Page 406 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪„Ò‬‬

‫]‪[ÔÈÚ ˙ÂÚÈ·Ë‬‬ ‫וקרח עדי ממי ומעידי עליו אפי' אי הי' טמו‬
‫כמה ימי והשתא ממ"נ אי נאמי להרוצח שהוא‬
‫‪ ¯Ó‡ Â‬עד"ז הא לר"ת סמכינ אטביעות עי‬ ‫הרג אותו היהודי וכמו שאמר הכומר א"כ הרי נהרג‬
‫ואי לא נאמי לו כלל א"כ הרי הוא בחזקת חי ונאמר‬
‫כשאינו חבול בפניו אפי' אחר כמה ימי‬ ‫השתא מת ומוקמי' אותו שהוא עדיי בתו ג' ימי‬
‫וכ' הרב"ש דחזי לאצטרופי עכ"פ במי שאי אנו‬ ‫למיתתו אפי' בלא שלג או לכל הפחות שלא פשר‬
‫יודעי א הוא תו ג' או אחר ג' לסמו אהרוב‬ ‫השלג מעליו בשו פע מיו שנטמ בו באופ‬
‫המקילי ומוקמי' אחזקת חי דהשתא מת וה"ל‬ ‫שאפי' הי' ימי בינתי שהי' קצת ח וכדומה וג‬
‫בתו ג' ימי ואפי' להחולקי מ"מ הא איכא‬ ‫לא ניחוש שמא נהרג במקו אחר שלא הי' ש שלג‬
‫הראב" והסכי המ"ב ולא נמצא חולק עליה‬ ‫ושהה ש עד שטמנו בשלג דכא נמצא וכא היה‬
‫דשלג וכפור ה"ל כמי ועדי מיני' ואפשר דאפי'‬
‫היכא דאיכא מכה לא מרזי שלג וכפור ומכ"ש הכא‬ ‫ועוד דאמרינ השתא נהרג‪.‬‬
‫דליכא מכה בפניו כלל רק בראשו‪ ,‬ואפי' להסוברי‬
‫דשו מכה בגו מרזי ומחלי הכרת הפני ונימא‬ ‫‪ ÛÒÂ‬לזה דלכמה גדולי ‪ Á‬מצרפי סימני בינוני‬
‫נמי דשלג מרזי כמו מי מ"מ הא איכא סימני‬
‫מצומצ אע"ג דשומא לא הוי סימ מובהק מ"מ‬ ‫ע בגדי והכא כיו שהי' בו סימני שאמרה‬
‫הצמצו הוי סימ לכמה פוסקי ומכ"ש דבוהק‬ ‫האשה אפי' אי לא נחשוב אלא לסי' בינוני מ"מ ע‬
‫תחת הקדקד אפשר דהוי סימ מובהק‪ .‬ולהחולקי‬ ‫צירו הבגדי ה"ל כסימ מובהק ומכ"ש דהכא‬
‫נמי דס"ל דצמצו לא מהני או אפשר דזה לא הוה‬ ‫דאפשר דהוה צמצו המקו כמו סי' מובהק דהיינו‬
‫צמצו ממש מ"מ הא למהר"ל מפראג סי' אמצעי‬ ‫באמצע באקבארט בימי ובוהק תחת הקדקד דה"ל‬
‫בגופו ע סי' מובהק בכליו או ט"ע בכליו מהני‬ ‫כמו נקב בצד אות פלוני דסמכינ עליו מה"ת ומכ"ש‬
‫ממ"נ אי סימני דאורייתא מותרת מכח סימני ואי‬
‫לאו דאורייתא לא חיישינ לשאלה‪ .‬ואפי' להב"ש‬ ‫בצירו בגדי כנ"ל‪.‬‬
‫)סקס"ט( דפליג ונקט חומרי דתרתי לישני דסי' לאו‬
‫דאורייתא וג חיישינ לשאלה מ"מ היינו לשאלה‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬בה שלישית דכמה פוסקי ‪ Ë‬ס"ל דכל בגדיו‬
‫קצת מכליו דחששא דשכיחא הוא והוזכרה בש"ס‪,‬‬
‫א לכל כליו לא שיי שאלה שהוצג ערו ‪ ,‬וליכא‬ ‫מראשו ועד קדקדו לא חיישינ לשאלה‬
‫רק חשש שוללי דלא שכיחא ולא הוזכר בהדי'‬ ‫ומכ"ש ד' כנפות דאטו פשט את בגדיו והניח עצמו‬
‫בש"ס אפשר דמודה הב"ש דנוכל לסמו ע צירו‬ ‫שלוח ערטילאי וג הל לו בלא ציצית‪ ,‬אלא‬
‫סי' שאינ מובהקי ‪ ,‬ועוד אפשר שה מובהקי‬ ‫שגדולי אחרוני ‪ È‬תפשו ואמרו מ"מ ניחוש לחליפי‬
‫מכח הצמצו כנ"ל ומצר לזה דהוה כמו נפילה‬ ‫שהחלי ע אחר או לגזילה ששללוהו והציגוהו‬
‫דיחיד דנימא דהוחלפו כליו של זה ע זה שנהרג‬ ‫ערו והשוללי מכרו לאחר ואותו אחר נהרג‪ ,‬והנה‬
‫ונשתנה פניו וצורתו לצורתו של כ' ארא הנאבד‬ ‫בנדו דיד היינו צריכי לומר שהשוללי מכרו‬
‫ולזה לא חיישי'‪ ,‬ומצור לזה שהי' מונח בשלג‬ ‫הבגדי לאחר אשר אירע שאחר שנהרג ושהה‬
‫שאפשר שלא נשתנה כלל ואפשר שהוא עדיי תו‬ ‫נההפכה צורתו ממש לצורתו של הראשו בעל‬
‫ג"י להריגתו וג אינו חבול בפניו‪ ,‬ע"כ נראה דראוי‬ ‫המלבושי ההמה וג היה לו אות הסימני ממש‬
‫לסמו אהמתירי האשה יטל אשת כ' ארא ב"ר‬ ‫בגופו וזה הוה כמו נפילה דחד ולנפילה דחד לא‬
‫חיישינ ‪ .‡È‬וכל מ"ש לא הארכתי להביא ראיות כי‬
‫וואל בק"ק גיסונג‪.‬‬ ‫לפע"ד אי צור והדברי מבוארי ‪ .‬ע"כ אחרי‬
‫שכבר יצאה בהיתר הנני מ המסכימי ומצר עמו‬
‫‪ ÏÎÂ‬זה א כבר יצאה בהיתר ואני כהדי גרמיזא‬ ‫עוד שני אנשי שיהי' ב"ד של שלשה וישמע עוד‬
‫הפע דברי העדי בב"ד ויתיר האשה ולימטינא‬
‫הבא באחרונה ולעשות סני בעלמא כמשמע‬ ‫שיבא מהאי כשורא דאע"ג דעל כל אחד מהנ"ל‬
‫אי נראה לסמו מ"מ בצירופי יחד יש די היתר‬

