Page 388 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪ÂÓ‬‬

‫כ"ד חודש ילמדו מה ג המניקת שלא נתנו בניה‬ ‫סברא להתיר‪ ,‬מ"מ הדבר מוב בפשוט ויבואר לקמ‬
‫למניקת‪ ,‬דלעני זה אי הכירא לדבי ריש גלותא טפי‬ ‫אי"ה‪.‬‬
‫מלאחריני‪ ,‬אע"כ דלא גזרי' בכי האי גוני משו‬
‫שניכר הוא בי אשה שעדיי מיניקת בנה לאשה‬ ‫‪ ˙ÂȉÏÂ‬לפע"ד עכ"פ אי בשו אחד מה לבדו כדי‬
‫שאינה מניקת ונתנוהו להניק או גומלתו‪ ,‬וע"כ הא‬
‫דאסרי' בכל הני היינו טעמא משו דאיכא למיחש‬ ‫להתיר‪ ,‬ובצירו שלשת עדיי לבי מהסס‬
‫שתמהר לגומלו‪ ,‬או תחזור בו היא והמיניקת‪ ,‬ותקנה‬ ‫בדבר‪ ,‬ע"כ אבאר אחת לאחת בברור גמור‪ ,‬וה'‬
‫גדולה וקבועה היא זו כיו שחשו חז"ל לתקנת‬ ‫בחסדו יעזור לי על דבר אמת ולא אכשל בדבר‬
‫הולד‪ ,‬והחששא קצת רחוקה דכולי האי ואולי‬
‫דאפשר שתנשא ולא תתעבר מיד‪ ,‬וא תתעבר אולי‬ ‫הלכה‪.‬‬
‫ימסמס ליה הבעל בביצי וחלב או היורשי ‪ .‬ומ"מ‬
‫חשו לי' חכמי שלא תנשא וא נתיר ע"י שתגמלהו‬ ‫]‪˜È ˙ Ï˘ ÌÈ·¯ ˙Ú„ ÏÚ ‰¯„ ˘ ˙¯·ÂÚÓ‬‬
‫או תתנהו למיניקת שתוכל לחזור בו אחר יו או‬ ‫‪[‰„ÏÂ‬‬
‫יומי ‪ ,‬נמצא כל אשה תעשה כ כדי להנשא ונמצא‬
‫הקלקול יותר על התיקו שתמהר לגומלו או תתננו‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬ההיתר הראשו שתרצה להשכיר מיניקת‬
‫למניקת שתחזירי בו אחר שכבר פסק חלב הא ואי‬
‫לה מה להניק‪ ,‬והי' טוב יותר א הותרה להנשא‬ ‫ולחזק הדבר שלא תחזור בה‪ ,‬ידוע מ"ש‬
‫כשהיא מיניקת אותו שההפסד אז רחוק יותר‬ ‫הרא"ש בפסקיו פרק אעפ"י )סי' כ( ובתשובותיו )כלל‬
‫מעכשיו משו"ה ע"כ הוצרכו לגזור מיד בכלל הגזרה‬ ‫נג סי' ב( דאפי' נדרה על דעת רבי לא מהני‡‪.‬‬
‫שלא תועיל גמלתו ונתינתו למינקת א תוכל לחזור‬ ‫ולהיות כי ראיתי בתשובת האחרוני מזדנזי בדבריו‬
‫כאלו סותרי זא"ז‪ ,‬ויש שרצה לכפול כל הני‬
‫בו עכ"פ וזה דבר שהדעת נות ‪.‬‬ ‫פירושי לפרש הש"ס היפ מדעת הרא"ש‪ ,‬וג מורי‬
‫בהפלאה )כתובות ס‪ ,‬ב ד"ה בגמרא שאני בי ר"ג( נדחק‬
‫‪ ÔÂÈÎÂ‬שע"כ נאסרה בנתינת מיניקת שלא נשבעה‬ ‫למצוא בש"ס סמ לחומרתו שאוסר אפי' נדרה‬
‫עד"ר·‪ .‬ולפע"ד דבריו ברורי ומפורשי בש"ס‬
‫עד"ר ממילא ע"כ לאסור נמי בנתינה למיניקת‬ ‫ומוכרחי ‪ ,‬ע"כ תחלה אפרש דבריו אעפ"י שהדבר‬
‫שנשבעה עד"ר‪ ,‬דכיו דשתי הנשי אינ מניקות‬
‫בניה ושתיה נתנו בניה למיניקת מיחלפו אהדדי‬ ‫פשוט לפע"ד‪.‬‬
‫דאי היכר במה שזו נשבעה עד"ר‪ .‬ולא דמי לנתינת‬
‫מיניקת דבי ריש גלותא שהיה איומ ויראת‬ ‫]‡‪[˙˜ ÈÓÏ ‰ · ˙ È˙ ¯ÂÒ‬‬
‫מפורס טובא ולזה מועיל שפיר ההיכר והפרסו‬
‫מהני דבי ריש גלותא‪ ,‬והדר אמר הרא"ש דעכ"פ‬ ‫‪ ‡Â‰Â‬כי ס"ל לתוס' )ד"ה ואמר( והרא"ש דע"כ א"א‬
‫באית לה הכירא כגו צימוק דדי וכה"ג לא גזרי'‬
‫דאי ס"ד דג בכי הא גזרי' א"כ בדבי ר"ג נמי לגזור‬ ‫לומר דהא דאסרו אפי' נתנה בנה למניקה או‬
‫אע"ג דאי' להו הכירא ובזה נתבארו דברי התוס'‬ ‫גמלתו הוא משו דגזרי' שאשה אחרת לא תת כלל‬
‫למניקת ולא תגמלהו ותנשא‪ ,‬דא"כ גזרה כזו יש‬
‫לגזור ג בדברי ריש גלותא כשרואי שנשאית תו‬

