Page 378 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪ÂÏ‬‬

‫תוס' דגיטי ע"ג ע"ב מתפרשי כפשוט אלא‬ ‫אי אתיא היקישא זונה לחללה )למיעבד( ]למיעקר[‚‬
‫שקיצרו‪ ,‬והכוונה דמדלא מצינו ולא נשתמיט מא‬ ‫משמעות קרא לגמרי אלו דבריו‪ .‬ונראה משו הא‬
‫דאמר ה ברייתא דחוששי משו זנות ר"א היא‬ ‫לא קשיא וכי אתי קרא לומר מי שאינו זר יאכל לא‬
‫ש"מ פשיטא להש"ס דלר"א אינו מיפסלה מתרומה‬ ‫כתיב אלא כל מי שהוא זר לא יאכל ולעול איכא‬
‫ולא האריכו לפרש מ"ט פשיטא כ להש"ס וסמכו‬ ‫נמי מי שאינו זר נמי לא יאכל מהיקישא דזונה‬
‫עצמ במה שכתבו במקו אחר משו דלא הוה איש‬
‫זר‪ ,‬או מטע שני דע"כ ר"א לית ליה היקישא דא"כ‬ ‫לחללה‪.‬‬
‫איש זר למה לי' ופירוש זה כתוב אצלי בגליו ש"ס‬
‫‡·‪ Ï‬אי קשיא הא קשיא‪ ,‬דהא תוס' נאדו משיטה‬
‫שלי‪.‬‬
‫קמייתא משו דקשיא להו א"כ כל הסוגיא‬
‫]˘‪[·ÂÁ ÏÚ·Ï „·Ú˙˘Ó ˘‡¯ ¯Ú‬‬ ‫כר' יהושע דוקא‪ ,‬וע"כ כתבו לר"י ס"פ ד' אחי ניחא‬
‫הא‪ ,‬אלא דקשיא לדידיה מאי פרי )להל ש סג‪ ,‬ב(‬
‫‪ „ÂÚ‬נתקשה מכ"ת אדברי הרא"ש נדרי ס"ה ע"ב‬ ‫אימא חייבי )כר' יודא( ]כריתות[ תיפוק לי' דלא‬
‫צרי קרא דהא הוה זונה‪ ,‬הנה קושיא זו אינה קשה‬
‫שער ראש משועבד לבע"ח משו דעומד‬ ‫כל כ )אג"כ( ]דא"כ[ הומ"ל איש זר למה לי' תיפוק‬
‫לתלוש כתלוש דמי‪ ,‬ותמה מעלתו הא אמרינ בגיטי‬ ‫ליה מהיקישא‪ ,‬אלא עדיפא מיניה אמר בקיצור הא‬
‫כתיב תהיה‪ ,‬ועדיפא מיניה ה"ל להתוס' להקשות‬
‫ל"ט ע"א שער אשבוחי אשבח‪.‬‬ ‫א"כ לר"א דכל שו ביאת הפקר זונה היא א"כ איש‬
‫זר למה לי'‪ ,‬וע"כ צרי לומר משו"ה לא הקשו תוס'‬
‫˙‪ ‰ÈÓ‬על חכמתו‪ ,‬הכא בבע"ח לא סמי דעתו‬ ‫כ ‪ ,‬דאה"נ לר"א כל זונה אוכלת בתרומה וכולא‬
‫סוגיא דש"ס דלא כר"א‪ ,‬דוקא א כל הסוגי' דלא‬
‫דהלוה שרוצה להבריח נכסיו ממנו יגוז‬ ‫כרבנ דר' יהושע זה לא ניחא להתוס' אבל כל‬
‫שעריו ויפסיד השבח כדי שלא יפסיד הקר ע"י‬
‫גביית המלוה ודברי אלו מבוארי בש" ח"מ סי'‬ ‫הסוגי' דלא כר"א לא איכפת להתוס' כצ"ל‪.‬‬
‫צ"ה סק"ט ד"ה וכ מוכח דעת בעל המאור וכו'‬
‫‪ Î"‡Â‬לפ"ז הא דהחליטו תוס' יבמו' ס"ט ע"א דפנוי‬
‫יע"ש ופשוט„‪.‬‬
‫הבא על ]הפנויה[ אינו פוסל הוא על דר‬
‫‪Ë"ˆ˜˙ ÌÁ Ó È"Á '· ÌÂÈ ·"Ù ˜"˜Ï ÍÂÓÒ ÔÚ‚¯ÚÈ‬‬ ‫ממ"נ‪ ,‬לשיטה קמא דתוס'‪ ,‬הא לאו זר הוא ולשיטה‬
‫‪.˜"ÙÏ‬‬ ‫בתרא דתוס' כל זונה נמי אכלי דלית היקישא‪ ,‬ודברי‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪‰Î˜ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[¯ȷÁ ˙¯·ÂÚÓ ¯˙ȉ‬‬

