Page 405 - 5
P. 405
‚Ò˘ ¯ÙÂÒ סימ קל Ì˙Á
לפני החכ דאי לאו משו מי שאל"ס לא תצא ולהתאבל עד שהותרה האשה משו חשש מכשול.‰
אבל עכשיו תצא ,כנלע"ד לקיי כל דברי החכמי . תו יל"ד לאיזה צור מייתי הש"ס כלל ה דר"נ
דאמר אכלי כוורי' לחסא ,לא הל"ל אלא האי גברא
‡ˆÂȉמזה דהעדי צרי שיקובלו בב"ד עכ"פ, אמר טבע חסא ואנסבא אתתי' ולא א"ל ולא כלו ,
ולהוכיח מזה דאי עברה ואנסבא במשאל"ס אי
ואמנ פסק ההיתר צרי לכתחלה שישבו ג' מוציאי מבעלה ,אע"כ דלכתחלה בעי' ב"ד של
במותב חדא ויאמרו לה להאשה פלונית מותרת את שלשה ומשו"ה לא חש ר"נ בדבריו כלל ,כי ידע שלא
להנשא ,Âובדיעבד א נשאת עפ"י הוראת חכ אחד יסמו אד על דבריו כיו שהוא יחיד אעפ"י שהוא
מופלא בהוראה לא תצא ,וא נשאת עפ"י עצמה אזי יחיד מומחה .ומ"מ אע"ג דעברה האשה ונישאת
א עדיי אפשר לקבל העד בב"ד לא תצא אפי' אחד שלא עפ"י שלשה לא הוציאוהו מבעלה ומ"מ טעמא
מכחישו וא לאו תצא כהסכמת הש" .כל זה נ"ל דהוה חד עכ"פ אבל אי אפי' ג אחד לא היה
להלכה ולא למעשה דהיינו א אירע שהותרה עפ"י בהוראה והיתה נישאת ע"פי העד היינו מוציאי
חכ אחד וטר שנשאת בא עד המכחיש לפי הנ"ל מבעלה דהוראת חכ בעינ עכ"פ .אח"כ עיינתי
ה"ל יצא בהיתר ותו אי המכחיש נאמ ולמעשה במ"ש בהגה"ה מרדכי ש )סי' קכז( וראיתי שהרגיש
במ"ש ולפי דבריו אי ראייתי מכרעת ,ומ"מ מ"ש
צרי עדיי מיתו ועיו . נ"ל אמת להלכה ומשו"ה לא חשיב לי' במתני' ריש
סנהדרי דבעינ היתר עגונה ג' דוקא משו דאינו
]·[‰ Â‚Ú ¯˙ȉ ÔÈ Ú· .
מעכב.
‰˙ÚÂאבוא אל השניות בהיתרא דהאשה יטל
][ÔÈ„ ˙È·· ‡Ï˘ ˙‡˘  ‰¯·Ú
שהיתה אשת כ' ארא ב כ' וואל שהמעשה
כ ,אחר שהרגישו בני עירו בחסרונו הלכו לסביבות „ÂÚÂנ"ל לומר דג הר" בתשובה דמייתי ב"י וכ
אותו הגליל ובאו לבית כומר ובראותו אות הוא
אמר לה שאחיה נהרג ע"י משרתו שהמשרת הביא הוא בהר" סי' מ"ז דאי עברה ונשאת שלא
לביתו סחורה מלאה ד והרגיש בו והובילו למשפט בב"ד ואח"כ בא ע"א המכחיש אי דברי המכחיש
לומפא" ,ובדר הליכתו הודה לו והראה מקו כלו דכיו דכבר נשאת אי דבריו של אחד במקו
שהטמי היהודי תחת השלג ,והולכו האנשי והגידו שני ,לא יחלוק על הנ"ל דבעי' דוקא היתר חכ
בעיר ומיד יצאו אל המקו אשר רמז עליו ומצאוהו ואי עברה ונשאת תצא וכמ"ש והחליט הש" בי"ד
טמו בשלג והכירו מיד ,ולא הי' שו חבולה בו רק סי' קכ"ז הנ"ל ,אמנ כל זה אי הל לו העד ואינו
בראשו וטר הביאוהו אל העיר אמרה האשה בפנינו ורק מפיה אנו חיי תצא אע"פי שא באתה
סימני בגופו דהיינו שומא באמצע באקבארט בימי קוד שנשאת הי' מהימנא עכשיו לא תאומ ,א א
ובוהק תחת קדקדו ,ובבואו אל העיר הכירוהו כול העד עדיי כא ומעיד עתה לפני הב"ד ,ואגלאי
כי לא נשתנה כלל בצורתו וג הסימני נמצאו בו מלתא למפרע שעד אמת העיד ,למה נוציאה מבעלה,
כאשר אמרה האשה ,וג הי' לבוש בכל מלבושיו ועל זה כתב הר" דאז אפי' א בא ע"א להכחיש
אחד מה לא נעדר וג הארבע כנפות ע הציצית העד הראשו העומד עתה לפנינו לא מקרי בת אחת
והי' זה כמו ד' שבועות אחר הריגתו לפי מאמר ונימא דעדות מוכחשת היא ,זה לא אמרי' כיו שכבר
הכומר והנה כנראה מדבריו דשריותא דהאי אתתא נשאת ולא היה רק גילוי מלתא ונמצא אי כא
פשיטא ליה ,ושכבר שאל ג כ להרב המאה"ג
דק"ק רעכני מהו' סענדר נ"י והסכי בשריותא. מחלוקת וכל דברי חכמי קיימי .
„"ÚÙÏÂנמי דההיתר פשוט ואי צור להארי כלל ‰Ê·Âמיושב דברי רמ"א סעי' ל"ד דאע"ג דבנישאת
רק לבאר טעמא דידי' דהאמת כמו שכתב עפ"י ע"א שלא עפ"י חכ בלא"ה תצא מ"מ
מעלתו דכמה פוסקי סומכי על ר"ת Êדבלא נמצא הוצר להודיענו שא נישאת עפ"י ע"א במי
חבולה בפניו מעידי אפי' אחר כמה ימי והכא הי' שאל"ס שלא עפ"י חכ שתצא ,דנפקא מיני' אפי'
של בפניו ,ואמנ לדעת החולקי הא איכא הי' אותו העד שהעיד במשאל"ס לפנינו ויעיד עכשיו
הראב" והביאו בתשו' מ"ב סס"י ק"ד דשלג וכפור
.˙ÂÈ ÂÓÈÓ ˙·¢˙ Ì˘· Ì˘ Ò"˘‰ ÔÂÈÏ‚ ÔÈÈÚ .‰
.‰" ˜ ˜"Ò ÊÈ ÔÓÈÒ ˙"ÙÂ ÁÓ È"ÒÂÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ÔÈÈÚÂ .Â
.·ˆ ÔÓÈÒ ˙·¢˙‰ ˜ÏÁ ¯˘È‰ ¯ÙÒ·Â Ôȇ ‰"„Â˙ ‡ ,Θ ˙ÂÓ·È .Ê