Page 398 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪Â‬‬

‫משו שהוא ערוה משני צדדי דאלו הי' בעל כלת‬ ‫כלל‪ ,‬דאע"ג דשייר נמי אחי א מ הא ושייר נמי‬
‫בתו נקבה ה"ל ערוה משו בת בתו של עצמו אפי'‬ ‫לדבר קפרא מ"מ ערוה שלימה לא שייר אע"כ לא‬
‫הי' מאנוסתו ועוד ערוה משו בת בת אשתו אפי'‬ ‫גזרו כלל על ערות אחי אבי' כמו שלא גזרו על אחיו‬
‫אינה בתו של עצמו משו"ה הוצר לומר דלא אסרה‬ ‫ואחותו ועל זה מייתי דשייר נמי ערוה שלימה דר'‬
‫אלא משו כלת הב ג זה א"א דא"כ אשת אחי‬ ‫חייא ערות ב ובת וב ובת אשתו וחמיו וחמותו‬
‫הא מ האב והא לא יהי' לו הפסק לעול ומכ"ש‬
‫אחי אשת אביו מ האב והא ואמימר אה"נ דלא‬ ‫וא"ש‪.‬‬
‫אכשר אלא בחד צד אבל משני צדדי מודה לאיסור‪,‬‬
‫א"כ תקשי ק' כתבי מהרי"א מלקמ מ' ע"ב דמ"ט‬ ‫‪ ·˘ÂÈÓÂ‬נמי שיטת ריב" שבתוס' שהיא שיטת‬
‫פשיטא לי' דלאמימר גזרו שניות בחלוצה דלמא‬
‫מוקי לי' באשת אחי אבי אב משני צדדי אע"כ דהא‬ ‫הרמב" )הל' אישות פ"א ה"ו( דאחי אבי‬
‫ליתא וא"כ הדרא קו' לדוכתא על הרעש שהרעיש‬ ‫אביו ואחות אבי אביו חשיב בתרתי‪ .‬וקשה א"כ מה‬
‫מקשה מאי שייר הא שייר תרתי עמ"ש מהרש"א‪,‬‬
‫ר"ח דלא אסרו כלה אלא משו כלה‪.‬‬ ‫והא"ש דאחות אבי אביו וא אמו משו גזירת ערות‬
‫אחותו היא‪ ,‬והא מוזכר בברייתא ולא הוה שיורא‪,‬‬
‫‡‪ Î"Ú‬מזה מוכח כשיטת ר' משה מקוצי בעל‬ ‫אבל ערות אחי אבי אביו משו ערות אחי אביו הוא‪,‬‬
‫והאי ערוה לא מוזכר כלל בברייתא ואפ"ה פשוט‬
‫הסמ"ג תלמיד ר"י בעל התוס' אשר הל‬ ‫שפיר נמי מדלא חשיב אחי אבי אביו ש"מ דלא גזרו‬
‫בעקבותיו דמאז לא גזרו כלל על כל שבנקבה ערוה‬ ‫עליו משו דאתפלג דרתא‪ ,‬ממילא דלא שיי נמי‬
‫וכו' אמנ אח"כ כשגזרו על זה א נצר לזה ג‬ ‫למגזר אאחות אבי אביו משו דאתפלג דרתא‪ .‬מ"מ‬
‫שיהי' ערוה משני צדדי גזרו לאסור בלי הפסק כלל‬
‫והשתא הוה ס"ד דנהי דכלת הבת מגזירה קדמוניות‬ ‫אזדא ליה הכרח התוס' מכל וכל‪.‬‬
‫היתה ואז עדיי לא גזרו כל שבנקבה ערוה והי' לה‬
‫הפסק מ"מ כשחדשו אח"כ לאסור כל שבנקבה יהי'‬ ‫‪ ÔÈÈÚÓ‰Â‬בירושלמי יראה שכ הוא דהת מייתי הא‬
‫ג כלת הבת בכלל ותאסור בלי הפסק א היא כלת‬
‫בת בנו מאשתו קמ"ל ר"ח משמי' דרב אמי דלא‬ ‫דכל שבאשה ערוה בזכר גזרו עליה משו‬
‫שניות‪ ,‬ואמר מתני' פליגו על רב ומייתי הנ קושיות‬