‫לע"ד‪.‬‬

‫‪.(ÔÏ‰Ï ‰‡¯ ‚ÈÏ٠‰ȇÂ) ‚‡¯ÙÓ Ï"¯‰Ó Ì˘· Ë"Ò˜Ò ÊÈ 'ÈÒ ˘"· .Á‬‬
‫‪.‡Ó˜ 'ÈÒ ·"Á ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯Â ‰Ï 'ÈÒ ·"Á ˙"¢· Ë"ȯ‰Ó‰ ˙¯·Ò ‡È‰ .Ë‬‬
‫‪‡ ¯„Á „È ˙È· Í"„¯ ˙"¢ '¯Â] .(· ,ÊÒ Û„ ‰"Á Ù"‰Â‡ ÔÈÈÚÂ) Ë"ȯ‰Ó‰ ˙Ú„  ȷ¯ ·˘ÈÈÓ ‰Ó 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ÂÙ 'ÈÒ Á"· ˙"¢ ÔÈÈÚ .È‬‬

‫‪.[(ÊϘ È"ÒÂÒ ÔÏ‰Ï ÔÈÈÚÂ) .ËÚ ˜"Ò ÊÈ 'ÈÒ ·Ëȉ ¯‡·· ‡·Â‰‬‬
‫‪.ÔÎ Â È·¯ ·˙Î Ò 'ÈÒ ‡"Á· ÏÈÚÏ Ì‚ .‡È‬‬