Page 393 - 5
P. 393

‫‪ Ì˙Á‬סימ קכח ‪‡ ˘ ¯ÙÂÒ‬‬

 ‫מעוברת לא הוזכר אבל הכא הכל מקרי גבול עול‬      ‫]לשעת[ הדחק שעל ידי זה לא תכלה קרנה ולא‬
                  ‫ושדה יתומי ‪.‬‬                  ‫תבוא לעניות המעביר האד ע"ד‪ .‬ע"כ מי שרוצה‬
                                                ‫לסמו על כל הנ"ל בצירו יחד אינו מפסיד בדרבנ ‪.‬‬
‫‪ ·‚‡Â‬אומר מה שנדחק מורי בהפלאה על המדרש‬
                                                ‫‡‪ Ì Ó‬אנא לא בעינא דמטינא אפי' שיבא מהאי‬
‫הנ"ל דאמר לא תבשל גדי בחלב אמו הוא‬
‫מספר הימי ע יו שנולד ויו אירוסי ‪ ,‬וקשה‬          ‫כשורא‪ ,‬לא מעיקר ההוראה כי א מפני מה‬
‫שזהו ב' פעמי שס"ה ואנ קיי"ל ימות הלבנה‬          ‫שהפליג הגאו פני יהושע בק"א לכתובות סי' ק"נ‬
‫דהיינו ב"פ שנ"ד‪ ,‬ולפע"ד א נחשוב שנה א'‬          ‫והעניש על זה מיתה ועוני ר"ל‪ ,‬וזחלתי ואירא‬
‫פשוטה וא' מעוברת יהי' תשל"ז ימי הסר מה ז'‬        ‫מחוות דעי בהאי דינא כלל‪ ,‬רק הצעתי הדברי‬
‫ימי שנותני לה משתבעוה לינשא שלזה אי‬             ‫כאשר הורוני משמי והרוצה לסמו יסמו על‬
 ‫ההנקה גורמת נמצא שאינו אלא תש"ל ימי ויו‬         ‫עצמו‪ .‬ויעיי' מ"ש תוס' סוטה כ"ו ע"א בש‬
                                                ‫ירושלמי והוא ש פ"ד ה"ג עבר ונשא עליו נאמר‬
        ‫הלידה ויו הנישואי הרי תבשל‪.Â‬‬            ‫אל תשג גבול עול ובשדה יתומי אל תבוא‪ .‬נ"ל‬
                                                ‫דמפרש עול מלשו עולל ויונק וקורא האשה שדה‬
‫‪ ¯ÂÊÁ‬להנ"ל הבא לסמו יסמו ומ"מ אנא לא‬             ‫יתומי וע"ש בפני משה‪ ,‬ומה כתי' בסיפי' כי גואל‬

‫אהיה מ המני וא לדידי תצייתי האשה‬                  ‫חזק הוא יריב את ריב את עיי' משלי כ"ג‪.‰‬‬
‫כיו שכל עיקרה משו הרווחת ממו וחשש עניות‬
‫כדאי ה דברי חז"ל ותקנותיה להעשיר ולרפאות‬        ‫‪ ‡‰Â‬דלא מייתי ירושלמי קרא דמדרש לא תבשל גדי‬
‫ולהחכי ויברכנו אלקנו ויראנו נפלאות מתורתו‬
                                                ‫בחלב אמו כמ"ש הב"י סי' י"ג והובא בשיטה‬
            ‫ויראנו את נוהו ואת ביתו‪.‬‬            ‫מקובצת‪) ,‬כתובות ס‪ ,‬א( נ"ל הת אינו מרומז אלא‬
                                                ‫מיניקת חברו שלא תבשל גדי שלו היינו עובר של‬
                             ‫‪.‰Î¯·· Ì˙ÂÁ‰ „"Ή‬‬  ‫עצמו בעוד שאמו חולבת מולדה הראשו אבל‬
                      ‫‪.Ï"Ò˜˙ ·‡ Á"¯ '„ ÌÂÈ „"Ó‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ˜ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ÁΘ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[Â˙˘‡ ˙˙ÈÓ ¯Á‡Ï Â˙˘‡ ˙· ‡˘ÈÏ Â‰Ó‬‬

 ‫אית לה למילתא ע"ש והנה ר' יוחנ הוא סת‬          ‫˘‪˜ÊÈȇ 'Â‰Ó „·Π‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ‰"‰Ï ‡˘ÈÙ ‡ÓÏ‬‬
‫ירושלמי הוא האוסר ג בש"ס דיל וסתמא‬                                 ‫"‪.‡"ÚÈ ÚÒÚ¯‚Ú ˜"˜„ „"·‡ È‬‬

                ‫דתלמודא פליג‡‪.‬‬                  ‫‪ „"Ú‬ראוב שמתה אשתו ורוצה לישא בת חורגתה‬

‫‪ Ì Ó‡Â‬הלכות גדולות )הלכות עריות( אוסר אשת‬       ‫מבעלה הראשו ‪ .‬הנה תוס' יבמות כ"א ]ע"א‪,‬‬
                                                ‫ד"ה ומותר[ מייתי ירושלמי האוסר אשת חמיו מפני‬
‫חמיו כהירושלמי ומייתי תוס' ביבמות‬               ‫מראית העי וכ אוסר נישואי חורגי זא"ז‪ ,‬ומסיק‬
‫הנ"ל שכ עשה ר"ת מעשה לאיסור‪ .‬ואמנ רוב‬            ‫עליה ש יסבו באתר דלא חכי להו ‪ ,‬פי' במקו‬
‫הפוסקי חולקי ומתירי וכ פסק בש"ע סי' ט"ו‬          ‫שאי מכירי אות שה חורגי ישאו זא"ז‪ ,‬וצרי‬
‫)סעי כד( להתיר אפי' באשת חמיו שמוזכר‬            ‫לומר לפי הירושלמי דאביו ואמו של רב נמי נישאו‬
‫בירושלמי לאיסור להדיה‪ ,‬אלא שמייתי דעת בה"ג‬      ‫זה לזה במקו שלא היו מכירי אות והוא פשוט‪.‬‬
‫ור"ת בש יש מי שאוסר‪ ,‬וא בחורגי פסק )ש סע'‬       ‫ובש"ס דסוטה מ"ג ע"ב אמר ר' יוחנ משו ראב"י‬
‫כג( כפשוטו להתיר בלי שו חולק‪ ,‬וכ נהיגי' אנחנו‬   ‫חורגתא הגדילה בי האחי אסורה להנשא לאחי‬
‫בני אשכנז לאיסור אשת חמיו וה"ה אשת חתנו‪,‬‬        ‫דמתחזיא כי אחתייהו ומסיק הש"ס ולא היא קלא‬

  ‫ולהתיר חורגי להדיא וכל זה פשוט ומבואר‪.‬‬

   ‫‪.ÂÓ˜ È"ÒÂÒ· ÔωÏ ‚Ï ÔÓÈÒ ˘È¯ ‡"Á ÏÈÚÏ ˜ÂÒÙ‰ ¯Â‡È··  ȷ¯ Î"˘Ó „ÂÚ ‰‡¯Â .‰‬‬

                                                  ‫‪.ÊϘ ÔÓÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ÔÈÂÚÈ .Â‬‬
          ‫‪ÁΘ ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.Ë"˜Ò ÂË 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù 'ÈÚ .ÂÈÓÁ ˙˘‡ ÔÈ Ú·  ȷ¯ Î"˘Ó ÁÏ 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
   388   389   390   391   392   393   394   395   396   397   398