‫אסרו כלה אלא משו כלה‪.‬‬ ‫שהקשה רבא בבבלי מאשת חמיו וחורגו ע"ש‪ .‬הרי‬
‫דמקשה אהא מברייתא‪ ,‬משמע להדיא דחכמי‬
‫‪ ÌÚˉÂ‬משו כל שכבר גדרו גדר בב"ד שלפניה‬ ‫הברייתא כבר גזרו ודלא כהתוס' )ד"ה דלא( לכאורה‪.‬‬

‫לא הוסיפו עליה איסור כלל‪ .‬א באות‬ ‫‪ ‰‡¯ Â‬הכרח שהכריח לרבותינו בעלי התוס'‬
‫שעדיי לא גזרו איסור שניות כלל כגו אחי אמו מ‬
‫הא שהוא משו אחות אמו ובאו ב"ד של אחריה‬ ‫לסברת דלא ככל הנ"ל ודלא כהירושלמי‬
‫וגזרו )הוא( ]הא דכל שבנקבה ערוה[‪ ,‬ובנקבה כה"ג‬ ‫והוא מדאמר ר"ח דבר זה מגברא רבא רב אמי‬
‫ערות אחות אמו הוא גזרו על אשת הזכר‪ ,‬אז א‬ ‫שמיעא לי לא אסרו כלה אלא משו כלה ואמרו לי‬
‫יצרו לזה הכפל שיהיה מ האב והא לא יהיה לה‬ ‫כל דאי וכו' כאלו זה הוא דבר נפלא ושמועה נפלאה‬
‫הפסק וה"ה ומכ"ש אחות א אמו ואחות אבי אביו‬ ‫ולא אמר כ בשארי שניות לא אסרו אשת אחי א‬
‫א יהיה משני צדדי אה"נ דלא יהי' לה הפסק‬ ‫אלא משו אחי אב וכה"ג‪ ,‬אע"כ הכא הוה ס"ד‬
‫והש"ס לא קמבעי לי' אלא מצד אחד א נגזור עליה‬ ‫דלתסר משו כל שבנקבה ערוה והוה נפקותא בזה‬
‫או לא ואמנ הספק באחי אבי אביו שהוא משו‬ ‫לדינא שלא יהי' לה הפסק קמ"ל דלא אסרו אלא‬
‫איסור אחי אביו שעל אותה ערות כבר הי' גזירה‬ ‫משו גזירת כלת הב ויש לה הפסק כנ"ל‪ ,‬והשתא‬
‫קדמונית ולא משו כל שבנקבה ערוה בהא‬ ‫א"א לומר דבזמ הברייתא כבר גזרו על זה דכל‬
‫קאמיבעי' ל אפי' א יהי' קורבא כפולה‪ ,‬ואמימר‬ ‫שבנקבה ערוה וקמ"ל דבכלת הבת לא שייכי ה‬
‫דאכשר בהני הא כדאיתא והא כדאיתא כל שהוא‬ ‫גזירה משו דלא מיקרי' על ש אותו הבית וכמ"ש‬
‫משו ערות אחותו אבותיו לא אכשר אלא בחד צד‬ ‫לעיל דא"כ באשת אחי אב מ הא וכל הנהי דקרו‬
‫וכל שהוא משו אחי אביו אכשר אפי' משני צדדי ‪.‬‬ ‫להו בי דודי ובנקבותיה איכא משו ערוה יהי'‬
‫בנשי זכריה איסור בלי הפסק והרי רב אמר ד' נשי‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬לק"מ מלקמ מ' ע"ב לא קושית מהרא"י‬ ‫יש לה הפסק ומכלל אשת אחי אב מ הא ואי‬
‫נמי נימא דאחי אב מ הא יש לה הפסק משו דלא‬
‫מאחי אבי אביו‪ ,‬ולא קושיא דילי מאחי‬ ‫הוה ערוה כפולה משני צדדי משא"כ כלת הבת אי‬
‫אבי אמו‪ ,‬דכל אלו גזירה קדמוניות היתה ולא חדשו‬ ‫הוה קרי לה בי כלה היתה ראוי' שלא תהי' לה הפסק‬