Page 418 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˘‪ÂÚ‬‬

‫גדולה היא זו וה' אנה לידי היה פה איש אחד נשוא‬ ‫אשת איש ממש כמו ביו חופתה‪ ,‬ואי משו שדר‬
‫בשמו מאיר פאקש פ"א הל לדרכו השדה אל מקו‬ ‫בעלה לשוב לביתו בג' שבועות ונתאחר עתה יותר‬
‫תחונת צבא המלחמה ולא חזר ואשתהי קרוב‬ ‫משנתיי ימי בזו לא יוגרע חזקתה ח"ו ומה לנו‬
‫למשלוש השני ‪ ,‬והיינו משלחי אגרותינו אל קצוי‬ ‫גדול מעובדא דגברא חרוכא יבמות קט"ו ע"א‬
‫אר ה"ב וקאפי האגע לחקור אחריו ולא שמענו‬ ‫אחז"ל מחמת כיסופא עריק לעלמא ודברי רש"י פ"ב‬
‫שמעו‪ ,‬והי' שותא בפי הבריות אלו היה קיי היה‬ ‫דכתובו' כ"ב ע"ב ד"ה באומרת ברי לי אלו היה קיי‬
‫בא‪ ,‬והנה אחרי שנעשה שלו בי המלכיות והוא לא‬ ‫היה בא‪ ,‬כבר צווח הר" ש כי כרוכיא‪ ,‬ומ"מ לא‬
‫חזר כבר החלטתי הדבר ג"כ‪ ,‬וכעת אשר כתבתי‬ ‫קשה כל כ אפירוש רש"י‪ ,‬די"ל בודאי החשש אמת‬
‫תשובה וחדשתי סברא זו דבי דואר דקביעי הייתי‬ ‫מחמת כיסופא איכא אינשי טובא דעריקו לעלמא‪,‬‬
‫מהרהר באיש הזה ואמרתי ע לבי בלי ספק שכ‬ ‫אלא שהיא תאמר אני יודעת בו שהוא אינו מאות‬
‫הוא דא הי' חי בסו העול או נשבה או נשבר‬ ‫האנשי ‪ ,‬וכיו שנישאית לאחד מעידי שיודעי‬
‫היה כותב אגרת לביתו‪ ,‬וממש לא עברה שעה אחר‬ ‫שמת והיא ג היא אומרת ברי בכ אי לנו עמה‬
‫ההרהור הזה וקלא נפל במתא כי פלוני הוא בוויע‬ ‫דבר‪ ,‬אבל לדיד בודאי ניחוש‪ .‚È‬ומכ"ש הכא איכא‬
‫ולבסו בא לכא והביא עמו ממו הרבה‪ ,‬ואמר כי‬ ‫חששא טובא שהי' עמו ב אשתו והב הזה נהרג‬
‫ראה שלא הצליח במו"מ וכשיחזור לביתו יכלה מעט‬ ‫ואפשר על ידי גרמא דילי' של האב בעל אמו הזה‪.‬‬
‫הריווח שלו‪ ,‬ע"כ הרחיק נדוד ולא הודיע לאשתו‬ ‫ע"כ מחמת כיסופא וחרפת וגדפת אשתו על בנה‬
‫כדי שיכול לקב ממו רב כדי לפרנס את ביתו וכ‬ ‫עריק לעלמא כי חשש שנתפסו הרצחני והגידו‬
‫עשה‪ .‬ואשתוממתי כשעה ואמרתי ברו שבחר בה‬
‫ובמשנתיה כי דברי חכמי לא יתבטלו לעול ‪,‬‬ ‫שהוא היה הגור ושלא בא לעזרת בנו וכה"ג‪.‬‬
‫אמרתי אספרה כמו לחזק דברי חז"ל שא"צ חזוק‪.‬‬
‫ועמ"ש תוס' בחולי נ"ז ע"ב ד"ה איזל וכו'‪.„È‬‬ ‫]‪[‡· ‰È‰ ÌÈȘ ‰È‰ Âχ ˙¯·Ò‬‬

‫‪ ¯ÂÊÁ‬להנ"ל גלל כ איני רואה כא שו סברא‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬זה לי קרוב לשנה בחור העבר נשאלתי‬

‫לסלקה מחזקת אשת איש דאורייתא‪.‬‬ ‫ממרחקי אודות עגונה במי שאי לה סו‬
‫ונמצא הוא וכליו והיו הרבה סברות להתיר ולסני‬
‫‪ Î"Ú‬להתירה על סמיכת סברתי לחוד מה כחי כי‬ ‫סמכתי ג על זה אלו היה קיי היה בא ואמרתי‬
‫שבזה"ז דקביעי בי דואר ברוב גלילותינו אפי' היה‬
‫אייחל א כח בוני כחי כחכמי וגאוני עול‬ ‫עריק מחמת כיסופא כיו שהיה שלו גדול ואהבה‬
‫ואפי' לצר עמי אחרי לא בעינא אלא א כבר‬ ‫בינו לבינה אי אפשר שלא ישלח אגרת ממקו שהוא‬
‫הותרה משני מורי הוראות מופלגי תורה אשר סמכו‬ ‫אפי' בקצוי אר להודיע לאשתו היכ הוא ומה‬
‫על סברת עצמ להתירה אלא שבקשו עוד סני אזי‬ ‫נעשה עמו וכה"ג‪ ,‬ובאמת‪ ,‬הותרה העגונה ההיא ע"י‬
‫אהיה סני לה וא אולי ירצה להראות דברי לשני‬ ‫צירו טעמי רבי והסכימו עוד ב' גאוני מורי‬
‫אחרי כנ"ל וה יעיינו ויסכימו שראוי לסמו‬
‫ולהתיר אזי יהי' ה העיקר ואני הסני כהדי‬ ‫הוראה‪.‬‬

‫גרמיזא דאתא בבתריתא אבל לא בקדמיתא‪.‬‬ ‫‪ È ‡Â‬הרהרתי בסברא זו יו או יומי אח"ז וחשבתי‬

‫‪.„"Ή È˙·˙Î „"ÚÏ ‰‬‬ ‫לאמת וראוי לסמו אפי' לעצמה‪ ,‬כי סברא‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪.ԇΠÎ"˘Ó ÏÎÎ ÊÒ 'ÈÒÂ È 'ÈÒ ‡ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â .‚È‬‬
‫‪.Ì˘ ˙¯ډ· Î"˘Ó ÁϘ 'ÈÒ ÔωÏ ÁÓ ÔÓÈÒ ‡ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ ‰Ê· ÔÈÈÚ .„È‬‬