‫‪ÊΘ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪‰˜È Ó ‰˘‡· ‰˘ÚÓÏ ‰Îω ‰¯Â‰Â [‚È 'ÈÒ Ú"‰‡ È"·Â Ó˘˙ 'ÈÒ ‡"Á Ê"‡ '¯] ı¯‡‰ ÈÏ„‚Ó Ê Î˘‡· ‰˘ÚÓ ‰È‰ ¯·Î :Ì˘ ˘"‡¯‰ Ï"Ê .‬‬
‫˘˘‪‰¯ÈÊÁ‰Â Ê Î˘‡ ÈÓÎÁ ÏÎ ÂÈÏÚ Â˜ÏÁ ,˘„Á „"Î ÍÂ˙ ‡˘ ÈÏ ‰¯È˙‰Â ‰· ¯ ÂÊÁ˙ ‡Ï˘ ÌÈ·¯ ˙Ú„ ÏÚ ‰¯È„‰Â ‰ ·Ï ‰˜È Ó ‰¯Î‬‬

‫‪‡ÎÈÏ ÌÈ·¯ ˙Ú„ ÏÚ ‰¯È„‰„ ÔÂÈ΄ ÈÓ ‡Î‰ ˙˜ ÈÓ‰ ‰¯„‰ ‡Ï Ì˙‡¯È ˙ÓÁÓ„ ÔÂÈ΄ ‡˙ÂÏ‚ ˘È¯ È·„Ó Âȯ·„Ï ‰È‡¯ ‡È·‰ ‡Â‰Â .Âȯ·„Ó‬‬
‫‪Â‰Ï ‡È¯˘„ ÔÓÁ ·¯Î ‡˙Îω ˙ÈÏ„ ·˙Π,[·Ò˘ 'ÈÒ] Â˙·Â˘˙· Íȯ‡‰Â ÂÈÏÚ ˜ÏÁ ‡Â‰ Ì‚ ‚¯Â· ËÂ¯Ó ¯È‡Ó ¯"‰ ȯÂÓ .‰¯ÊÁÏ ˘ÁÈÓÏ‬‬

