Page 383 - 5

‫‪‡Ó˘ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫סימ קכה‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫ממלא שבוע זאת וש"ס דחיק ומפיק לי' מקרא‬ ‫עיקר ע"ש‪ .Ë‬הנה מה שנראה לה עיקר תירו‬
‫דדברי קבלה‪ ,‬וע"כ היינו טעמא משו דס"ל לש"ס‬ ‫הראשו היינו משו דלעני הולד ממזר עיקר גדול‬
‫דיל דאי למדי מקוד מת תורה וירושלמי ס"ל‬ ‫הוא מה שלא תפסו בה קידושי אע"ג דלית ביה אי'‬
‫למדי ‪ ,‬וכבר ישבתי במקו אחר דלא תקשי ממ"ש‬ ‫הוה ממזר‪ ,‬מ"מ קשיא אשמעתי למ"ד הולד כשר‬
‫תוס' פרק אלו מגלחי )כ‪ ,‬א ד"ה מה( דהירושלמי )ש‬ ‫אי נפגו הולד לכהונה מק"ו דאי אי' שוה בכל‬
‫פ"ג ה"ה( בעצמו לא ילי אבילות ז' מויעש לאביו‬ ‫והכא איסורה שוה בכל הא ליכא איסור מ התורה‬
‫אבל ז' ימי דגבי יוס ‪ ,‬משו דאי למדי מקוד‬ ‫כלל דב"ד של ש גזרו‪ ,‬ואפי' נימא ק"ו מתפיסת‬
‫מת תורה‪ ,È‬והיה נ"ל דודאי ממנהגא בעלמא לא‬ ‫הקידושי מה אלמנה דתפסי בה קדושי מ התורה‬
‫ניל דדלמא יוס מדעתיה דנפשיה עביד כדפרי‬ ‫בנה פגו נכרי הבא על בת ישראל לא כ"ש‪ ,‬מ"מ‬
‫הש"ס אבועז‪ ,‬וקוד מ"ת לא לימא אל תבוז כי זקנה‬ ‫ניפר מה לאלמנה שכ יש עבירה בביאתו משא"כ‬
‫אמ ‪ ,‬א הכא גבי ז' ימי משתה אי לאו שהי' תקנה‬ ‫בנכרי‪ ,‬וע"כ נימא דק"ו אסמכתא דרבנ בעלמא היא‬
‫קבוע ומנהג מקובל ביניה מדינא וכפו זא"ז לקיי‬ ‫למאי דאסרו רבנ ביאת נכרי ועשאוהו איסור שוה‬
‫את זה על נפש ‪ ,‬לא הוה מצי לב לדחות את יעקב‬ ‫בכל איכא ק"ו למיסר מדרבנ ‪ ,‬וא"כ לפמ"ש לעיל‬
‫בטענה זו עד מלאת שבוע זאת והי' יעקב זריז‬ ‫דבלאה"נ ק"ו מפוקפק הוא ומידי ספיקא לא נפקא‬
‫ומקדי למצוה‪ ,‬אע"כ די גמור היה ביניה ‪ ,‬וס"ל‬ ‫א"כ ה"ל ספיקא דרבנ וקליש ליה איסור טובא‪,‬‬
‫להירושלמי דבכה"ג ילפינ מקוד מ"ת‪ ,‬ואולי כ‬ ‫ואיכא למימר נמי ודאי מא דאית ליה דעבד ושפחה‬
‫ס"ל לש"ס דע"ז ומשו"ה קרי ליה דאורייתא‪ ,‬ומ"מ‬ ‫איסורא דאורייתא משו לא יהיה קדש‪ ,‬א"כ איכא‬
‫אנ לא קיי"ל הכי אלא כסתמא דתלמודא דמ"ק דלא‬ ‫בעבד עכ"פ ק"ו דאורי'‪ ,‬א"כ גזרו נכרי משו עבד‬
‫ילי לי' מקוד מ"ת‪ ,‬א"כ ה דב"ד של ש נמי‬ ‫ובנו נמי פגו ‪ ,‬א הרמב" ‪ *Ë‬לטעמיה דס"ל דאי‬
‫דרבנ בעלמא הוא וקליש לי' אי' טובא )אלא‬ ‫איסור דאורייתא בביאת עבד‪ ,‬א"כ מה"ת לחדש‬
‫דהרמב" מדויל ידיה משתל דאיהו הא מייתי‪‡È‬‬ ‫גזירה לעשות הולד פגו מדרבנ כיו דק"ו פריכא‬
‫הוא כנ"ל‪ ,‬וא"כ הס"ד דס"ל לכולהו אמוראי הולד‬
‫ה דמלא שבוע זאת ופסיק כירושלמי הנ"ל(‪.‬‬ ‫פגו ס"ל לוקי' על העבד משו לא יהיה קדש‬
‫וקדשה‪ ,‬וא"כ בנכרי נמי מדרבנ פגו מיהת‬
‫‪ ÔÂ„È ·Â‬שלפנינו נראה לא מיבעיא אי איכא למיחש‬ ‫ולמסקנא לא קי"ל לרמב" הכי‪ .‬עי' היטב בבית‬

