Page 370 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪ÁÎ‬‬

‫מי שאינו ראוי' לבילה מדכתיב וכי יטהר מזובו ולא‬ ‫אי מותרת לו והשיב דמותרת כבמתני'‪ ,‬ושוב מייתי‬
‫מנגעו‪ ,‬ולעני קרב איירי פי' שיביא קרבנו קוד‬ ‫ראיה מסוגי' פ"ק דיומא )יג‪ ,‬א( דכה גדול ביו‬
‫שיטהר מנגעו ש"מ שאינו מעכב‪ .‬ותמה הגאו‬ ‫הכפורי ומהיוצאי למלחמת בית דוד‪ ,‬וקשה כיו‬
‫מהר"י ברעסלא ז"ל בתשו' זכרו יוס חלק א"ע סי'‬ ‫דמשנה מפורשת היא א"כ הראיה מיומא הוי כיהודה‬
‫י"ב הא זב מביא קיני עופות דלא בעי סמיכה‚ ועיי'‬ ‫ועוד לקרא‪ ,‬אבל להנ"ל ניחא‪ ,‬משו דאי ממתני'‬
‫איכא למימר דוקא בתנאי דא ואליבא דר' יהודה‬
‫ש תירו דחוק„‪.‬‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬אבל לר' יוסי ומכ"ש בתנאי דע"מ אימא לא‪,‬‬
‫משו"ה מייתי ראיה מגירושי כה"ג ביה"כ דע"כ‬
‫‪ ÈÙÏÂ‬עוצ חומר הקושי' נ"ל דלשיטת תוס' דגטי‬ ‫בתנאי דע"מ גירש באופ שתהא מגורשת למפרע‬
‫משו ב' בתי ואפ"ה הותרה לו אותה שלא נתקיי‬
‫וזבחי )עד‪ ,‬ב סוד"ה הא בעי( דקרא לעני‬ ‫תנאה‪ .‬וכ מיוצאי למלחמת ב"ד למא דס"ל על‬
‫קרב מיירי ודלא כרש"י דמגלה )ח‪ ,‬א ד"ה לשיפסיק(‬ ‫תנאי גרשו על כרח לומר שגרשו בתנאי מעכשיו‪,‬‬
‫ותוס' פ"ק דמ"ק )טו‪ ,‬ב ד"ה אחרי(‪ ,‬א"כ יש להוכיח‬ ‫דאי בתנאי דא לא הותרה בת שבע לדוד המל‬
‫כ ‪ ,‬אי הוה ס"ד דלא לטהר מזובו עד שיטהר‬
‫תחלה מנגעו והכל מטהרת קרב מיירי קרא‪ ,‬א"כ‬ ‫עליו השלו ‪ .‬וא"ש דברי המרדכי‪.‬‬
‫לא יטהר מזובו לעול ‪ ,‬דהא מנגעו לא יטהר‬
‫לעול עד דמייתי קרב מצורע דבעי' סמיכה‪,‬‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬הרמב" לא סמ עצמו על הראיות הנ"ל‬
‫וקרב מצורע לא מצי לאתויי עד שיטהר מזובו‬
‫דהרי אינו ראוי' לבילה לסמו ‪ ,‬וא"כ לעול לא‬ ‫דההיא דמלחמת ב"ד‪ ,‬המרדכי גופיה לא‬
‫יטהר‪ ,‬ואע"כ נדע ממילא דיכול להטהר מזובו בלא‬ ‫סמי עלה כמבואר ש ‪ .‬ומפ"ק דיומא אי ראיה כולי‬
‫טהרת נגעו‪ ,‬וא"כ קרא למה לי‪ ,‬אלא מדאצטרי‬ ‫האי מכה"ג ביה"כ‪ ,‬כיו דלא אפשר בעני אחר לא‬
‫קרא שמע מינה דסמיכה אינה מעכבת אפי' אינו‬ ‫החמירו חכמי ‪ .‬ובירושלמי באמת לית לי' דמגרש‬
‫ראוי לבילה‪ ,‬וא"כ שפיר הוה ס"ד דבעי' טהרת נגע‬ ‫לה כמ"ש תוס' יומא י"ב ע"ב ד"ה ולחדא וכו'‪,‬‬
‫קוד לטהרת זיבה וא"ש‪ ,‬זה הוא מה שנ"ל לפי‬ ‫והשתא ניחא בירושלמי דקידושי פ' האומר במתני'‬
‫חומר הק'‪ ,‬והיינו להלכתא דקרבנות מצורע טעוני‬ ‫יש לי בני דמבואר ש דכה אינו יכול להחזיר‬
‫סמיכה מ התורה דכ פסק רמב" )הל' אסו"ב פ"ד‬
‫ה"ב( ועיי' תוס' זבחי ל"ג ע"א ד"ה סמיכת וכו'‪.‰‬‬ ‫כשגרש על תנאי ולטעמיה אזיל כנ"ל‪.‬‬