‫‪¯˙ȉ „ˆ Ì¢ ‰Â‰ ȇ„ ¯˙ȉ „ˆ Ì¢ Ôȇ„ ‡¯Ó‚Ï ‰ÈÏ ‰¯È·Ò„ ‡Óχ ,¯ÂÒ‡ Â˙ÏÓ‚ ¯˙ÂÓ ˆÓ ‡˙Îω ‡¯Ó‚· ˜ÈÒÓ„Ó ,‡˙ÂÏ‚ ˘È¯ È·Ï‬‬

‫‪˙ËÈ˘Ó ÈÏ ‰‡¯ ˘ ‰Ó ÍÏ È˙·˙Î ‰ ‰ .ÂÈ˙ÂÎω· ‡ȷ‰ ‡Ï Ï"Ê Û"ȯ ÂËÈÓ˘‰˘ ‰ÓÓ Âȯ·„Ï ‰È‡¯ ‡È·‰ „ÂÚ .˙Ó Ô΢ ÏΠ,‡‰ Ô ÈÚÓ˘ÈÏ‬‬
‫‪.„ÂÓÏ˙‰‬‬

‫·‪ÔÂÈΠÌÂÈ ÈˆÁ· 'ÈÙ‡ ¯ÊÂÁ ÏÚÂÙ„ Ï"Ș„ Û‡ ‰· ¯ÂÊÁÏ ‰ÏÂÎÈ ‰ ȇ ÔÈ„‰ „ˆÓ˘ ÔÈ Ú· ȯÈÈÓ„ '‡¯ 'ȉ ‰¯Â‡ÎÏ :Ï"‰Ê· ·˙Î Ì˘ ‰‡ÏÙ‰‰ .‬‬
‫˘‪ÔÓÈÒ Ú"‰‡· ‡˙ȇ„Î ˙¯Á‡ ˙˜ ÈÓ· ‰"‰Â ˜È ‰Ï Â˙˘Â¯‚ ˙‡ ‰ÙÂ΄ ÏÈÚÏ ¯Ó‡„ ‰¯ÈÎÓ· Ó"Ó .ÏÚÂÙÎ Ï"‰ ÔÓÊÏ ‰ÓˆÚ ‰¯È΢‰‬‬

‫‪ψ‡ ˙˙¯˘Ó„ ‚"Ï˘ ÔÓÈÒ Ó"Á· ‡"Ó¯‰ ·˙΄ „·‡‰ ¯·„Ó Ú¯‚ ‡Ï„ ¯ÂÊÁÏ ‰ÏÂÎÈ ‰ ȇ„ ȇ„ ‰ÓˆÚ ‰¯È΢‰· ˘"Π‰"‚‰· ‰"Ò ·"Ù‬‬

‫·‪Ê"ÙÏ ÔÈ„Î ‡Ï˘ ‰· ¯ÂÊÁ˙ ‡Ó˘ 'È˘ÈÈÁ ÈΉ Â‡Ï ‡‰ ‰Óȇ ˙ÓÁÓ ‰· ‰¯„‰ ‡Ï ȇ„„ ‡˙ÂÏ‚ ˘È¯· ‡˜Â„ ‰"ه .„·‡‰ ¯·„ ȉ ·"‰Ú‬‬
‫‪ÏÂÎÈ "‰ ‡‰ ‰Ú·˙Ï ÏÎÂ˙˘ Û‡˘ ÌÚˉ ÔÈ„Î ‡Ï˘ ¯ÂÊÁ˙˘ Ï"ˆ Ê"Ï·„ ÔÂÈÎ È ‰Ó ‡Ï ˙˜ ÈÓ‰ 'Ú·˘ 'ÈÙ‡„ È΄¯Ó ˘"‡¯‰ ˙Ú„Î ÚÓ˘Ó‬‬

‫‪.‰˜È Ó· "‰Â „"· È ÙÏ ‡·Ï ‰˘Â· ‡ÓÏÈ„ ·"Ó Û„ ˙ÂÓ·È· 'ȯӇ ‰"ه ÌÈ˘¯ÂÈÏ Ú·˙Ï‬‬