Page 376 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪„Ï‬‬

‫‪[‡] „Θ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[ÌÈÈ‚ ·Â¯ ˘È˘ ̘ӷ ‰¯·Ú˙ ˘ ‰È Ù‬‬

‫מחוייב להמטיני שיבא מכשורי‪ ,‬ומי שדעתו רחבה‬ ‫‪ı¯Á‰ ·¯‰ "È ‰"‰ ‰Ó˘ '‰ ¯ÈÚ· ‰ÓÁ · ‰‡¯È‬‬
‫יורה וידי ומה לי ולו‪.‬‬ ‫‪‡·‡Ë˘ÈÏÚ‰ ˜"˜„ „"·‡ È" ‰ÓÏ˘ ‰"ÂÓ ‚ÏÙÂÓ‰‬‬

‫]˘‪[‡Â‰ „Á Ò Â‡ Ì‬‬ ‫‪.‡"ÚÈ‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬במ"ש תוס' כתו' ט' )ע"א‪ ,‬ד"ה ואי( ]מכח[‬ ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני נידו נערה שנתעברה במקו שרוב‬

‫קושיא דפיתוי קטנה אונס הוא דש אונס חד‬ ‫ככל גוי ואמרה שנתעברה מבעל הבית‬
‫הוא‪ ,‬מבואר כוונת אפי' אי העניני אחד‪ ,‬מ"מ‬ ‫שהיתה משרתת אצלו והוא מכחש‪ .‬ועתה בא נער‬
‫כיו שאי האחד מתיר יותר מחברו הוה הכל חד‬ ‫כה לישא אותה ואומר שרוצה לוותר על קדושת‬
‫אפי' שיהיו שני עניני ‪ ,‬ודלא כמשמע מש" סי' ק"י‬ ‫כהונתו‪ ,‬אותו השוטה משתקי ואי לא מחינ ליה‬
‫אות י"א י"ב‪ ,‬וזה מוכח מש"ס סנהדרי נ"ה ע"א‬ ‫בסילא דלא מבע דמא ותמהתי על פר"מ לאיזה עני‬
‫דאונס דקטנה אינו דומה לאונס ממש‪ ,‬ומ"מ לא‬
‫מיחשב ס"ס להתוס'‪ ,‬ולזה עוררני תלמידי הרב‬ ‫כתב לי שטיותו ופחזותו של זה‪.‬‬
‫המאה"ג מו"ה פנחס ליב זצ"ל שהיה אב"ד דק"ק‬
‫נייזאט וש הארכתי‚‪ .‬ומ"מ דבריה צע"ג מש"ס‬ ‫]‪[ÍÙ‰˙Ó‰ Ò"Ò‬‬
‫ערו כריתות י"ג סו ע"א גבי יונק ע"ש‪ ,‬מה לי חצי‬
‫שיעור או הפסק יותר מאכילת פרס ואפ"ה הוה ס"ס‪.‬‬ ‫‪ Ó"¯ÙÂ‬יצא בפלפול להקל ע"י ספק ספיקא שמא‬
‫אמנ לא מפני קושיה נדחה דברי תוס'‪ ,‬אי זה מדר‬
‫לימוד תלמידי חכמי אשכנז כי טובה ציפרנ של‬ ‫מזה המכחש נתעברה‪ ,‬ואת"ל מאחר שמא‬
‫ג האחר כשר הוא‪ ,‬ואי משו ש אונס חד הוא‪,‬‬
‫ראשוני מכריס של אחרוני „‪.‬‬ ‫כבר דחו האחרוני וכתבו שעיקר הטע מפני שאינו‬
‫יכול להתהפ ‪ ,‬והכא אי צרי להתהפ כיו שאי‬
‫‪ ÂÏÂ‬יהיבנא ליה לפר"מ דהטע משו שאינו יכול‬ ‫ראוי להתחיל שמא מאינו כשר שהרי היא בחזקת‬
‫כשרות‪ ,‬וע"כ להתחיל שמא מזה ואת"ל מאחר שמא‬
‫להתהפ ויאמר נא הכא ע"כ צריכי להתחיל‬ ‫ג הוא כשר‪ ,‬ושאר דברי מעלתו נדבר לקמ אי"ה‪.‬‬
‫אולי מבעה"ב הוא וכו'‪ ,‬אני אומר ישתקע הדבר‬
‫להתחיל כ ‪ ,‬דהרי התורה האמינתו לומר אינו בני‬ ‫‡‪ ȷ‰‬ידידי‪ ,‬אי איכא רוב כשרי וג הוא מודה‬
‫ואנ ניקו ונאמר שהוא נאמ שאינו בנו לכל דבר‬
‫תורה‪ ,‬אינו יורשו ואינו מטמא לו ומותר להכותו‬ ‫רק ליכא תרי רובא דההיתר מפורש מש"ס‬
‫ולקללו‪ ,‬והיא תאומ שממנה נתעברה‪ ,‬ודבר זה רמז‬ ‫)כתובות יד‪ ,‬א( ורק הרמב" )הל' אסו"ב פי"ח הי"ג וי"ד(‬
‫הרא"ש ספ"ק דכתובות סי' כ"ט‪ ,‬וא"כ מ"ש‬ ‫מחמיר ובעי' תרי רובא‪ ,‬דרכי ג"כ לצר קולות עפ"י‬
‫הפוסקי ומייתי ב"ש סי' ד' סקמ"ו דאע"ג דהוא‬ ‫פלפול ולומר הכא מודה הרמב" ‪ .‬והרי הנה לוטה‬
‫מכחישה מ"מ א נישאית לא תצא‪ ,‬ולא אלי‬ ‫פה העתק תשובה אחת ממני‡ אפס קצהו יראה‬
‫נאמנות שהאמינתו תורה לעשותה ודאי זונה ואע"ג‬ ‫וכולו לא יראה‪ ,‬א היכי דרוב פסולי והבע"ד‬
‫דהוה תרתי דסתרי‪ ,‬ויעיי בזה ביבמות מ"ד ע"א ד"ה‬ ‫מכחיש בברי וברי‪ ,‬דמפורש בש"ס )כתובות ש ( ואת‬
‫ואי אתה וכו' ובתוס' יבמות כ"ה ע"ב ד"ה לימא‬ ‫לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרי ‪ ,‬ניתי אנ‬
‫וכו'‪ .‬וא"כ מסתיי לצרפו לס"ס כשיש ספק בלא"ה‬ ‫למעקר הלכות גדולות קבועות‪ ,‬ג כי ע"י ס"ס‬
‫והוה מחצה על מחצה‪ ,‬נצר זה לספק השני ונתחיל‬ ‫שכבר הזהירו הקדמוני · מי שאינו בקי בדיני ס"ס‬
‫אל יהיה לו עסק עמה ‪ ,‬ואני אנה אני בא‪ ,‬ידעתי‬
‫בעצמי שאינני בודאי בקי בס"ס‪ ,‬ולסמו על דברי‬
‫האחרוני ולהאמי כל מה שכותבי בזה זה אינני‬

‫‪(‡) „Θ ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.(ԇΠ ȷ¯ ÔÈÂÎ˙ ÂÊ ‰·Â˘˙Ï ÈÎ ‰‡¯ Â) .Ë ÔÓÈÒ '‡ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬

‫·‪.‡˜ÈÙÒ ˜ÙÒ È È„ ˘È¯· ˘„Á ȯ٠‰‡¯ .‬‬
‫‚‪.·Ú˜ ÔÓÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

‫„‪.· ,Ë ‡ÓÂÈ ‰‡¯ .‬‬