Page 367 - 5
P. 367
‰Î˘ ¯ÙÂÒ סימ קיח Ì˙Á
שאלת צדוקי גלילי שבמשנה שלהי מס' ידי )פ"ד שאינו לשו דכ"ע שההדיוטות משמשי בו אי לחוש
מ"ח(. בו בגט ע"ש ,וסברא נכונה היא מסברת חו כיו
שאפילו אות המשמשי בלשו לטיי מכירי
„ÂÚÂא"כ לוקס ולוס )גיטי י"א ע"ב( אי יגרשו ומדברי בלשו שההדיוטות משמשי א"כ אי כא
לעז כלל אפי' יהי' השרי יהודי ומכ"ש שאינו
נשותיה בח"ל דישראל נמי שמותיה מיוחד אלא לנכרי והדי די אמת ,אבל מהרי"ק ז"ל
כשמות גוי אע"כ לא אמרו ר"ת אלא בש המורה לא נתכוו לזה דא"כ למה צרי להביא ראיה מר"ת
על כפרנות בתורת מרע"ה וא"כ מעיקרא מאי קסבר )תוס' גיטי ש ( שאי להזכיר ש גיות בכדת משה
מהרי"ק .ונ"ל דמעיקרא נמי אמסקנא סמי וס"ל וישראל ושוב כתב שא כי יש לדחות דהת ש של
למהרי"ק אי לאו דכללא הוא דאי לחוש לפרסו ש גיות מורה על כפירותו בתורת משה רבינו משא"כ
גוי משו ה סברא ]בלבד[ לא הוה פסיק ר"ת שלא ש העיר מ"מ כיו שעיקר טע של ש העיר הוא
להזכיר ש של כפירה מה בכ עכ"פ זה שמו אשר משו הכירא ואי אנו צריכי אלא לפרסו בי
יקראו לו עתה ושמו הראשו נעקר ממנו בי האומות ישראל ומה לנו לש הגוי ע"ש ,וא"כ אי ס"ד כונתו
וצרי להזכירו בגט ,אע"כ ס"ל לר"ת בפשיטות דאי בלשו לטיי שאינה נהגה באותו המדינה אלא
לחוש לפרסו האומות וס"ל דישראל אסור להזכירו בערכאותיה א"כ לא הי' צרי להנ"ל וא אולי כ
בש השני המורה על כפרנותו וש המתפרס בי הוא שלשו לטיי לא היה נהגה ש אלא במקו
ישראל הוא הש שמגרש בו .וא"ל ]ואי להקשות[ שרי ואפ"ה הוצר לאות הסברות א"כ לפי מה
א"כ לאיזה צור כתב ר"ת כלל ה דאי להזכיר דקיי"ל כפסק רמ"א לכתוב ג ש הגוי ולא חיישינ
]ש [של גיות בכדמו"י היינו להפליג האיסור שאפי' לסברת מהרי"ק א"כ ג לטיי צריכי לכתוב בגט.
לחומרא בעלמא לא יזכרנו כיו שאי צרי א"כ
בודאי איסורא עביד להזכירו וא מזכירו נראה שינוי ‡· Ïהאמת יורה דרכו בנידו דמהרי"ק היה לשו
הש כי יאמרו ישראל אחר הוא שחניכותו ביהדות כ
הי' דאל"ה לא הי' לו להזכיר בכדמו"י ,אבל לעול לטיי נהגה בשפת האר ההיא ,ולטיי דנקט
מוכח מר"ת שאי לחוש לפרסו בי או"ה וא"כ ש לאו דוקא דמעשה הכי הוה וה"ה לכל הלשונות .וכ
עיר של הגריי' כגו פעשט אי צרי כלל אלא מ"ש במהרי"א )סי' קמב( לשו אשכנז וגלחות לאו
שצריכי אנו לחוש עתה לדברי רמ"א כנ"ל בש ספר דוקא וה"נ במהרי"ק ואנ לא קיי"ל כמהרי"ק בהא
כמ"ש לעיל שכבר הנהיגו לכתוב ש המפורס בי
גט פשוט אבל עכ"פ ש לטיי אי להזכירו. האומות בגט ,אבל היכי שאי לשו לטיי נהגה רק
השרי במקומות מושבותיה כסאות למשפט וה
¯‡ ‰זה מצאתי בסו ספר שמות מייתי כמה ערי בעצמ מדברי בשפת האר ההיא פשוט שאי
לחוש לאותו הלשו כלל כדהסביר מכתב מאליהו
הגר אובי גרא וואצי ווארדיי דוברי
שנראה שהוא דאברצי ועוד כמה מקומות ובתוכ מדנפשי' וכ"ע מודי בזה לע"ד.
מתא פאשטא .ונראה מהעני שנתכוו על פעסט
ושמקדמת דנא זה שמה אשר נקרא ונכתוב בספר ÔÈÈÚÈÂבירושלמי פ"ק דמגילה )ה"ט( ש נאמר
כריתות פאשטא ,וא"כ אעפ"י שנעקר זה הש לגמרי
מ"מ דומה לסיני וצובא שבתשו' בית יוס להלכות דלשו ארמי בורגני אחד בדה לה מתו
גטי סי' א' ,ולקוסטאנדינא אעפ"י שנעקר זה הש לשו יוני' ואני הגהתי דצרי להיות לשו רומית
ונקרא סטאמבלא ,מ"מ בגטי כותבי ש הראשו , והוא לשו לטיי שאינינו לשו קדו כמבואר בצמח
מ"מ כבר ביארו האחרוני דהיינו א היהודי עדיי דוד חלק שני שנת שמ"ה לאל השלישי ,עכ"פ
נשארי ש מזמ הראשו והיו כותבי תמיד שטרות מבואר דלשו לטיי הוא לשו רומי ולא כמו שחשב
וגטי בש הראשו לא נעקר זה הש עיי' במכתב מכתב מאליהו .ומ"מ מ"ש מהרי"ק והריצב"א הי' לו
מאליהו )ש סי' ט( ובס' גט פשוט סי' קכ"ח ס"ק כ"ו לברר ע"י לשו לטיי דוגמא בעלמא נקיט ורצונו
ד"ה וראיתי בתשו' מר וכו' .אבל הכא שמקרוב לומר ע"י לשו ארצו של ריצב"א שהי' צרפת והגט
נתיישבה קהל פעסט ואז כבר נעקר זה הש פאשטא בא מאר הגר ונשתנה ש מקו הנתינה והדברי
בודאי אי לחוש לו כמ"ש ב"י בתשובתו על טבריה
מבוארי לע"ד.
שנתיישבה מקרוב ע"ש.
Ô‡˙‡„Âעלה דברי מהרי"ק צריכי ביאור מעיקרא
È„ÈȇÂדאיירי נפלאתי על הגאוני מהו' גבריאל
מאי קסבר דמייתי מר"ת א"כ אי להזכיר
ומהר"מ א"ש ]בשו"ת פני מאירות[ ח"א שו ש גיות בגט א"כ ש המושל לא נזכיר והיינו
