Page 393 - 5
P. 393
Ì˙Áסימ קכח ‡ ˘ ¯ÙÂÒ
מעוברת לא הוזכר אבל הכא הכל מקרי גבול עול ]לשעת[ הדחק שעל ידי זה לא תכלה קרנה ולא
ושדה יתומי . תבוא לעניות המעביר האד ע"ד .ע"כ מי שרוצה
לסמו על כל הנ"ל בצירו יחד אינו מפסיד בדרבנ .
·‚‡Âאומר מה שנדחק מורי בהפלאה על המדרש
‡ Ì Óאנא לא בעינא דמטינא אפי' שיבא מהאי
הנ"ל דאמר לא תבשל גדי בחלב אמו הוא
מספר הימי ע יו שנולד ויו אירוסי ,וקשה כשורא ,לא מעיקר ההוראה כי א מפני מה
שזהו ב' פעמי שס"ה ואנ קיי"ל ימות הלבנה שהפליג הגאו פני יהושע בק"א לכתובות סי' ק"נ
דהיינו ב"פ שנ"ד ,ולפע"ד א נחשוב שנה א' והעניש על זה מיתה ועוני ר"ל ,וזחלתי ואירא
פשוטה וא' מעוברת יהי' תשל"ז ימי הסר מה ז' מחוות דעי בהאי דינא כלל ,רק הצעתי הדברי
ימי שנותני לה משתבעוה לינשא שלזה אי כאשר הורוני משמי והרוצה לסמו יסמו על
ההנקה גורמת נמצא שאינו אלא תש"ל ימי ויו עצמו .ויעיי' מ"ש תוס' סוטה כ"ו ע"א בש
ירושלמי והוא ש פ"ד ה"ג עבר ונשא עליו נאמר
הלידה ויו הנישואי הרי תבשל. אל תשג גבול עול ובשדה יתומי אל תבוא .נ"ל
דמפרש עול מלשו עולל ויונק וקורא האשה שדה
¯ÂÊÁלהנ"ל הבא לסמו יסמו ומ"מ אנא לא יתומי וע"ש בפני משה ,ומה כתי' בסיפי' כי גואל
אהיה מ המני וא לדידי תצייתי האשה חזק הוא יריב את ריב את עיי' משלי כ"ג.‰
כיו שכל עיקרה משו הרווחת ממו וחשש עניות
כדאי ה דברי חז"ל ותקנותיה להעשיר ולרפאות ‡‰Âדלא מייתי ירושלמי קרא דמדרש לא תבשל גדי
ולהחכי ויברכנו אלקנו ויראנו נפלאות מתורתו
בחלב אמו כמ"ש הב"י סי' י"ג והובא בשיטה
ויראנו את נוהו ואת ביתו. מקובצת) ,כתובות ס ,א( נ"ל הת אינו מרומז אלא
מיניקת חברו שלא תבשל גדי שלו היינו עובר של
.‰Î¯·· Ì˙ÂÁ‰ „"Ή עצמו בעוד שאמו חולבת מולדה הראשו אבל
.Ï"Ò˜˙ ·‡ Á"¯ '„ ÌÂÈ „"Ó
.Ó"„ÙÙÓ ˜ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
ÁΘ ÔÓÈÒ
][Â˙˘‡ ˙˙ÈÓ ¯Á‡Ï Â˙˘‡ ˙· ‡˘ÈÏ Â‰Ó
אית לה למילתא ע"ש והנה ר' יוחנ הוא סת ˘˜ÊÈȇ 'Â‰Ó „·Π‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ‰"‰Ï ‡˘ÈÙ ‡ÓÏ
ירושלמי הוא האוסר ג בש"ס דיל וסתמא ".‡"ÚÈ ÚÒÚ¯‚Ú ˜"˜„ „"·‡ È
דתלמודא פליג‡. „"Úראוב שמתה אשתו ורוצה לישא בת חורגתה
Ì Ó‡Âהלכות גדולות )הלכות עריות( אוסר אשת מבעלה הראשו .הנה תוס' יבמות כ"א ]ע"א,
ד"ה ומותר[ מייתי ירושלמי האוסר אשת חמיו מפני
חמיו כהירושלמי ומייתי תוס' ביבמות מראית העי וכ אוסר נישואי חורגי זא"ז ,ומסיק
הנ"ל שכ עשה ר"ת מעשה לאיסור .ואמנ רוב עליה ש יסבו באתר דלא חכי להו ,פי' במקו
הפוסקי חולקי ומתירי וכ פסק בש"ע סי' ט"ו שאי מכירי אות שה חורגי ישאו זא"ז ,וצרי
)סעי כד( להתיר אפי' באשת חמיו שמוזכר לומר לפי הירושלמי דאביו ואמו של רב נמי נישאו
בירושלמי לאיסור להדיה ,אלא שמייתי דעת בה"ג זה לזה במקו שלא היו מכירי אות והוא פשוט.
ור"ת בש יש מי שאוסר ,וא בחורגי פסק )ש סע' ובש"ס דסוטה מ"ג ע"ב אמר ר' יוחנ משו ראב"י
כג( כפשוטו להתיר בלי שו חולק ,וכ נהיגי' אנחנו חורגתא הגדילה בי האחי אסורה להנשא לאחי
בני אשכנז לאיסור אשת חמיו וה"ה אשת חתנו, דמתחזיא כי אחתייהו ומסיק הש"ס ולא היא קלא
ולהתיר חורגי להדיא וכל זה פשוט ומבואר.
.ÂÓ˜ È"ÒÂÒ· ÔωÏ ‚Ï ÔÓÈÒ ˘È¯ ‡"Á ÏÈÚÏ ˜ÂÒÙ‰ ¯Â‡È··  ȷ¯ Î"˘Ó „ÂÚ ‰‡¯Â .‰
.ÊϘ ÔÓÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ÔÈÂÚÈ .Â
ÁΘ ÔÓÈÒ
‡.Ë"˜Ò ÂË 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù 'ÈÚ .ÂÈÓÁ ˙˘‡ ÔÈ Ú·  ȷ¯ Î"˘Ó ÁÏ 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ‰‡¯ .