Page 400 - 5
P. 400
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˘Á
המה"ב ג תי' הגליו על הקו' הלז ,אע"כ פשוט ה"ל למימר ובלבד שלא ידמה בעריות ועיי ר"פ אי
דט"ס הוא בגליו וצ"ל אשת אחי אבי אביו ור"ל דורשי ,מ"מ לבדות התירי מלבנו לא נ"ל כלל.
למא דמתיר בשמעתי אע"ג דלמטה ערוה ומשו"ה
לא העתיק על זה שו תי' משו דהטע מבואר ˘ÈÂמי שמתעקש דאדרבא מהש"ס משמע שאי
בש"ס דאתפליג דרא וא"כ יש כא ראי' דס"ל
להגליו דלמא דאוסר באחי אבי אביו אע"ג להוסי איסורי מלבנו מדאמר ביבמות ש אי
דאתפלג דרא הה"נ דאוסר באחי א אביו משו הוה פשיט להתירא מי הוה סמי עלה לאו מר
דלמטה ערוה מדלא מקשו מני' באמת ותי' לנו שו דרבנא חתי עלה לאיסורא נמי לא תסמו ,ויפלא
חלוק אע"כ אה"נ דאסור ,ואי ראיה ממ"ש בחידושי הדבר אה"נ להתירא אי לסמו אדיסקיא ומ"מ
רמב" )ש כא ,ב( עמ"ש בה"ג לחדש שניות לעריות לאיסורא ניחוש אע"כ אי להוסי איסור מה שאינו
דאי לנו לחדש מה שלא נמצא ,ההוא מילתא מפורש בהדיא ,וזה הבל דאה"נ דיש לחוש מספיקא
אחריתי היא דהרי לא מצינו כלל שגזרו שניות על אבל האיבעיא לא נפשוט מזה ועוד התוס' )ש כא,
ערוה דאחיו ואחותו ואי לנו לחדש עליה וכ ב ד"ה אמימר( הוכיחו מזה דלא הי' הסברא נוטה
אחות אשתו אבל אשת אחיו שגזרו עליה משו שני' לאסור אלא כאמימר להכשיר אחי אבי אביו אבל
א"כ אפשר דהכל בכלל ותנא לאו כי רוכלא הוא מ"מ נראה לי לפרש דברי הש"ס בטוב בעזה"י להסר
דליחשיב. מעלינו כל פקפוקי .
„ÂÚÂנ"ל להביא ראיה מהש"ס לאסור בנדו דיד ‡Â‰Âלפי מה שהקשו האחרוני )לח"מ ש ( למאי
להדיא דביבמות מ' ע"ב ]תוס'[ ד"ה ש"מ דפסקו כבר קפרא דירושלמי לאסור )באבי(
גזרו שניות בחלוצה כתבו ומיהו רבי חייא דתני ]ב[א אבי)ו( ]אמו[ ויש לה הפסק ,וכ בא אבי
מנינא קשה דלא תני ב אחותו וב אחיו מ הא אביו ,א"כ הא ה"ל שש עשרה ,תמני' דברייתא ושית
ע"ש שתירצו בדוחק גדול .ונראה מסדר דבריה דר"ח ותרי דבר קפרא ,אע"כ לית הלכתא כבר קפרא,
דאי הוה קאי אמיתנא לא הוה קשיא להו מידי וי"ל דהא בלא"ה הני שית דר"ח נמי טובי הוו בת
משו דהברייתא מיירי הכל בתואר החול בת בתו ובת ב בתו וכ בת בת בנו ובת ב בנו וכ
שאסורה באחיו של החול ובבנו שלו אע"ג דהכל קחשיב לי' הרמב" )ש ( וה"ל טובי ,ורש"י )ש כב,
משו מיתנא מ"מ הכל מיירי בתואר החלו וא"כ א ד"ה ושכבתו( לא חשיב בדר"ח רק בת ב בתו ולא
לא נקט הני דמייתי תוס' משו דהני שייכי נמי בת בת בתו ,משו דס"ל דההיא פשיטא שאי לה
במ הא ולא פסיקא להוא דאפשר שיהי' אחותו הפסק כיו שלא הפסיק ב ביניה משא"כ בחמיו
ואחיו של החלו מאמא ולא יהי' קורבא ע וחמותו קחשיב להנהו בלי הפסק עיי' וק"ל .מ"מ
מיתנא כלל ,משא"כ הני ד' דתני' לא שייכי אלא הני דר"ח טובי הוה ואי לא חשיב מר ברי' דרבנא
במ האב וע"כ יש לה שייכות ע מיתנא שהוא רק שיתסר ,אע"כ הני דיש בה הפסק לא קחשיב
ע"כ אחיו של חלו מ האב משו"ה לא הוה ק' ולא הוה הני דר"ח רק שש בת בת בנו ובת בת בתו
להתוס' אלא לבתר דמוקי ליה בחול דה"ל למתני וכ באשתו וחמיו וחמותו ולא המפסיקי' והה"נ הני
נמי הכי ,ואע"ג דתני בברייתא אבי אמו עמ"ש דבר קפרא דלא קחשיב שמפסיק האב בי האמהות
רש"י ד"ה וקתני אחיו מ הא וכו' ע"ש סו וכה"ג וא"כ לא ה"ל שיתסר בלתי הני דאמימר ועל
הדבור ,מ"מ ההוא משו אשגרת לישנא דאבי זה יפה דחה רב אשי ולטעמי אי הוה כתיב להתירא
אביו נקט ליה אבל אי קושיא א לא יוסי התנא מי קא סמי עלייהו ר"ל וכי תבוא לפשוט מזה
ב אחותו וב אחיו מ הא כיו דלא פסיקא ליה להתיר ההפסקות ודלא כבר קפרא ע"כ תאמר דלא
בר סמכא הוא א"כ דע"כ משבשתא הוא לא תסמו
כנ"ל וק"ל.
עלה אפי' לאיסורא וא"ש.
‡˙˘‰Âאי ס"ד דמא דפסק דלא כאמימר ופוסל
‡ Ê"Áמצאתי מ"ש במהדורא בתרא )כא ,א( אהא
באחי אבי אביו מכשיר באחי א אביו
קשה הלא כל חילי' לפסוק דלא כאמימר הוא דאני מותרת ל ובתי אסורה ל מייתי גליו
מסוגית דיבמות מ' ע"ב הנ"ל מדלא רצה לפשוט וז"ל ובאשת אחי א אביו נמי לא גזרו לקמ אע"ג
מאמימר דגזרו שניות בחלוצה דלמא משו ה"ט באשת אחי אביו ערוה וכו' עכ"ל הגליו אלו דברי
גופי' דלא הוה נראה להש"ס למפשט דגזרו שניות המהדורא בתרא .ודבריו צ"ע היכי מבואר כ לקמ
בחלוצה דקשי' לחשב נמי ב אחותו וב אחיו מ בפשיטות בלי ראי' להתיר באשת אחי א אביו
למא דאוסר באשת אחי אבי אביו ,ועוד א"נ הוה
פשיטא לי' כ משו ראיה א"כ אמאי לא העתיק
