Page 412 - 5
P. 412
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˘Ú
נחיל של דבורי ומוכח דבעלמא לא מועיל מסל"ת בנאמנות דידה מפונדקית המסל"ת גרוע ,ובדי הוא
בכי האי גוני. שנאמי לה ג"כ אשה מפי אשה והדברי ברורי
‡ Ì Óבתשו' מיימוני לספר )משפטי ( ]נשי [ סי' לפע"ד.
ט' כתבו וז"ל ושנסתפקת מאחר שהקרובי „ÂÚכתב במהרי"ק ש דאעפ"י שחפשו אחר אד
הוציאו קול בכל העיירות שמסביב דדמי קצת לאיה
חברינו לא דמי דהת שיילינ ליה בהדיה אבל הכא וע"י המחפשי בא הגוי ואמר מת פלוני מ"מ
מקרי שפיר מסל"ת אע"ג שמחפשי אותו דאל"כ לא נפיק מידי מסל"ת וראיה מב"ק קי"ד ע"ב גבי
היכי מהימנינ לשו גוי מסל"ת באשה שהל בעלה נחיל של דבורי שאמר כגו שהי' הבעלי מרדפי
למדינת הי נימא דלמא משקר ולפי שיודע שהל אחריה ואלו מסיחי לפי תומ מכא יצא נחיל זה
בעלה למ"ה וא"א לה להנשא עד שיעידו לה שמת הרי אעפ"י שהבעלי מרדפי אחר נחיל מ"מ לא
אומר כ כדי לקלקלה ודאי לא פלוג רבנ וכו' והיא נפקי מדי מסל"ת והנה ע"כ א"א לפרש כפשוטו
דס"ל דהא קמ"ל הש"ס הת אעפ"י שהי' מרדפי
תשו' מהר" מר"ב.Á ומחפשי מ"מ מהימני נשי וקטני לפי תומ דזהו
אינו מדר הש"ס דהמקשה הקשה מ"ט יאומנו נשי
‰ ‰Âלכאורה אי הדמיו עולה יפה דודאי יש וקטני ודי לו לתר דמתני' מיירי לפי תומ ומה
הי' לו למתר להוסי על המבוכה ולומר שמיירי
לחלק בי יצא הקול כבר שמת ומחפשי במחפש ,אבל ע"כ הפי' כמ"ש רש"י ש )ד"ה מרדפי (
אחריו למי שהל למ"ה ולא יצא עליו קול כלל דס"ל להמתר דג מסל"ת לא יספיק אלא בשהי'
וכמ"ש ב"ש סק"מ ,ודבריו מוכרחי מהש"ס )גיטי ג הבעלי מרדפי ואלו באו והסיחו לתומ וה"ל
כח ,ב( גבי קומנטריסי מהקו' שהקשה בחלקת נמי רגלי לדבר וה בעלי מרדפי מעליותא הוא
מחוקק סקכ"ח וק"ל .וצ"ל דמהר"מ ז"ל הכי קאמר ולא גריעותא ,ונ"ל דמ"מ מוכיח המהרי"ק דהחיפוש
מאיזה טע לא חשו חז"ל נמי לה חששא שיבוא
לקלקלה במזיד בהל למ"ה וע"כ משו שאינו אינו מגרע דא"כ אי נאמי הת במסל"ת.
נחשד בכ שיקלקלה שאי הגוי מתעורר לכ וא"כ
אותו הטע בעצמו שיי נמי לומר במחפשי כל ‡· Ïהא קשיא לי מאי פרי הש"ס הת ארב אשי
שלא שאלוהו לו בעצמו שהוזקק להשיב אז י"ל
אשר פיה דבר שוא אבל כל שלא נזקק לדבר והוא שאמר אי מסל"ת נאמ אלא בעדות אשה לבד
והרי נחיל של דבורי והרי בנחיל בעי' נמי רגלי
מעורר בעצמו להרע או להטיב )כא חסר(. לדבר ואח"כ מצאתי שהרגישו בזה יש"ש סי' כ"ח
והת"ח והיש"ש תי' דלא בעי' מרדפי רק שנדע
]‚[˙"ÏÒÓ È‰ ȇ È‚ χ˘˘ È שלא נתייאשו הבעלי .והת"ח כתב דלהכי בעינ
מרדפי דאל"ה הוה רגלי לדבר בהיפו מדלא
‰ ‰Âבגוי שהגיד ע"י שאלה לגוי ס"ל להר" )סי' רדפו ש"מ שאינו שלה ,ודבריה צ"ע אה"נ דצרי
מרדפי מטעמי הנ"ל מ"מ כיו שמרדפי ה"ל נמי
ג( דלא הוה מסל"ת ,ובתה"ד סי' רל"ט ס"ל רגלי לדבר ומאי הקשה המקשה אדרב אשי ,ולא
דוקא בישראל השואל לא מהני אבל בגוי מהני. מצאתי יישוב לקושיא זו א לא שאומר בהיפו
והיש"ש כתב על זה פט"ז דיבמות סי' י"ט וז"ל ,לא ממהרי"ק הנ"ל ,דפשיטא לי' להש"ס דמסל"ת ע"י
נהירא לי כלל מאחר שהגוי מ הסת מוחזקי חפוש לא הוה מסל"ת מעלי' והכא נהי דבלא
לשקרני אשר פיה וגו' א"כ לא מחזקי' להו מרדפי א"א מטעמי הנ"ל מ"מ השתא דמוקי לי'
בחזקת כשרות כל היכי שמשיבי דבר לשואליה א במרדפי מה שהרווחנו ע"י הרדיפה דה"ל רגלי
לא מעצמ וכ נמצא בתשו' הר" וכ עיקר ועיי לדבר חזרנו והפסדנו ע"י החפוש שנעשה מסל"ת
בתשו' הריב"ש עכ"ל .והמשאת בנימי סי' ק"ה כתב גרוע ודומה לפונדקית לר"ע דס"ל דע"י צירו רגלי
על דברי תה"ד הנ"ל וז"ל ,ודי לנו בקולא זו שהקיל לדבר דמקלו ותרמילו נעשה מסל"ת גמור הה"נ אי
הרב בנכרי השואל היכא דליכא נפקותא בנכרי לאו הרגלי לדבר לא הוה מסל"ת כלל כיו שחפשו
השואל מה שלא נמצא קולא זו בכל התלמוד ובכל אחריו אלא כיו שהיא גופי' עושה רגלי לדבר
פסקי הגאוני וכדאי הוא הרב לסמו עליו בזה אבל מועיל מסל"ת וא כ הקשה הש"ס שפיר לר"א והרי
הבו דלא לוסי עלה להקל בנכרי השואל דאית לי'
נפקותא בדבר דהא תלמודא סתמא קאמר דבעי'
. ˜˙ 'ÈÒ ÔÈ˘Â„˜ È΄¯Ó ˙‰‚‰· Ì‚ ‰‡·Â‰ .Á
