Page 416 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪„Ú‬‬

‫]‪[ȯΠ‰ ˙χ˘ È"Ú ˙"ÏÒÓ‬‬ ‫בא לחדש אלא אופ המיתה אינו מ הש דליפוק‬
‫מחזקת מסיח לפי תומו‪.‬‬
‫‡·‪ Ï‬היותר קשה הוא שדברי הגנב אל הפקיד היה‬
‫‪ Ì‚Â‬מה שחפשו היהודי אחרי הנאבדי כבר‬
‫ע"י שאלה אשר ממש כל הפוסקי זוחלי‬
‫ורועדי להכניס ראשיה בזה ומכ"ש שהי' ע"י‬ ‫כתבתי לעיל שהעיקר כתשו' מיימוני בזה‬
‫שאלת השופט דלא נמצא בשו אחד בפירוש‬ ‫שכיו שלא שאלו להגוי עצמו אינו מפסיד‪ ,‬ומכ"ש‬
‫להתיר‪ ,‬ומה שנמצא לקוטי מתשו' אחרוני בספר‬ ‫הכא כשהחפוש כבר חל עבר זה שנתי ימי ואי‬
‫קונטרס עגונות מי יסמו על זה‪ ,‬וכבר כתבתי לעיל‬ ‫זכר למו א"כ מה שנתעורר הפקיד לקרוא ליהודי‬
‫דעתי שיש לסמו על תה"ד אפי' בשאלת השופט‬
‫מטעמי וראיות שכתבתי לעיל‪ ,‬והכא השתא נוס‬ ‫ה"ל מסל"ת שפיר ולא יחלוק אד בזה‪.‬‬
‫לזה כיו שהגנב הזה נתפס בצרת עצמו מה לו‬
‫ולצרה הזאת להגיד על חבירו להביאו אל הבור‬ ‫]‪[˙¯‡Ù˙‰ ˘˘Á‬‬
‫וכעי שכתבתי לעיל בדעת הריב"ש במי שהיה‬
‫מושל לבור כיו שהול למות אי דרכו להכשיל‬ ‫‡‪ ‡Ï‬שאכתי יש לחוש שעשה הפקיד זה להתפארות‬
‫לישראל מכ"ש להמית חברו ובשג שיש רגלי‬
‫לדבר באריכת סיפוריו מקו קברו ושחזרו והוציאו‬ ‫שזה כבודו לחפש ולהוציא לאור דברי‬
‫מקבר מחמת אימה ודברי היתירי כאלו דומה‬ ‫נסתרי אעפ"י שהוא לא יוציא לאור משפט‬
‫קצת למקלו ותרמילו וקברו מפני כל האמור היה נ"ל‬ ‫וכמ"ש תשו' הר" )סי' ג( גבי התפארות דשליחות‬
‫המובא באריכות ביתה יוס ‪ .‬ובאמת לפע"ד הוא‬
‫להלכה לסמו להתיר‪.‬‬ ‫חשש גדול מאד‪ ,‬אבל נ"ל בכא סני גדול מה‬
‫ששאל היהודי את הגנב וספר לו הדברי כהוויית‬
‫‡‪ Ì Ó‬להיות כי ה דמסל"ת ע"י שאלת נכרי את‬ ‫כמ"ש לו הפקיד משמו לא פיחת ולא הוסי ע כל‬
‫הסימני ‪ ,‬ונהי דזה הי' ע"י שאלת ישראל‪ ,‬מ"מ נוכל‬
‫חברו הוא קשה מאוד בעיני הפוסקי וכל‬ ‫לצר זה לדברי הפקיד להסיר מעליו תלונות‬
‫סמיכת הקולות הוא מפני שני דברי א' שלא‬ ‫ההתפארות‪ ,‬שהרי ראייתי ברורה מדרב פפא דפרק‬
‫תתעגנה בנות ישראל ב' שעל הרוב אי כא חזקת‬ ‫ב' דגיטי )יט‪ ,‬ב( ששאל לשני פרסיי זה שלא בפני‬
‫זה וסמ עליה להוציא ממו מחזקתו אעפ"י שהיה‬
