Page 391 - 5
P. 391
ËÓ˘ ¯ÙÂÒ סימ קכז Ì˙Á
בהבחנה כ"ש דהלכה בהנקה ,כ נ"ל .מ"מ כל זה לדיד דהת לא נחית עליה מעול השיעבוד וג
דוחק דלא משמע כלל דפליגי רבנ אמעוברת הת נמי נחלקו עליה גדולי הדור כמ"ש בחכ צבי
דבשלמא ר"י די"ח חודש סמי עצמו שכבר פליג על )סי' סה( דנחלק עליה הגאו מה' העשיל וקיקיו
לא תארש ,משא"כ הני רבנ .ומשמע נמי דהש"ס דיונה והגאו מה' שעפטל ז"ל .מ"מ י"ל משו"ה לא
מדמה הגזירות אהדדי אבל אי אמרי' דסוגי' דאע"פ נחית ליה הריב"ש מטע שתחזור בה אלא הואיל
וסוגיא דמי שהוציאוהו כולהי ס"ל מעוברת אסורה דעכ"פ כבר גזרו ג על המעוברת משו דקיימא
משו דחסא א"ש ,אלא דהיא גופי' צ"ע כיו דסתמא למניקה ש"מ ג עליה עבר כוס הגזרה וג נהי
דש"ס פ' החול )מב ,א( פשיטא לי' דלא שיי דחסא דלשמא תחזור לא ניחוש גבה מ"מ נגזור אטו לא
משו דחס על העובר וא"כ במאי פליגי הני סוגיות. נתנה בנה למניקה ,ואע"ג דלא גזרי' נתנה אטו לא
נתנה בנה למניקה מ"מ הכי גזרי' אטו לא נתנה בנה
„"ÚÏ ‰Âלומר מכח הכרח ק' הנ"ל וג מדקדוק מיד בשעת לידה אלא אחר שכבר הניקתו ושפיר
לשו הש"ס פ' החול )מב ,א( סת מיחלפה אהדדי .כ נ"ל פי' דבריו.
מעוברת למניקה קיימא ,ולא אמר מפני שסופה
להניק דהא רוב נשי' בני קיימא יולדת ומניקת אות Ê"ÙÏÂלהרמב" )הל' גירושי פי"א הכ"ה( וסמ"ג )עשי
ומה לשו סת מעוברות למניקות קיימא .ע"כ י"ל
כ דודאי הא דפשיטא להש"ס דמיחס חס על העובר נ'( דס"ל מעוברת משו דחסא נגעו ביה
ופירש"י שאי לחושדו בהורג נפש היינו היכי דלית )ביבמות מב ,א( ולא משו דלמניקה קיימא ,אפשר ג
לי' תועלת לבעל בדחיית העובר אבל אי יש לו שו ריב"ש מודה דשרי' בשכרה מיניקת מיד ,וכ יש לי
תועלת בודאי חשדינ ליה שהרי מר בר רב אשי להביא קצת ראיה מהש"ס ,דהנה מה שפסקו טעמא
חשיד להא שתחנוק בנה ונהי דלא קי"ל כוותי' דנדח' בש"ס צרי ישוב ,ולכאורה משמע קצת כ
בהא מ"מ בשארי קרובי קיי"ל כוותיה כדאיתא משמעתי מדלא מייתי ר' פפי מברייתא דפרק החול
להדיא בכתובות ק"ב סו ע"ב מעשה היה ושחטוהו )לו ,ב( מעוברת ומניקת חברו וכו' וע"כ טעמא משו
בע"פ ומכ"ש גבי הבעל שאינו קרובו ולא הוה הולד דלמניקת קיימא ,ואי ס"ד דנתנה בנה למניקת מועיל
ב קיימא ממש רק עובר וג אינו עושה מעשה רק מ"ט אסרו מעוברת חברו ובזה לא פליגי ר"מ ורבנ
דלא חס מלהיות גרמא לדחות העובר דבכה"ג ה"ל כלל עמ"ש מהרמ"פ סי' למ"ד וז"ל ובלא"ה זר מאוד
למיחש וע"כ לא קאמר הש"ס דחס עליו אלא משו שיאסרו חכמי מעוברת משו הניקה של אח"כ
דהוה ס"ל שאי הפסד להבעל בעובר הזה ,אבל מאחר שבידה לתק שלא ירב )עליו( ]עליה[ איסור
התרצ מסיק דאינו כ אלא סת מעוברת למניקה )הנקה( ]מניקה[ עכ"ל .וא"כ מזה מוכח דלא יועיל
קיימא רצונו נהי דלא אסרו משו"ה דהרי אפשר נתנה בנה למניקות לכ"ע ומ"ט לא פרי מיניה .ועוד
שתשכור לו מיניקת מ"מ הבעל חושש משו סת קשה לפ"ז מוכח בי לר"מ בי לרבנ החולקי עליו
עוברה חסה על ברה ומניקתו בעצמה ויהיה טיפולה גבי א כנס יוציא לכ"ע מיהת מעוברת אסור משו
מרובה ואפשר נמי שיצטר למסמוס ביצי וחלב הנקה ומוכח דלכ"ע לא מועיל נתינת בנה להנקה וג
אע"ג דאי בעי לא יהיב לה מ"מ חייש לזה ואפשר שבועה עד"ר ולא שו אופ דאל"ה לא הוה אסרי
נמי שתצטר לדינא ודיינא ע היורשי ולא ניחא מעוברת כיו דבידה לתק וכמ"ש מהרמ"פ הנ"ל
ליה שתתבזה אשתו בב"ד אשר ע"כ אפי' א כבר וא"כ משמע דהני רבנ כולי ס"ל כר"מ בההיא
הזמינו מיניקת לבנה מ"מ סת מעוברת קיימא דרדופה דהש"ס מדמה להדדי וא"כ צע"ג מה מייתי
למניקה שתיניק בעצמה והבעל חושש לההפסד במי שהוציאוהו מ"ו ע"א דיחידאה פליג על ר' יוסי
שיגיע לו עי"ז ואינו חס על הולד ושיי דחסא וא"ש מהאי דרדופה אדרבא מה ברייתא מוכח דרבי'
ועלו כל הסוגי' כהוג ודברי רמב" וסמ"ג שריר . חולקי' ר"מ ומחלקותו וכ מתני' דרפ"ד דסוטה )כד,
א( ר"מ למחלוקתו ס"ל מעוברת מפרישינ ע"ש.
 Á¯‰Âלפ"ז להתיר אלמנה מעוברת שילדה ולא
˘ÈÂלדחוק דרבנ לא קאו אמעוברת דכ צריכי'
נתנה דד בפי התינוק להתיר עפ"י הנ"ל,
מ"מ הואיל ואנו מדמי לא נעשה מעשה נגד לדחוק בפ' א עפ"י דר' יהודה דס"ל י"ח חדש
הריב"ש האוסר בהדי' ובשג שכבר כתב הרמ"פ סי' לא קאי אלא אנישואי ולא אאירוסי ,א"נ לדחוק
למ"ד הנ"ל שאי סברתו נוטה כלל מאיזה טע לא דאי ראיה מה שרבי ס"ל כר"מ בהנקה דחמיר
יגזרו ג על המעוברת וההמצאת שע"י פלפול שלה שיהי' סוברי כוותי' בהבחנה דאפשר דקיל ,והש"ס
דפ' אעפ"י מייתי מק"ו א הלכה כר"מ בגזרותיו
