימי ה"ל שינוי בחניכתו מ"מ הי' ניכר בחניכה זו לכולי עלמא ולכ
עני ממש אבל הגע עצמ הכותב גט בי אפרתי' מגרש בחניכתו אפי' לכתחלה .והכלל כי רובא
וצרי למכתב שיבולת וכי יכתוב סבולת הלא יכתוב ומיעוטא דמרי ושרה היינו רובא דאינשי
שבולת והאפרתי יקראוהו בשי" שמאל כדרכ ומיעוטייהו ,אבל המיעוט אינו נקרא בשו פע בש
ואנחנו נקראוה בשי" ימי כדרכנו ולזה נתכוו מרי ,משא"כ בחניכות יקירי ירושלי הוה עיקר
הגאו מהר" כ" הנ"ל שלאנשי רוסי' )וליסא( וטפל אצל אות האנשי בעצמ שקוראי לה בש
]וליטא[ הוה ברסטי)ש( כמו ברזיטשטש ,ומכ"ש זה עיקר או על הרוב ובש חניכה לטפילה בעלמא
הכא לבני הגר הוה פעסט כמו פעשט וכעי שכ' או על דר המיעוט ותירו קמא דהתוס' עולה כהוג .
הריצב"א במרדכי בפ' המגרש )ש ( על בוריש ואנו
קוראי' בוראיש דממקו הדירה ניכר שהוא באר ‰ ‰Âלתירו ב' של תוס' דהיכי דחניכה דומה לש
הגר ולשונ לדבר בלישנא קלילא אי להקפיד בכ
ע"ש ,א"כ מכ"ש הכא לפי תי' שני של תוס' הנ"ל העיקר אינו צרי לכותבו .א"כ בנידו שלפנינו
לא הי' צרי למכתב דמתקר' פעשט ודאי דעדי זה
לא הי' צרי למכתב כלל דמתקריא פעשט. טפי טובא מפראסני ופרויסטי שבתשו' מהר"
א"ש הנ"ל .וכבר התרע הגאו מהר" כ" אביו של
‡ Ì Óלתירו קמא של תוס' משמע דאע"ג דודאי הש" ז"ל בתשובה להגאו מהו' העשל ז"ל
בקונטרס שבסו ס' גבורות אנשי ]סי' א[ על פוזנא
החניכה הוא ש היוצא מעיקר הש מ"מ אי דמתקרי' פוזנינא דלא צריכא ,וקאזמירא קאזמירס
לאו דניכר הוא לכל באי עירו צרי הוא למכתבינהו ניחא לי' ,ע"ש וש הארי וביאר בבריסק דהי' צרי
וא"כ ה"נ כיו שאי ההגריי מכירי ש פעסט כלל למכתב דמתקרי' ברזשטשי' וכתב ]דבמקו הנתינה[
אע"ג שאי בענינו שינוי וכוונתו אחת צרי הוא דמתקרי ברסטי' שכתב הגאו מהו' העשל שאינו
למכתבי' לכתחלה ותמהתי על הגאו מהר" א"ש שינוי שהכל יוצא מלשו אחד ,כמו שכ' במרדכי פ'
הנ"ל שכתב לתי' קמא של תוס' פשיטא שאינו צרי המגרש )סי' תמו( לעני בוריש ובוראיש ע"ש ומהו'
למכתב פראסני כיו שליהודי ניכר בש מאיר כתב ]על כ [ ,ועוד אעפ"י שתאמר שמשמעות
פרויסטי ומה לנו בש גוי ותימה א"כ ג ש הלשו הוה שינוי אי זה שינוי שזה המקו ש אחד
פראטיאוע אי צור להזכירו .והאמת שדעת הרבה לו רק העני מחמת חילו הלשו שבני רוסי'
מגדולי אחרוני השיגו על הרמ"א שכתב בסי' קכ"ח מקצרי לשונ וקורי לברזשטשיא ברסטיא וכ
סעי' ג' שצרי לכתוב דמתקרי' על ש הגוי ועיי הדי בכל המקומות שמתחלפי מחמת שינוי לשו
בספר מכתב מאליהו בשער )ה(שמות ]העדי [ סי' חלוקות אי קפידא שברסטי' הוא פי' על ברזישטשע
י"ד ובתשו' מהר"מ כ" הנ"ל ,ומ"ש בס' גט פשוט וכו' ע"ש .הרי קמ אע"ג שהשינוי הוא בי סמ"
סקל"א באריכות .מ"מ העלה ש סקל"ב דאע"ג לשי" ברסטי' וברזישטשע מ"מ כיו שכ טבע לשו
דבעל הלבוש בעצמו כ' שלא הי' צרי למכתב רוסי' כולי עלמא יודעי' דהיינו ה ואי כא לעז,
]דמתקריא[ פוזינינו וכ הרמ"א בקראקא לא הי' ומכ"ש כא דטבע לשו בני הגר קורי' לאות ע"ס
צרי למכתב דמתקריא קאזמיר מ"מ עכשיו שכבר באשכנז ע"ש בהגר ,א"כ פעסט היינו פעשט ולא הי'
נהגו למכתב א"כ א לא יכתוב יהיה שינוי הש צרי למכתבי' כלל דומה למ"ש הריצב"א שבמרדכי
שכבר רגילי לכתוב ג שמות שרגילי גוי לקרוא )ש ( על נהר קייר שכתבו יי"ר ,שכ הוא טבע לשונ
בה ונכו הוא מסברתיה א"כ לפ"ז פשיטא לתי' שבמקו קו" כותבי יו"ד .ועיי תשו' מהרמ"פ סי'
קמא של תוס' צריכי אנו למכתב פעסט דמתקרי' י"א כתב שלא הבי כונת הריצב"א בזה ,ועיי' בס'
פעשט וכמ"ש מעלתו ואמת נכו הדבר. גט פשוט סי' קכ"ח סק"ג ד"ה והמרדכי כ' וכו'.
‡ Ìלכתוב ג דמתקריא פעסטיו בלשו לטיי שבו ‰ ‰Âפר"מ כתב ששינוי גדול הוא בי שי" לסמ"
משמשי השרי בערכאותיה ג בזה יפה כתב דהכי מצינו בקרא )שופטי יב ,ו( באפרתי
מעלתו שאי לחוש לו כלל ,א מה דמייתי שכ"כ אמור נא שיבולת ואמר סבולת יפה כתב וכ מוכח
מהרי"ק שרש ק"ו שאי לחוש ללשו לטיי כיונה ממהרי"א )סי' רלא( שכ' דכל שנקרא בשי" שמאל
דעתו הרמה לדעת מכתב מאליהו רס"י יו"ד הנ"ל יש לכותבו בסמ" דלא נטעה לקרוא בשי" ימי .
שכוונת מהרי"ק הוא על זה האופ שאי אומה ש"מ דאיכא קפידא בהכי .אבל לנידו שלפנינו אי
משמשת בלשו לטיי אלא כל הגדולי והשרי בכל ראייתו מכרעת כלל ,דהת בתיבה הנקראת בשי"
מקו משמשי בו הואיל והוא לשו קצר ,ומ"מ כיו