‫אשת איש ממש והכא תרווייהו ליתנהי‪.‬‬ ‫ע"י שאלה‪ ,‬מ"מ כיו שלא שינו לשונ ש"מ‬
‫דקושטא קאמרי‪ ,‬ונהי דבעדות אשה לא סמכינ‬
‫‪ Ô¢‡¯‰‬תקנת עגונות‪ ,‬כיו שכתב מעלתו שב‬ ‫אשאלה מטע שכתבתי לעיל שכל הגוי יודעי‬
‫דהתירא תלי' )כא חסר קצת( כבר הסיח לפי תומו‬
‫חורגו היה עמו מסתימת הלשו משמע‬ ‫ורק משו חשש ששיקר משו התפארות שפיר יש‬
‫שהי' ב אשתו של עכשיו והנה כבר היה לה בעל‬ ‫לברר ע"י שאלת ישראל אל הגנב‪ .‬ובשג כבר‬
‫ומת או נתגרשה ולא מיבעי' א הראשו מת וזה‬ ‫כתבתי דהכא בעובדא דיד לא היה עולה על דעת‬
‫נהרג שעפ"י כל הפוסקי היא קטלנית דקי"ל מזלא‬ ‫התירא דאתתא כלל כי הריגת היה פשוט בעיניה‬
‫גר ואפי' נפיל מדקלא ומת נמי לא תנשא ומ"ש‬ ‫ולא חשב ששואלי לו רק על הרוצחי מי ומי ה ‪.‬‬
‫בש"ע )רמ"א סי' נט ס"א( בש רמב" דיש מתירי‬
‫בנהרג הוא מכשול שלא כ"כ הרמב" ח"ו‪ ,‬אלא‬ ‫‪ ̇Â‬נבוא לחוש שמא מפני ההתפארות ש הפקיד‬
‫שכתב שסמכו איזה אנשי על זה והוא צווח‬
‫עליה כי כרוכיא נמצא ג בנהרג ה"ל קטלנית‪,‬‬ ‫דברי בפי הגנב שא ישאלוהו יאמר ככה‪,‬‬
‫אלא אפי' הראשו גרשה והשני נהרג יש סברא‬ ‫ולא דמי לדרב פפא שהיה זה שלא בפני זה ולא ידע‬
‫לומר דגירושי ומיתה מצטרפי' דרש"י ספ"ב‬ ‫א' מחברו לא נ"ל לחוש לחששות רחוקות כאלו‬
‫דיבמות )כו‪ ,‬א ד"ה בתרי זמני( ס"ל נתגרשה ב' פעמי‬ ‫בעיגונא דאתתא‪ ,‬שהרי יתר בז וקלו יהיה לו אצל‬
‫הוחזקה להתגרש ולא תנשא‪ ,‬והריב"ש )סי' רלג(‬ ‫הגנב ממה שיתכבד אצל היהודי ‪ ,‬שהרי כיו שהכל‬
‫כתב שגדולי המורי סוברי כ ותוס' ש )ד"ה‬ ‫שקר א"כ לא יתברר על ידו שו דבר והיכ התפארת‬
‫אגירושי ( פליגי על זה‪ .‬ולכאורה צ"ע מה לנו א‬ ‫של זה‪ ,‬ורב בזיו יהיה לו במה שגילה בהתתי' אל‬
‫נתחזקה בגירושי תתגרש ותתגרש והלא רב מכריז‬ ‫הגנב שעשה עמו קנוניא להטעות היהודי ‪ ,‬ע"כ הוא‬
‫מא הוה ליומא )יומא יח‪ ,‬ב( )כא חסר קצת(‪ .‬ג‬ ‫חשש רחוק ולא שכיחא‪ .‬א לא שיש לחוש שעשה‬
‫צריכי לדחוק קצת בקרא דלא יוכל בעלה הראשו‬ ‫כ לתועלת ממו מהיהודי שישלמו תיכ אפי' א‬
‫אשר שלחה לשוב לקחתה‪ ,‬ולרש"י תיפוק לי'‬ ‫לא יוציא שו דבר לאורה‪ ,‬וזה צרי חקירה רבה ג‬

‫שהוחזקה להתגרש‪.‬‬ ‫על האשה שלא עשתה כ על ידי פיזור‪.‬‬