Page 387 - 5

‫‪‰Ó˘ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫סימ קכז‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫אמרו במדרש שדריוש שבנה בית שני הי' בנה של‬ ‫משו פרסומי מלתא כמ"ש ש תוס' ט"ו ע"א ד"ה‬
‫אסתר מאחשורוש‪ ,‬ונדחק לומר שודאי נתיראת‬ ‫כש והוא נמי בעצמו אפשר לא רצה לבודקה שלא‬
‫לשמש ע אחשורוש במו אלא ע מרדכי שמשה‬ ‫תתגנה ותתבזה בעיניו רק ע"י בדיקות ההילו בעפר‬
‫במו ע"ש‪ .‬ולפע"ד זה דוחק ששמשה ע הצדיק‬ ‫תחוח ובזה אי להאמי לה כתי' הש"ס(‪ ,‬לזה י"ל‬
‫במו והלא לא התירו חז"ל אלא לשלש נשי‬ ‫כמ"ש תוס' כתובות נ"א ע"ב ד"ה אסורה‪ ,‬אי‬
‫לשמש במו )יבמות מב‪ ,‬ב(‪ ,‬ולפי הנ"ל א"ש דודאי‬ ‫להקשות מאסתר דהוה שרי' למרדכי דהוה צדיקת‬
‫כל הימי לא הי' יכולה לשמש במו ע אחשורוש‬ ‫גמורה עכ"ל‪ .‬וא"כ ה"נ לק"מ לכאורה קושית תוס'‪,‬‬
‫שלא ירגיש אבל מ"מ איזה ימי בנתי היתה יכולה‬ ‫משו"ה כתבו תוס' מצד הסברא היה אותו הרשע‬
‫להבריח עצמה ולשמש במו ע אחשורוש אז‬ ‫מצוי אצלה בכל יו ‪ ,‬ולא היה אפשר להמתי אפי'‬
‫שמשה ע מרדכי ולסו ג"ח בדקה עצמה להבחי‬ ‫משהו כדי שתבדוק עצמה‪ .‬מיהו לזה י"ל אי זה‬
‫הכרח כ"כ דיכולה היתה להבריח עצמה מחיק הרשע‬
‫כנ"ל‪.‬‬ ‫יו או יומי ויותר ע"י שתאמר דשתנא אנא‪ ,‬כבש"ס‬
‫ע"ז י"ח סו ע"א וכיו דהי' לה הרווחה יו ויומי‬
‫‪Ï¢ÎÓ ¯ÈÒÈ '‰˘ ˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη ÌÈÈÒ‡ ‰Ê·Â‬‬
‫‪.¯ÂÓ˘È ÂÈ„ÈÒÁ ÈÏ‚¯Â ÂÓÚ ·¯˜Ó‬‬ ‫לא צריכה הבחנה טפי ומהני לה בדיקה‪.‬‬

‫‪ÌÂÈÏ È‰‚ Û¯‡„˘¯ÚË‡Ó .‰·¯ ‰ˆÈÁ · ·˙ÂΉ „"Ή‬‬ ‫‪ ÔÎÂ‬יש ליישב נמי תירו תוס' שהיתה משמשת‬
‫‪.˜"ÙÏ Ò"˜˙ ÊÂÓ˙ „"ÂÈ '‰‬‬
‫במו ‪ ,‬והקשה בטורי אב )מגילה ש ( והא‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ÊΘ ÔÓÈÒ‬‬

‫]·‪[¯ȷÁ ˙˜ ÈÓ ˙¯·ÂÚÓ ÔÈ Ú‬‬

‫]˘‪[‰È ٠˙˜ ÈÓ ˙¯ÈÎ‬‬ ‫˘‪‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ "È ‰"‰ Ûχ‰ ¯˘Ï Ûχ ÌÈÓÂÏ‬‬
‫‪„"·‡ È" ·ÈÏ ‰˘Ó 'Â‰Ó ˙"˘Î ‚"‰‡Ó‰ ÌÒ¯ÂÙÓÂ‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬ההתירי בנויי על ג' יסודות‪ .‬א' שהוזמנה‬
‫‪.‚ ÂÊÈÙ ˜"˜„ Ó"¯Â‬‬
‫מיניקת פנויה שאי עליה רשות בעל וג‬
‫נשבעה עד"ר שלא לחזור בה עד עבור כ"ד חדש‪,‬‬ ‫‪ ÌÚÂ‬מכתבו הגיעני וראו עיני כי כל יקר ראו עיניו‬
‫וכדיעה א' שהביא הר" פ' אעפ"י )ד כה‪ ,‬א בדפי‬
‫בש"ס ופוסקי אודות אשה אלמנה שהניחה‬
‫הרי" (‪.‬‬ ‫בעלה מעוברת‪ ,‬ובראותה כי אי אפשר לה להתפרנס‬
‫ממעשי ידיה וע"כ שתכלה קרנה א לא תנשא לבעל‬
‫]‪[˜È ‰Ï ‰ÏÈÁ˙‰ ‡Ï˘Î‬‬ ‫ימי מש עיבור והנקה ויהיה הפסד רב לה ולבני‬
‫היתומי ‪ ,‬ע"כ נפשה בשאלתה להמציא לה היתר‬
‫·' מצד הא שהניחה מעוברת ולא חל עליה לעול‬ ‫להנשא בתו זמ הנ"ל כדי שיפקח הבעל על נכסיה‪,‬‬
‫ורצונה להזמי לה מיניקת פנויה שתיניק הילד א‬
‫חיוב ההנקה כי טר תחיל ותלד כבר סלקוהו‬ ‫יולד‪ ,‬ומעול לא תת הא הדד לתו פיו והמינקת‬
‫מכתובתה ואי לה להניק בנו מצד שיעבוד הבעל‬ ‫תשבע על דעת רבי וג הא הנ"ל רוצית עוד‬
‫וג לא נכללה בכלל גזרת מיניקת חברו כיו שלא‬ ‫להניח מממו שלה ס ד' מאות זהובי להיתו‬
‫הנ"ל אשר הוא עני באמת ולית ליה מירושת אבותיו‬
‫התחילה להניק כלל בחייו‪.‬‬ ‫כלו כפי הנראה‪ ,‬והיא הא הנ"ל רוצית לוותר לו‬
‫מס כתובתה ס הנ"ל‪ .‬ומעלתו צלל במי אדירי‬
‫‚' שא לא נתיר לה תשאר היא ובניה עניי ונקיי‬ ‫לחפש אחר התירי ובקש ממני לחוות ג דעתי‬

‫מנכס ‪ ,‬משא"כ בשנתיר לה להנשא לא די שעפ"י‬ ‫הקלושה בעני זה‪.‬‬
‫הטבע לא תכלה קרנה‪ ,‬עוד זאת שתת משלה ס‬
‫הנ"ל להיתו ואעפ"י שמעלתו לא פי' מאי יבוא‬