Page 375 - 5
P. 375

‫‪ Ì˙Á‬סימ קכג ‪‚Ï˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫נבעלה‪ ,‬משא"כ בתולה שעיברה אפשר שנאנסה‬            ‫ואמנ בעלה הנעדר החזיק עצמו ביש לו זרע‬
‫ואינה חשודה בעינינו לכ לק"מ מרישא משא"כ‬           ‫שנולדה לו מפנויה אחת‪ ,‬ולדעת הרמב" )הל' יבו‬
‫מראוה מעוברת ק' שפיר דג"כ לא ראינו אותה‬          ‫וחליצה פ"ג ה"ד( אינו נאמ לעני חליצה לפוטרה‬
‫מזידה כי אולי נאנסה ואפ"ה אינה נאמנת הקשו‬         ‫ומעלתו הארי למעניתו אי משמעות הלכה כרמב"‬
 ‫התוס' שפיר ע"כ הוכרחו לתר דבתולה שאני מתו‬       ‫או כאינ פוסקי ‪ ,‬ועדיי לא עיינתי ובלי נדר אי"ה‬
‫שנאמנת על עצמה נאמנת על אחרי משא"כ‬                ‫אעבור פרשתא דא ואיתניי'‪ ,‬כי לדינא קשה לסמו‬
                                                 ‫על הכרעתנו מהש"ס כהרי" או כהרמב" ולא‬
           ‫מעוברת שמעידה על עובר‪.‬‬
                                                    ‫נצרכה אלא לחדודי ולא יועיל לעיקר הדי ‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬ר"ג דפליג על ר' יהושע משו דאזיל בתר‬
                                                 ‫‪ Ì Ó‡‰Â‬בעיקר חומרת הרמב" כתב הב"ח )סי'‬
‫חזקה וס"ל חזקת הא מועיל להבת והכל חד‬
 ‫ומאמי אפי' במעוברת דהוה כמו עצמה דהא‬            ‫קנו( טעמו דאע"ג דקי"ל כר"ג אפילו‬
‫והולד הכל חד והנה בדיעבד דקי"ל כר"ג אפי' ברוב‬    ‫ברוב פסולי ‪ ,‬מ"מ לא סמכינ על זה )באחרי (‬
‫פסולי בוודאי מהימ לכל מילי אפי' לייבו והיינו‬     ‫]בדאורייתא[‡‪ .‬ודוחק דצ"ל ]ד[ביבמות )סט‪ ,‬ב(‬
‫א הוא זינה ע פנויה ואותה פנויה בעצמה נישאית‬      ‫מיירי מתרומה דרבנ דוקא ואי זכר למו‪ ,‬וג לא‬
‫לו והוא והיא מודי שהולד ממנה היא נאמנת על‬        ‫בהרמב" הלכות תרומות )פ"ח הי"ד(‪ .‬ובנב"י )א"ה‬
‫עצמה לפטור מחליצה דהרי עבדית איסורא ובהא לא‬      ‫מה"ת סי' כז( כתב לעצמה מהימנת לאכול בתרומה‬
‫פליג הרמב" ‪ ,‬א רמב" מיירי להדי' במי שזינתה‬       ‫ולא להתיר לאחרי בלא חליצה‪ ,‬וזה תימה הלא‬
‫ע פנויה דעלמא ואח"כ נשא אחרת ורוצה לפטור‬         ‫מאכילה תרומה לעבדיה ולבני בניה עד סו כל‬
‫אותה האשה ע"פ עדותה של אותה הפנויה דהפנויה‬       ‫הדורות שישמשו ע"ג המזבח אפי' בשבת‬
‫לא עבדית איסורא כלל והיא באתה להעיד על זו‬
‫שתינשא בלא חליצה בהא מיירי רמב" ‚‪ .‬ומכ"ש‬                             ‫ומהימנת·‪.‬‬
‫בעני נדו שלפנינו שבא עליה בנדתה גרע מראוה‬
‫מדברת ונבעלה לא יחלוק אד מהראשוני על‬             ‫‪ ‰ÓÂ‬שנלפע"ד ע"פ הסברא שמצאתי בתוס' חגיגה‬

              ‫הרמב" דלא מהימנא‪.‬‬                  ‫י"ד ע"ב ד"ה בתולה וכו' שנאמנת כי היא לא‬
                                                 ‫תעביד איסורא )ובעל כה"ג( ]בעולה לכה"ג[‪ ,‬פי'‬
‫‪ ÏÎÂ‬זה אנו צריכי כשהיתה אותה הפנויה לפנינו‬       ‫מדהימנת על עצמה מהימנת נמי אכולי עלמא‪,‬‬
                                                 ‫וסברא זו כ' בחי' רמב" ריש גטי )ב‪ ,‬ב( גבי וספרה‬
‫ונבדקת ואומרת לא נבעלתי אלא לזה והולד‬            ‫לה דמתו שמהימנת על עצמה מהימנה אאחריני‪,‬‬
‫ממנו‪ ,‬אבל הכא ג הפנויה אינה לפנינו ולא נבדקת‬     ‫משא"כ בראינוה מעוברת דלא שיילינ רק על העובר‬
‫אלא שהוא אמר שהולד ממנו ומא לימא אולי אי‬         ‫והיא משיבה רק על העובר ולא עבדה איסורא רק‬
‫היתה קמ היתה מודה באהבתה נפשה לגבי אחריני‪,‬‬       ‫מכשלת לאחריני‪ ,‬בהא לא מהימני לר' יהושע זוהי‬
‫ע"כ איני רוצה להזדקק כלל עתה להתיר אשה זו עד‬
‫שתסע לבית אסוריו של זה כי לדעתי בנקל נוכל‬                        ‫כוונת התוס' ש ‪.‬‬
‫להשתדל אצל שרי מלוכה שתחלו בבית האסורי ‪,‬‬
                                                 ‫‪ Ú"ˆÂ‬לכאורה מה יענו תוס' ברישא ראוה מדברת‬
     ‫וא לא אז נתחכ אי"ה‪ .‬ואי להארי ‪.‬‬
                                                 ‫דאי כא עובר והיא נשאלת על עצמה ועבדי‬
                    ‫‪. "‡ „"Ή .Íȯ‡È ÂÈ˙ ˘ '‰Â‬‬  ‫איסורא כשנישאית לכה ואפ"ה לא מהימנית לר'‬
              ‫‪.Ï"‰Ù˜˙ ˙ÂÚ·˘„ Á"‡ '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬     ‫יהושע ומ"ט תאומ בתולה שעיברה‪ ,‬וצ"ל מראוה‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                                ‫מדברת לק"מ‪ ,‬הת די הוא שאבדה נאמנותה משו‬
                                                 ‫שהיא‪ ,‬פרוצה ומסתתרת ע אנשי אפילו לא‬

         ‫‪‚Θ ÔÓÈÒ‬‬

                  ‫‡‪.· ,„Ó Û„ „"Á ÌÈÈÁ Ô· ¯·Á È˘Ϸ Ô˜È˙ ÔΠ.Ï"ˆÎ„ ¯Â¯· .‬‬
‫·‪.Ì˘ ‰¯Ú‰·Â ‡Î˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ ˙·¢˙ ‰Óη È"·Â ‰ ȯ·„ ˙‡  ȷ¯ ‰Á„ ÔΠ.‬‬

‫‚‪.Ì˘ ˙¯ډ· Î"˘Ó ‰‡¯Â Ë 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ¯Â‡È· ¯˙È·Â ‡Î˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"Π.‬‬
   370   371   372   373   374   375   376   377   378   379   380