Page 415 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ קלא ‪‚Ú˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫‚‪ Ì‬במה שחזר וכפר כבר כתבתי לפע"ד אעפ"י‬ ‫יאמר כ ‪ ,‬כמו פלוני טיהר לי‪ ,‬נהי דאי אנו צריכי‬
‫לשאלו שהאשה מהימנת‪ ,‬מ"מ א אירע שהחכ‬
‫שהעיקר בזה שאי האומר משמו נאמ מ"מ‬ ‫כופר בהא איתא למ"ש לעיל אבל א מתחלה מיד‬
‫הכא אי נניח שהאומר משמו הי' מהימ בתחלה לא‬ ‫לא עלה על דעתינו מעול שהראשו יודה וידענו‬
‫יגרע עתה הימנותי' מפני כפירתו של זה שהרי ג‬ ‫מיד שיכפור כגו שהעיד עד מיתה פלוני אמר לי‬
‫מאז דבר הגנב וספר לנו זה וידענו שזה הערל יכפור‬ ‫שהוא הרג פלוני ואנחנו נדע מיד שלעול לא יודה‬
‫זה הראשו א נשאל לו ואפי' שמת סת נמי לא‬
‫ולא יודה בפני השרי על עצמו לחייב ראשו‬ ‫יאמר לנו כי ירא לנפשו כיו שהגיד לזה שהוא הי'‬
‫למלכות‪.‬‬ ‫ע הורגיו א"כ כיו שזה המגיד הי' מהימ ששמע‬
‫מפלוני שהרגו וכבר הסכמנו בלבנו שזה לא יודה זה‬
‫]‪[„Șى ˙„Ú‬‬ ‫ואלו לא בא זה לפנינו מעול היינו מתירי' האשה‬
‫אע"ג שידענו שזה יכפור א"כ מה יפסיד א יבוא‬
‫‡‪ Ì Ó‬בעדות הפקיד צריכי לעיי קצת‪ .‬הנה מ"ש‬
‫ויכפור‪.‬‬
‫במכתב שיבואו יהודי אצלו אולי יכול‬
‫לעמוד על החקירה אודות הרצחני של היהודי‬ ‫‪ Ì‚Â‬בזה יש ליישב ש"ס דשבועות מיירי שהעד א"ל‬
‫הנה כתב הזה לית ביה ממשות וכחירגא דיומא דלא‬
‫שמיה כמוב ‪ ,‬אבל מ"מ יש בו ב' תועליות‪ .‬א' שמזה‬ ‫שהוא המית בעלה כבסו פ"ב דיבמות )כה‪ ,‬א(‬
‫מוב מאוד שכל כוונת הפקיד על היהודי הידועי‬ ‫דבכה"ג לא אכפת לנו בכפירתו כנ"ל‪ .‬ומכ"ש‬
‫שהי' מחפשי אחריה זה שנתי ימי וזה פשוט‬ ‫כשהעדי גוי' וזה הסיח לפי תומו והכופר הסיח‬
‫וממילא כל דבריו הבאי אח"ז כול סובבי על‬ ‫עפ"י שאלה דנראה פשוט דכ"ע מודי ואפי'‬
‫דברי האגרת הזאת‪ .‬וב' שיחשבו עתה דברי הפקיד‬ ‫הרמב" דאי הכופר מהימ ועיי' בש"ע סי' י"ז סעי'‬
‫אל העד כמו מסל"ת‪ ,‬דלכאורה בלא הכתב הוה ע"י‬
‫שאלה חדא מסתמא כשבא היהודי אל הפקיד שאל‬ ‫ל"ז בסופו ועיי' מרדכי סו יבמות )סי' צג(‪.‬‬
‫לו דבר מה נעשה בעני הרוצחי ומה שמעת מה‬
‫דהכי אורחא דמלתא כמ"ש בתשו' הר" )ש (‬ ‫‡‪ ȯÁ‬הדברי והאמת האלו נבוא לנדו דיד‬