‫‪ ÌÂ˙Á‡Â‬בכל חותמי ברכות ושלו תניי בכל אשר‬ ‫‪ ‰È‰È‬אי שיהיה לא ברירא ליה להרמב" לא‬

‫יפנה יצליח באותו עני ותחזינה עיניו‬ ‫לאיסור ולא להיתר משו"ה לא מייתי ליה‪.‬‬
‫בני הנקרא קני כנפשו הקדושה והטהורה ונפש‬ ‫כנלע"ד לפי חומר העני ·‪.‬‬

‫אוהב נאמ ‪.‬‬ ‫]·„·¯‪[‡‰Â ‰"„ÂÒ · ,ÁÎ ÔÈË‚ 'ÒÂ˙ È‬‬

‫‪.˜"ÙÏ Â"Ú˜˙ Ë·˘ Â"Ë '„ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬ ‫‪ ÏÚÂ‬דברי תוס' בגיטי כ"ח ע"ב )ד"ה והא( בסו‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
‫הדבור שכתבו להוכיח דסמיכה לא מעכב אפי'‬

‫˙‪¯ÊÚ‰ Ô·‡ ÏÚ È ˘ ˜ÏÁ ÌÏ˘  Ì‬‬

‫·‪.ÁÒ¯ ‰ÂˆÓ ˘È¯ Á" Ó·Â „"Ú ‰Ó˜ Û„ ·"Á ¯ÙÂÒ ·˙ÎÓ·Â ,„Ó ˙‡ Î 'ÈÒ ˘‡ È„ÂÓÚ ,Ò˜ 'ÈÒ ¯ÊÚ‰ Ô·‡ Ë"ÂÈ ‚ ÂÚ ˙"¢ '¯ .‬‬
‫‚‪¯·Î˘ ‡È·‰˘ (ԇΠ¯ÎÊ ‰ ‡ÏÒÚ¯· È"¯‰Ó ‡Â‰Â) ÔÈϯ· ˜ÈÙ È"¯‚‰Ï · ,ÁÎ ÔÈËÈ‚ Ò"˘‰ È˘Â„ÈÁ ÔÈÈÚ ‡ ,Á ‰ÏÈ‚Ó· Ô·‡ ȯÂˉ ‰˘˜‰ ÔΠ.‬‬
‫‪(·Ï˜˙ 'ÓÚ „"Á ¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó È ÂÚÓ˘ ˘ÏÈ·) Ú¯ÂˆÓ ˙˘¯Ù ˘Ïȉ ÏÚ Ô Ú¯ ˙ÈÊ Â¯ÙÒ· ̉¯·‡ Ô‚Ó‰  ȷ¯ ÔÎ ‰˘˜‰‬‬