‫˜‡‪ÏÚ È „ÈÓÚÈ Â"Á Ï˘Î‡ ‡Ï˘ È ¯ÊÚÈ '‰Â ‡ ÈÓ‬‬ ‫˘‪.È" ı"Î „„ 'Â‰Ó ·¯‰Ï ÌÂÏ‬‬
‫‪.˙Ó‡‰‬‬ ‫·‪χ˘ÈÓÏ ·"Ù ˜"˜·˘ È˙ˆÈÁÓ· ÂÊ (‰)Ú·˘ Â˙Âȉ‬‬
‫˘‡‪ÂÈ ÈÚ ¯˘‡Î ‰Â˘ È‚ÊÓ 'ȉ ‡Ï ,ÔÂÎÈÓ„˜ ‡˙ÏÈ‬‬
‫‪ ¢Ù‬בשאלתו על מקרה לא טהור באר תוגר בת‬ ‫¯‡‪˙„˘‰ ȯÚÓ ˙Á‡Ï ‰ˆÂÁ È˙‡ˆÈ ‰˙Ú Ì Ó‡Â ,Â‬‬
‫‪È˙¯Ó‡ .'‰ Âί· ¯˘‡ ‰„˘‰ Áȯ ·ÂË ¯È‡ ·Â‡˘Ï‬‬
‫ישראל הרתה לזנוני מישמעאל אחד‬ ‫‪È˙‡ Ì È‡ ȯÙÒ ÈÎ Ì‚ ,ȇ¯Î ·È˘‰Ï ˙ˆ˜ ÔÈÈÚÏ‬‬
‫ומדאגה פ יקח הנוא את הילד לאמונתו ויאמר כי‬ ‫‪‡Ë˘Â˜ È„È„ ÈÓ˜ ‡ËÓ„ ‡Ó˜ ‡Ó˜ Ó"Ó ,ÈÓÚ‬‬
‫משלה הוא‪ ,‬המציא אבי הזונה אחד מ השוק‬
‫שירצה ברצי כס שיבוא לפני בית די ויתודה ויודה‬

‫‚‪.· ,„Ó Û„ „"Á ÌÈÈÁ Ô· ¯·Á È˘Ϸ Ô˜È˙ ÔΠÏ"ˆÎ„ ¯Â¯· .‬‬
‫„‪Ìȯ·ÂÁÓ‰ ÂÏÈÙ‡ ÏÏΠȯ٠‰·Â‚  ȇ ·ÂÁ ÏÚ·„ ˜ÒÙ˘ [Û"ȯ‰ ÈÙ„Ó ‡"Ú 'Ê] ‡ÚȈӄ ˜"Ù ¯Â‡Ó‰ ÏÚ‰ ˙Ú„ ÁÎÂÓ ÔΠ:Ì˘ Í"˘‰ Ï"Ê .‬‬
‫„ˆ¯‪‰"„ ‡"Ú Â"Ë Ó"·] ‡"·˘¯‰ ÌÈÎÒ‰ Âȯ·„Ï˘ ·˙Π,[·"‰] ‰ÂÏÓ ˙ÂÎÏ‰Ó [‡"ÎÙ] (‰"ÎÙ) „È‚Ó‰ ·¯‰ ‡ȷÓ ,‡Ú¯‡Ï ÈÎÈ‬‬

‫‪Î"‡Â ,[È ‡˘ ¢Ï˙ ¯·Î˘ ÔÂÈÎ] ('È˘ÂÏ˙·) ‡ ‡Ú¯‡ ·‚‡ ‡Ó¢ ÔÈ ÚÏ [·"Ú Ë" Ò ÂΉ] (‰¯Ú ) ˜¯Ù„ ͉ ÌÈ˘¯ÙÓ Ì‰˘ ‰‡¯  .[‡Ï‬‬

‫‪¯·ÂÁÓ„ ‰„ÂÓ ¯È‡Ó ˜¯ ÂÏÈÙ‡ ‡Ú¯‡Ï ÈÎȯˆ· ‡‰„ ,ÈÂω È"¯‰Î ‡Ï ̂ χ Á  ȷ¯Î Â‰Ï ‡¯È·Ò„ ı¯˙Ï ¯˘Ù‡ ȇ ‡"·˘¯‰Â ‰"ʯ‰Ï‬‬
‫‪Á˜Âω „È·„ ÔÂÈÎ ‰È˙Ú„ ÍÈÓÒ ‡Ï„ È ‡˘ ·ÂÁ ÏÚ· ȇ„ ‡Ï‡ ,Ô‰Ó ·ÂÁ ÏÚ‰ ‰·Â‚  ȇ ȇӇ ÔΠ̇ ,È˙΄ Ïη Ú˜¯˜Î ‡Â‰ ȯ‰ Ú˜¯˜Ï‬‬

‫‪.‡ ‚ ȇ‰Î· ˜ÏÁÏ ˘È ‡Ú¯‡Ï ÈÎȯˆ ‡Ï· ÌȘÒÂÙ‰Ï ÔÈ„‰ ‡Â‰ ÔΠ̇ ,Ô˘ÏÂ˙Ï‬‬