‫שהביא הרב"י‪ .‬ועוד אפי' שתק היהודי עד שהתחיל‬
‫הוא לספר עמו מ"מ ביאת היהודי לביתו הוא בעצמו‬ ‫בעזה"י וה' יאיר עיני בתורתו‪.‬‬
‫כשואל שהרי ידע הפקיד שעל כ בא בצל קורתו‪,‬‬
‫אבל האגרת הוא קצת התחלה כפונדקית דבכיא‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬צריכי אנו לעיי בג' דברי ‪ [‡ .‬בעדות העד‬
‫אעפ"י שאינו דומה ממש דהת הבכיה הוא סימ‬
‫התחלה לסיפור מיתת חביריה משא"כ האגרת שלא‬ ‫הראשו מנגינות שותי שכר שאמר בש גיסו‬
‫כתב בו אלא שיחקור על הרוצחי ואולי לא מצא‬ ‫של המרצח‪ [· .‬בעדות הפקיד בכתב ובעל פה‪[‚ .‬‬
‫ולא היו רוצחי מעול מ"מ ה"נ לא הי' השאלה‬
‫אלא מעי האגרת א שמע מרוצחי אבל המיתה‬ ‫בכפירת העד הראשו ‪.‬‬
‫הוא פשוט להגוי כיו שמצאו ראש אחד ובו מפה‬
‫של הנער‪ ,‬א"כ כל עסקיה רק לגלות הרוצחי‬ ‫]‪[Ô¢‡¯‰ „Ú‰ ˙„Ú‬‬
‫ולהציל ממונ של יהודי לכ הוה לכל הפחות‬
‫מסל"ת גרוע כבכיה דפונדקית‪ ,‬ומ"מ מהני בזה‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬עדות הראשו שאמר שגיסו הרג ליהודי‬
‫מסל"ת מפי מסל"ת שהרי כבר כתבתי והוכחתי‬
‫שאפי' במסל"ת גרוע כי האי נמי מהימ מסל"ת מפי‬ ‫מגיסונג וקברו סמו לפתח ביתו ונת לו‬
‫טיכלי אי ל עדות מבואר וגלוי יותר מזה שאמר‬
‫מסל"ת‪.‬‬ ‫לפי תומו וג לגוי חברו וג על עצמו וגיסו באופ‬
‫שמחייב ראשו למלכות א יודע הדבר ואמר נמי‬
‫‪ ‰˙Ú‬מצאתי מ"ש מהר"א אלפאנדרי במכתב‬ ‫וקברתיו ובמה שאמר דיא צווייא גיסינגר יהודי‬
‫מקומ ומספר ובידיעה דיא גיסונגער משמע‬
‫מאליהו בק"ע ד' ע"א סי' ג סעי' ס"ג בש‬ ‫הידועי שנשאו ונתנו בה מוזרת בלבנה ולא נחסרו‬
‫תומת ישרי וז"ל‪ ,‬אפי' תימא דכל שהזכירו ישראל‬ ‫יהודי מגיסונג חו משני אלו ולא ידענו עיר שיש‬
‫לא מקרי מסל"ת היינו דוקא בשהזכירוהו בחזקת חי‬ ‫בה יהודי סמו לגלילות אלו שנקראת גיסינג‪) ,‬כא‬
‫והשיב שהוא מת אבל א הזכירוהו בחזקת מת ולא‬ ‫חסר קצת( עצמו שקבל מזה מגיסו טיכלי ושיש‬
‫לגיסו ממו הרבה עי"ז ושלא היה לו מנוחה בביתו‬
‫מפני קבורת היהודי כל אלו הדברי ה ראיות‬
‫ברורות שעל אלו דברו ומפני כ לא הארכתי כלל‬

‫בפרט זה כי נ"ל פשוט שאי לספק בזה כלל‪.‬‬