Page 374 - 5
P. 374

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬                                 ‫˘‪·Ï‬‬

                                ‫‪·Î˜ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[Ô‰ÎÏ ˙¯˙ÂÓ È‡ ÌÈÏÂÒÙ ·Â¯„ ̘ӷ ‰¯·Ú˙ ˘ ‰È Ù‬‬

‫‡·‪ Ï‬ברוב גוי אי לנו‪ ,‬ואפי' להסוברי בדעת‬                       ‫˘‪.È" ¯Ú· ‰"ÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰Ï ÌÂÏ‬‬

‫הרמב" )פי"ח מהל' אסו"ב הט"ו( דבעיר הוה‬          ‫‪ È˙¯ÊÁ‬על כל צדדי קולא ולא מצאתי להתיר‬
‫הכל כמחצה על מחצה משו קבוע‪ ,‬היינו‬
‫בדאזלי היא לגבי הנוא ‪ ,‬אבל הכא שהנוא הי'‬        ‫לכתחלה להנשא לכה אפי' הוא והיא‬
‫עמה בביתה ואנ ]חוששי [ כי היכי דאפקרה‬           ‫מודי היכי דרוב פסולי לכהונה‪ ,‬והוא מבואר‬
‫נפשה לגבי דידי' ה"ה לאחרינא‪ ,‬א"כ אי לנו‬         ‫בדברי ב"ש סי' ד' סעי י"ח‪ ,‬והא דסס"י ג' היינו‬
 ‫אלא שמא אפקרה נפשה להבאי אליה לתו‬              ‫להחזיק הולד לכה לחומרא או במילי דרבנ ‪ ,‬אבל‬
‫ביתה כי לא מצינו דאפקרה נפשה ליל אחרי‬           ‫לעני להשיאה לכה שהוא חשש זונה דאורייתא‬
‫המנאפי וכיו שבאו לביתה מרובא פרשו ורוב‬
                                                                       ‫לא‪.‬‬
                   ‫גוי נינהו‪.‬‬
                                                ‫‡‪ ‡¯·È‬במחצה על מחצה הא אפשר לדו ולומר‬
‫‡‪ Í‬בכל זאת א דירתה היתה בשכונה בפני עצמה‬
                                                ‫דהוה ספק ספיקא ספק לא אפקרה נפשה‬
 ‫וחצר נעול בלילה ואי רגל גוי מצוי ש‬             ‫לאחרינא ואת"ל אפקרה נפשה שמא לכשר‪ ,‬וליכא‬
‫הרבה יש להתיר אע"ג דבס' עצי ארזי ובית מאיר‬      ‫למימר ש אונס חד הוא דחד ספיקא מתיר יותר‬
 ‫)סי' ו( מפקפקי על היתר דשכונות ישראל משו‬       ‫דנפקא מיני' אי לא אפקרה נפשה הוה הב כה‬
‫דלא דמי ליי נס ‪ ,‬דהכא הרי רגלה מצוי בכל העיר‬    ‫גמור ואי אפקרה לא הוה כה אלא לחומרא ומ"מ‬
 ‫ואפשר ביו הכירו עצמ ברמיזות ועי נוא‬            ‫היא שרי' לכהונה והו"ל ס"ס וברור‪ .‬ובס' בית‬
‫שמרה נש ושלחה ידה מ החור ופתחה לו‪ ,‬והדי‬         ‫מאיר מצאתי בזה דברי תמוהי קצת שלא עמד‬
 ‫עמ לכאורה‪ ,‬מ"מ נ"ל כיו דעכ"פ א"א לחוש א‬
‫לא נאמר שהיא באה אצל תחלה והדר ה"ל קבוע‬                              ‫במ"ש‡‪.‬‬
‫כמחצה ע"מ ואיכא ס"ס בצירו סברא הנ"ל‪ ,‬ויש‬
‫להתיר )ע"כ( ]עכ"פ[ א יבורר הדבר שהיה מעשה‬       ‫‪ ˘"ÎÓÂ‬לפמ"ש במקו אחר· דכי היכי דאפקרה‬
‫באופ זה‪ ,‬א יסכי עמי עוד רב מופלג אחד הריני‬
                                                 ‫נפשה וכו' לא אשכח אלא לגבי ישראלי‬
         ‫מסכי להתיר אבל לא זולת זה‚‪.‬‬             ‫ואפילו שה פסולי לכהונה מ"מ כיו שישראלי‬
                                                ‫ה אשה מפקרה נפשה לגבייהו אדרבא הזנות רצה‬
               ‫‪.Ï"‚Ú˜˙ ¯"‡ '· '‚ ÌÂÈ ·"Ù .„"Ή‬‬  ‫אחר הפסולי כמ"ש תוס' בש ירושלמי‪ ,‬אבל לומר‬
‫‪.„"ÙÙÓ Ò"˜‰˘Ó‬‬                                   ‫מדאפקרה לגבי ישראל אפקרה נמי לגבי גוי זה לא‬
                                                ‫שכיחא אפי' הפרוצות נשמרי מה ‪ ,‬ע"כ הייתי‬

                                                          ‫מסכי להתיר אפילו לכתחלה‪.‬‬

                                ‫‪‚Θ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[‰ˆÈÏÁÓ Â˙˘‡ ¯ÂËÙÏ ÔÓ‡ ȇ ‰È ÙÓ Ô· ÂÏ ˘È˘ ÂÓˆÚ ˜ÈÊÁ‰˘ ÈÓ‬‬

‫˘‪ ÈÏÚÓ· ‚"‰‡Ó‰ ı¯Á‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬יומא דעצרתא הגיעני מכתבו נפשו בשאלתו‬
‫אודות זקוקה ליב שהיב נתפס בק"ק‬                  ‫‪¯ÚÙȈ ˜"˜„ „"·‡ È" ÏÎÈÓ Ï‡ÈÁÈ 'Â‰Ó „·Î‬‬

‫ט"וו מוכתב למלכות קשה להשיג ממנו חליצה‪,‬‬                     ‫‪.‡"ÚÈ‬‬

                                ‫‪·Î˜ ÔÓÈÒ‬‬

                                                   ‫‡‪.¯È‡Ó ˙È·‰ ȯ·„· Î"˘Ó Ë 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‬‬
                                    ‫·‪.Ì˘ ˙¯ډ· ÔȈӷ Ì˙ÏÚÓ ˘"Ó ‰"„ ̄˜‰ ÔÓÈÒ· ‰‡¯Â ,Ì˘ .‬‬

                                    ‫‚‪.[·È˜ 'ÈÒ ¯ÊÚÈχ „È ˙"¢ (‰‡ÏÙ‰ ÏÚ·Ï) ÒÁ Ù ˙Ú·‚ ˙"¢ 'ÈÚ] .‬‬
   369   370   371   372   373   374   375   376   377   378   379