Page 384 - 5
P. 384
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˘·Ó
באחותה עיי' ב"ב פ' מי שמת )קמה ,א( בסוגי' להאבות שהניחו הבת ביחוד ע הישמעאל ואש
דמוהרי הדרי. בנעורת ,ובזה אבות אכלו בוסר ,ע"כ אי ראוי
להדיח אב אחר הנופל ח"ו וראוי למיעבד איסורא
‡· Ïהיכי שהספק בהאחוה אי כא מקו לטעות זוטא כי האי ולהצילה מאיסורא רבה ,אלא אפי' א
אי סכנה אלא לולד שיהי' רק אונס דרחמנא פטרי',
דממ"נ אי ג ה יסברו שה אחי גמורי מ"מ לא נ"ל להחמיר בלא ראיה שלא מצינו
ויהי' הדבר נסתר מה בעצמ א"כ לא יבואו לקדש שהחמירו חז"ל באיסור קליש כיוצא בזה נגד איסור
זא"ז דכלל אמרי' אד יודע שאי קידושי תופסי
באחותו ואי יארע על צד הדוחק שיקדשו זא"ז חמור טמוע בי הישמעאלי לדורי דורות.
אה"נ דאי כא קידושי כיו שסוברי שה אחי'
ואי קידושי תופסי בה א"כ גמר ונת לש Ô¯Á‡‰Âהכביד דאיכא למיחש שיאמרו אי
מתנה באמת או לש פקדו ואי ה ידעו שאינ
אחי' ויקדשו זא"ז והב"ד לא ידעו ויסברו שה קידושי תופסי באחותו מאביו
אחי' ולא יקבלו מה אמתלא ויפרידו זה מזה שיסברו שזו אחותו של זה ואי קידושי תופסי בה
בע"כ מ"מ כיו שבנפש יודעי שהיו קידושי ולא ידעי' דהאי לאו אביו הוא או אחות אביו
גמורי יפטרו זה מזה בגט שלא להתיר אשת איש וכדומה וחששות כאלו מצינו בש"ס טובא עיי
לעלמא דלא ברשיעי עסקי' וליכא חששא אלא
שהמה וג הב"ד ידעו שאינ אחי' ולא יפרידו קידושי' מ"ה ע"א.
זה מזה והעול לא ידעו מזה שאינ אחי' וירונו
לומר אח נשא אחותו והיינו שכתבתי לעיל דבכה"ג Ô È¯‰ ‡Âלעייני דלפע"ד ליכא למיחש להא
דליכא קלא כ"ע מודי דלא יסבו .מ"מ ליכא
למיחש דלמא יסבו ויעברו על איסור דרבנ דלא וראייתי מהא דאמרי' ס"פ משוח
שכיחא דיסבו באתרא דידעי להו מפני חשש מלחמה מ"ג ע"ב אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנ משו
שעי"ז יתפרס הדבר אי הי' מעיקרא ויבואו לידי ראב"י חורגתא הגדילה בי האחי אסורה )לישא
סכנה וא אולי על צד רחוק איכא למיחש לא להאחיו'( ]לינשא לאחי [ דמתחזיא כי אחתיהו ,ולא
מצינו דחשו להו חכמי ,ואי לנו לבדות גזירות היא קלא אית ליה למלתא ,ודברי ר' יוחנ אלו ה
מלבנו ובפרט במקו סכנה כזה .ועי' סברות כאלו הנה דברי ירושלמי )יבמות פ"ד ה"ד( דמייתי תוס'
ורא"ש ביבמות כ"א ע"א ומסיק ר' חנינא יסבו
בחי' קידושי מ"ה סו ע"א. באתראי דלא חכימא להו ור"ח וה"ג )הל' עריות(
פסקו כהירושלמי ואנ קיי"ל כהש"ס דיל כמבואר
ÏÚכ נלע"ד שא ימצא האב מי שאי לו אח ולא
בש"ע סי' ט"ו סי"א וסכ"ג.
אב הראוי להוליד עוד ורוצה לישא את גומר בת
דבלי ולקרוא הולד על שמו והאב ית ס מה ‰ ‰Âמהא דאמרינ קלא אית ליה למלתא אי ראי'
לשכור מיניקת להב הילוד וטוב שהמיניקת תשבע
שלא תחזור בה מש כ"ד חודש ויעלה כ בערכאות לנידו דיד ,משו דהת אינהו גופי' מיפעי
שלה והנושא את האשה יראה להשתדל שלא יארע פעי ומפרסמא למילתא דבני אשה אחרת ואיש אחר
לו הפסד בנכסיו ע"י ירושתו של זה הילד אזי מותר ה משא"כ הכא אפשר דכ"ע מודי' דלא יסבו אלא
לעשות כנ"ל ונכו לרמז בש הב הילוד גופא באתרא דלא חכמו דלית לי' קלא דצרי הסתר
דעובדא לקרות את שמו מרי על ש רב מרי ברה והעל מפני הסכנה ואיכא מראית העי ,א הא קשי'
דבת שמואל ואפשר שיוצדק ש זה ג לנקבה לר"י משו ראב"י ולהירושלמי דחייש לה משו
בשינוי קצת כגו מיריל המוזכר בב"ש בשמות נשי דלית לי' קלא מאי דאסרו משו מראית העי
ויהיה סימ והיכר ליודעי עכ"פ וכל מה דמצינ ופירש"י )סוטה מג ,ב ד"ה דמתחזיא( שיאמרו הבריות
אח נשא אחותו ,ומדוע לא נאסור כלל לגדול
למיעבד טפי פורתא בהיתר עדי טפי. החורגי זע"ז שמא יאמרו אי קידושי תופסי
באחותו או בשארי קרובי ויוצאי בלא גט דהא
„"ÚÏ ‰כתבתי בלי שו עיו בספרי כי אינ אתי לדידי' אית להו קלא וה"ל ממש כמו נידו דיד .
אע"כ צ"ל דלא מצינו דחשו חז"ל לחששא זו אלא
עמי כאשר הזכרתי לעיל וחתמתי שמי. היכי דהטעות בהקידושי או בהגירושי ,ולאו כולי
עלמא דינא גמירי ויאמרו דהוה קידושי מעליא ואי
¯‡ˆ.˜"ÙÏ ‡"Ú˜˙ ÌÁ Ó Â"Ë '· ÌÂÈ Û¯‡„˘È קידושי תופסי בה או באחותה וכדומה או בהיפו
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó שיאמרו דלא הוה קידושי ותופסי קידושי
