Page 421 - 5
P. 421
ËÚ˘ ¯ÙÂÒ סימ קלב Ì˙Á
]‡[‰˙ÈÓ ˙Â„Ú Ì„Â˜ ˙ÂÏÈ·‡ ÔÈ שהרצחני הזכירו שמ וש עיר ואע"פ שהיתה
ע"י שאלת השופט וג חפשו היהודי וזה לא מקרי
‡ ‡Ïלעני אבילות כיו שהרעישו עלי כול אמרתי מסל"ת וג השאלה היתה לפני ישראל ,מ"מ אפשר
דהכא כיו שכבר היה לה גוויות ולא הי' ספק
אע"פ שכתב הרמ"א ז"ל )סי' יז ס"ה( שאי אפילו בישראל שה המה ה' מאיר הרש וכ' מיכל
מניחי להתאבל כל זמ שאי כא עדות שראוי' ז"ל א"כ מה שסיפרו אח"כ המעשה אפשר דהוי
להתרה ,הכא כיו שיש ראיות ואומדנא גדולי מסל"ת וצ"ע .ומלשו המ"ב )סוס"י ח( שפסק ברוצח
כמ"ש ,אלא שאי אני כדאי לסמו על הוראתי לא שהודה בלא עינוי משמע אע"ג דשואלו אלא שלא
אזלזל באבלות ובפרט ביו הראשו ,וכ משמע עינו אותו ,וה"ט דאל"כ למה יתחייב עצמו בחנ
קצת מש"ס שבת קל"ה .וכ משמע לענ"ד מלשו כמ"ש הב"ש ,אלא אפשר דהכא גרועי יותר כיו
התוס' חולי די"ב ד"ה ל"ת וכו' שכתבו ש לכ שראו בלא"ה יצאו חייב .וג הא דיהי' רוצח נאמ
לעני אבילות פטור שלא יבוא להקל בערוה ,ועוד בלי עינוי ,ידעתי שהרש" )ח"א סי' כו( ומהריב"ל
דבלא"ה יש להקל משמע שאי כא איסור אלא )ח"א סי' ס( פסקו לחומרא ,והרמ"א )סעי' טו( כתב
פטור .ואמרתי בפני רבי בקיבו כל בני הקהילה בכל מקו דאיכא פלוגת' אזלי' לחומרא אלא
יצ"ו שלא אתיר לה להתאבל אלא לחות דעת , שהב"ש )ס"ק מז( כתב בפ' שלא כ דעת הרבה
ובקול גדול אמרתי שהנשי עדיי בחזקת אשת איש פוסקי ויש לי דברי בזה ולא אטריח אמ"ו נ"י
עד שאקבל תשובה מאדמ"ו הגאו ממ"ד ,וא לא
יסכי עמי אמ"ו נ"י אזי תסיר בגדי אלמנותה ממנה יותר.
ואצוה על בנו שלא יאמר עליה קדיש ,וא לא
יראה לאמ"ו נראה להתיר אות ימחול ג"כ עכ"פ ‰ ‰Âהעיקר הסי' המובהק שמצאו בגופו של ה'
להודיעני כדת מה לעשות בהעזבו שלה . מאיר הרש והיא באצבע קטנה ,והסי' בכ'
מיכל דהיינו מקו חלק משער בראש ,לא ידעתי א
‰Â˜‡Âלכתוב לאמ"ו נ"י עוד מזה בשבוע הבע"ל יהי' זה סימ מובהק .ומצאנו לפסקי מהרא" ז"ל
)סי' פא( וז"ל ,מי שיש לו סביב ראשו כמי טבעת
כי באמת לא עיינתי כל הצור מחמת רובי בלתי שער ולמעלה ולמטה יש שער כמנהג הראש
הטרדות דמתא בעניני משפטי ,ואודות הקבורה כי זה הוא סימ מובהק להתיר אשתו שאינו נמצא אחד
הי' דמי בדמי נגעו ולא נודע א ד של זה או מ אל שיהיה לו סימ זה וא"כ משמע דוקא בכה"ג
של זה ,ולא מצאתי בשו פוסק שאלה כזו ,וצויתי כמי טבעת אלא כיו שמקומו ממש ידעו אפשר
לעשות קבר אחד ושני ארונות והיינו שני דפנות
מפסיקות ,ותחת הדפנות האמצעי צויתי לית העפר דדמי לנקב שבאות פלוני.
וכל דבר שנבלעו ב דמ .אלא ששמעתי שאמ"ו
פסק בה' הילל ליב להניחו על מקו החברא ,ואני „ÂÚÂהי' נלפע"ד אע"ג דס"מ ]=דסימ מובהק[
לא כ עשיתי אלא ביחוד מקו ,והיינו כי לפי מה
שמ"כ הטע משו די ד' מיתות לא בטלו אפשר בכליו לא מהני ,מ"מ הכא כיו שכלי זה
לחלק בי איש לאיש ,אלא לפי מה שראיתי בספר דהיינו המאנטל והמיצל בשאלה בא לידו מכ' מרדכי
אפשר דמהני דלא חיישי' בזה לשאלה כיו שאי
חסידי סי' רכ"ג אי לחלק. השואל רשאי להשאיל .ועוד לו יהי' סי' בגופו הנ"ל
סי' אמצעי הנה הב"ש )סקס"ט( צידד למימר דסי'
ÏÚÂכל אלה אבקש מאת אמ"ו נרו להודיעני עוד אמצעי' בגופו וסי' מובהק בכליו מהני ממ"נ ובפרט
כי יש ראיה ואמדנא להיתר מ"מ מי אנוכי שפל ער
שבוע זו כדת מה לעשות ושכרו יהי' כפול מ אשר אי בו לא דעת תורה ולא דעת נוטה להקל בזה
השמי עבדו הנאמ בבריתו המתאבק בעפר רגלו
ובפרט למ"ש הח"מ ס"ק ע"ח.
גע באדאנצקי.