‫‪.· ,Ë ¯ÈÊ · Î"˘Ó ·"Ȉ ‰ Ì˘· · ,„˜ ˙ÂÓ·È ˘"˘¯ ÔÈÈÚ .˘"Ú‬‬
‫„‪.˜ÂÁ¯ ͯ„ ÏÚ ‡Â‰ È"Îʉ ÂÏ ·È˘‰˘ ‰Ó Ì˘ Ò"˘‰ È˘Â„ÈÁ·Â · ,„˜ ˙ÂÓ·È 'ÒÂ˙ ÔÂÈÏ‚· ÂÓˆÚ ·"ȯ‚‰ Î"Π.‬‬
‫‪ÌÂ˘Ó Â· ˙·ÎÚÓ ‰ÏÈ· ‰ÏÈ·Ï È‡¯  ȇ˘ ÏÎ ‰ÎÈÓÒ· Ô È¯Ó‡ ‡Ï„ ¯Â·È„‰ ÛÂÒ· 'ÒÂ˙ 'Î ,‰ÎÈÓÒ ÈÚ· ‡‰Â :Ì˘ ÔÈËÈ‚Ï 'ÈÁ·  ȷ¯ Ï"Ê .‰‬‬

‫„‪¯‡Â·Ó ‰ÏÈ‚Ó„ ˜"Ù '‡ ˙ÂÈ˘Â˜ '· ÛÒÂÈ Ô¯ÎÊ '¢˙· Ô‡‚‰ ÂÒÈ‚Ï ˜ÈÙ È"¯‰Ó Ô‡‚‰ ‰˘˜‰ ,ÂÚ‚  ·ÂÊÓ ‡Ï ¯ÙÈÒ ·ÂÊÓ ·È˙Î‬‬

‫‪ÌÂÈ·Â ¯ÙÒ ÂÚ‚ Ó ‡Ï ·ÂÊÓ ¯Ó‡˜„ ‡¯˜„ 'ÒÂ˙‰Ï Ï"Ò„ ÌÈ ÙÏ ‰Îȯˆ ‡Ï ÂÊ 'È˘Â˜Ó Ô·¯˜Ó ȯÈÈÓ ‡Ï ÌÈȘ ˙¯ÈÙÒ ÔÈ ÚÏ È˙‡ ·ÂÊÓ È‡‰‬‬

‫‪„"ÚÏ Ó"Ó ,‚"ڈ ‰ È ‰ÎÈÓÒ È · ‡τ ÔÈ È˜ ‡Ï‡ È˙ÈÈÓ ‡Ï ·Ê ‡‰Â ‰ÓÂˆÚ ‡È‰ ‰È ˘ ‡È˘Â˜ ͇ Ó"˜Ï ȇ˜ ‰˘¯Ù ‰Ï· ‡·È È ÈÓ˘‰‬‬

‫‪·Ê·Â ‡¯˜ ‰ È˙ÁÓ ‡˙ÁÓ ‡„Á· ‰ÎÈÓÒ ‰‡·‰ ˙ÂˆÓ ‰ ‰Â ,ÍÓÒ  ·¯˜ ˙‡ ‡È·‰Â ‡¯˜È 'Ù· '‡ ˜ÂÒÙ· ·È˙΄ ÔÂÈÎ 'ÒÂ˙‰Ï Ï"Ò„ ·˘ÈÈÏ‬‬

‫‪ÂÁÂÏ˘ È"Ú ‡Ï ÂÓˆÚ È"Ú ‡Ï ÏÏÎ ‰‡·‰·  ȇ ‡ˆÓ ÁÈÏ˘ ÈÂ˘Ó ÈˆÓ ‡Ï „È·Ú ÈˆÓ ‡Ï ‰ȇ„ ‰Ó Ï΄ Â˙ÂÓÎ ÁÈÏ˘ ˙¢ÚÏ ‡"‡˘ ‡ÓË‬‬

‫‪.„"ÚÏ Î ‡È‰ ‡˙˜È· ˙·„ ‰ÎÈÓÒÏ ‰"‰Â ‰‡·‰Ï ȇ¯  ȇ˘ Ù"Ú‡ ·ÎÚÓ ‰‡·‰ Ôȇ Ó"˘ ÂÏ˘ ÔÈ È˜ ÁÏ˘Ó ‰"Ù‡Â‬‬