‫להוצאת הדת דהא פשיטא דניחא לי'‬ ‫שמואל סי' ט"ז )סק"י( ]סק"ו[ ותבי ‪.‬‬
‫למיעבד איסורא זוטא כי האי לעבור אלפני דלפני‬
‫דחשש רחוק שמא תינשא בתו לכהונה באופ‬ ‫]‚‪ÔÈ„ÓÏ È‡Â · ,ÂÏ Ê"Ú· Ì˘ Ï˘ „"È· ˙¯ÈÊ‬‬
‫שהפג לכהונה הוא רק איסור דרבנ להאוסרי ורק‬ ‫‪[˙"Ó Ì„Â˜Ó‬‬
‫מספיקא וא נישאת לא תצא‪ ,‬ולהרמב" שרי' אפי'‬
‫לכתחלה‪ ,‬וכי היכי דלא תבוא הא להמרת דת ר"ל‬ ‫‡‪ Ì Ó‬ממשמעות ש"ס פ"ב דע"ז )לו‪ ,‬ב( משמע‬
‫א ע"ג דאיכא למימר שהיא פשעה במה שנתפתתה‬
‫להישמעאל מעיקרא‪ ,‬נראה דהאי פיתוי קרוב לאונס‬ ‫דגזירות ב"ד של ש נמי מיקרי דאורייתא‬
‫הוא כמו האי שפחה דעבדי בה אינשי איסורא‬ ‫דהרי כתיב להדי' הוציאוהו ותישר והש"ס קאמר‬
‫שכתבו תוס' שהיו קרובי לאונס משו שהשפחה‬ ‫עלה אלא מדאורי' וכו' ע"ש‪ .‬ובתחלת הרעיו ה"א‬
‫היתה מחזרת אחריה ‪ ,‬וה"נ סת ישמעאל פרו‬ ‫דזה תלי' במ"ש תוס' פ"ק דמ"ק )ח‪ ,‬ב ד"ה לפי( דאי‬
‫בעריו' ויצרא אלבשה ולא ניחס הפשיעה כ"א‬ ‫מערבי שמחה בשמחה מפיק לי' בירושלמי )ש ה"ז(‬

‫‪.È„„‰Ï „·Ú ȯΠÏ"ÊÁ ¢‰„ ‡˙ÎÓÒ‡ ͯ„· ‡Â‰ Â"˜‰ ȯΠ·Â ‰¯Â˙‰Ó ¯ÂÒȇ„ „·Ú ÔÈ ÚÏ Â"˜‰ ¯˜ÈÚ„ ·˙Î Ì˘ ‡"Ú¯ ˙"¢·Â .Ë‬‬
‫‪χ¯˘È ˙·· ¯ÂÒ‡ È Ú Î „·Ú ‰"‰ Î"‡Â .Ô ·¯„Ó ‡Â‰ ˙È Ú Î ‰ÁÙ˘ ¯ÂÒȇ˘ ‡"ȉ ·"ÈÙ ·"ÂÒ‡ 'ω Ì"·Ó¯Ï Â˙ ÂÂÎ ‰‡¯ ‰¯Â‡ÎÏ .*Ë‬‬

‫‪˙Ú„· ÌÈ˘ ÌÈ Â¯Á‡ „ÂÚ [ÔÏ‰Ï ‡·ÂÓ] Â"˜Ò ÊË 'ÈÒ ˘"·‰ Ìχ .‰¯Â˙ ¯ÂÒȇ ȉ„  ¢ÏÓ ÚÓ˘Ó„ Ì˘ Ó"Ó 'ÈÚ .Ô ·¯„Ó‬‬

‫‪¯ÂÒ‡ È Ú Î „·Ú ,Ô ·¯„Ó ‰ÁÙ˘ ¯ÂÒ‡„ Û‡„ Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„· ËȘ ʈ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ì"„˘¯‰Ó ˙"¢· Ìχ .Ô ·¯„Ó ‰¯ÂÒ‡ Î"˘„ Ì"·Ó¯‰‬‬

‫··˙ ‪·"ÂÒ‡ 'ω Ó"‰Ú˘ 'ÈÚ .‡ ,‰Ù ÔÈËÈ‚Ó Âȯ·„Ï ‰È‡¯ ‡È·‰Â ÂÓÚËÓ ‡Ï  ȄΠ·˙Π·"˜Ò ÊË 'ÈÒ È"ÂÚÂ˘È‰ ‡ȷÓ .‰¯Â˙‰ ÔÓ Ï‡¯˘È‬‬

‫‪ÔÈ˘Â„˜· ÍÈ¯Ù„Ó Â È·¯ ˙Ú„Î ÁÈÎÂ‰Ï ˘È .‰Î¯‡· „"‰ ‡"Ù ˙Â˘È‡ 'ω ÍÏÓ‰ ˙˘¯Ù 'ÈÚ .ÂÊ ‰È‡¯ ÏÚ Î"˘Ó Â"˜Ò ÊË 'ÈÒ Ó"·‡Â „"‰ Â"ËÙ‬‬

‫‪·¯‰ „ÒÂÓ .‰Ó ÔÈ˘Â„˜ ˘"‡¯‰ 'ÒÂ˙Ï Ìȯ‡ȷ· Î"˘Ó ‰‡¯ ‰ÁÙ˘ ¯ÂÒȇ ÔÈ Ú·] Ó"· ‰Ê· Íȯ‡‰Ï ˘È Ȅ·ÚÏ ·ÈÒ È˙ ÈÓ ˙¯ÊÓÓ ‡ ,ËÒ‬‬

‫˜‪.[‚ ˙‡ · 'ÈÒ ˜Â‬‬
‫‪.(Á) ÂÓ˘ 'ÈÒ ‡Ï˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈÁ· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .È‬‬
‫‪.(˘È ‰"„ ÁϘ 'ÈÒ Á"‡ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"¢ ÔÈÈÚÂ) .„È ‰Îω 'È ˜¯Ù ˙Â˘È‡ ˙ÂÎω· .‡È‬‬