Page 401 - 5
P. 401
Ì˙Áסימ קכט Ë ˘ ¯ÙÂÒ
לי' בתי אסורה ל ,וקשה מאי אי הכי הא בלא"ה הא וצריכי' לדחוק כתי' תוס' ואשינויי' דחיקא לא
נמי קשה אשת חמיו נמי תימה לי' וכמה פעמי סמכינ ועדי טפי למפסק דלא כאמימר וברייתא נקט
הקשו תוס' כ .ובפ' חזקת מ"ה ע"ב המציא הרי" הכל משו מיתנא ולק"מ ק' תוס' ,וכל זה להס"ד
ור"ת שיטה חדשה מפני קושיא זו ע"ש .וא"כ ה"נ אבל למסקנא דמוכח בלאה"נ דגזרו שניות בחלוצה
מאי אי הכי דקאמר ,אע"כ צ"ל כ ,בלא זה הייתי וע"כ שבקי' לברייתא דדחיק ומוקי נפשה כתי' תוס'
אומר הא דאשת חורגו אומרת בתי אסורה ל לאו א"כ ממילא תו הלכתא כאמימר ,ואדרבה משמע
אבתה מזה הבעל שהוא ב אשתו של זה דה"ל בת מהמקש דפרי סתמא כפשיטות מאמימר ש"מ
ב אשתו שהוא ערוה דאורייתא דמהא לא מיירי כלל דקי"ל כוותיה ,וא"כ קשה מ"ט פסקו ה דלא
שאי זה תימה כל כ אבל מיירי מבתה מבעל אחר, כאמימר ,אע"כ ה ס"ל לאסור נמי באשת אחי א
וכ צרי לפרש פ"ק דמסכת דר אר דקתני אשת אביו וא"כ להס"ד דמיירי במיתני נמי קשה לחשב נמי
חמיו אסורה ובתה מותרת ר"ל מבעל אחר וה"נ שאסורה החלוצה בב בנו של אחות החלו מאביו
מיירי מבתה מבעל אחר שהיא חורגת חורגו ואסרוהו משו שהיא אשת המת דה"ל אחי א אביו של זה
מפני מראית העי שהחורג נראה כבנו ובתו חורגת הב הב ,וע"כ ג להס"ד אתאינ לשינויי דחיקא של
נראית כבת בנו שמשו"ה אסורה לאחיה הגדלי התוס' ואפ"ה לא רצה למיפשט מאמימר ש"מ לית
עמה וגזרו עליה מפני מראית העי ואפ"ה לא גזרו הלכתא כוותיה .ומוכח מהש"ס דלהנ פוסקי אסור
על אשת חורגו משו גזירת מראית עי שהיא כלתו
אפי' באחי א אביו ומי יקל ראש כנגד .
וזה הוא תימה.
¯˘Ù‡Âדאפי' א נישאת נמי תצא ,שהרי אפי'
ÌÚˉÂלזה באמת משו דעיקר הגזירה שיי
באשת חמיו דלא אסר אלא מפני מראית
בחורגי הגדלי זה ע זה שלא ישאו זה העי בירושלמי מבואר בנימוקי יוס שר"ת הצרי
את זה משו שה גדלי זע"ז ,וממילא אסרוהו נמי לגרשה .ובצמח צדק סי' מ' הארי מאוד בזה
על הזק משו בת בנו דכולי' חדא גזירה היא, שמחוייב להוציא ולבסו צידד ]להיתר[ בנישאית
משא"כ באשת החורג שלא גזרו כלל תימה הוא, עפ"י הוראת חכ ומסיי כיו שהוא רק משו
ולק"מ מאשת חמיו דאה"נ דגזרו עליה משו מראית מראית העי אע"ג דג הת רבי חולקי .עוד
העי ומה דתני בבריית' ומותר באשת חמיו הומ"ל ראיתי ביש"ש )יבמות ש סי' ה( דס"ל מ"ש ר"ת שמא
ולמדחק מותר משו שני' קאמר אבל השתא אח"כ גזרו על אשת חמיו רצונו לומר אחר הש"ס
שהתימה הוא משו שהבת ערוה דאורייתא ה"ל מתקנת הגאוני חששו להירושלמי ואפ"ה ס"ל
למגזר עליה משו שניה א"כ אשת חמיו נמי תימא להיש"ש להוציא ע"ש ,א"כ ק"ו בנדו דיד דלפע"ד
הכי שהרי עכ"פ משו שני' לא גזרו ,דא"נ דמשו להפוסקי דלא כאמימר אסור מדינא דהש"ס דאפי'
מראית העי גזרו מ"מ נפקא מיני' טובא בי גזירה
דשני' לגזירה דמראית העי ומכ"ש דברייתא תני א נישאית תצא ועיי' ב"ש סקט"ז.
ומותר באשת חמיו משמע מותר לגמרי אפי' מראית
העי ליכא ,ומשני הש"ס משו דלא פסיקא ,מ"מ ‰ÈÓמה שהביאו למהרש"ל לומר דאח"כ ר"ל
מוכח שסברת הירושלמי היא ג"כ סברת ש"ס דיל
דמשו"ה קאמר אי הכי וא"כ איכא למימר שפיר הגאוני גזרו ,לא נראה כ משארי הפוסקי
ומפרשי ,אלא מ"ש אח"כ גזרו ר"ל דנהי דברייתא
אח"כ גזרו‚. אמרה מותר באשת חמיו מ"מ האמוראי
שבירושלמי גזרו עליה וש"ס דיל מודה לו ,אלא
„ÂÚÂנ"ל דש"ס דיל היה ראוי יותר לגזור על אשת דשמעתי מיירי מאיסור שניות אבל לא מאיסור
מראית העי בעלמא ופשיטא דאפי' אי ג במראית
חמיו מהירושלמי ,דיש"ש )ש ( מייתי קושיא העי כופי להוציא מ"מ יש כמה נפקותא לדינא בי
אהא דירושלמי דא"א לומר אשת חמיו אסור מ איסור שני' ובי איסור מראית העי לעני הני מילי
התורה שהרי דהע"ה נשא את רצפה בת איה ,הקשה
הא מבואר בסנהדרי פרק כה"ג י"ט ע"ב דלרבנ דמנו פרק יש מותרות פ"ה ע"ב.
דהלכתא כוותיהו לא נשא דוד כלל אלמנת שאול,
‡·¯„‡Âנ"ל ראי' שג בש"ס דיל חשו לזה מהא
דאמר הש"ס אי הכי אשת חמיו נמי תימא
‚.ÁÏ 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ Â È·¯ ·˙Î Ê"ÚÎ .
