Page 414 - 5
P. 414
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˘·Ú
לא תהי' אלא כע"א המוכחש וב' עדי המכחישי אמר בירושלמי )ש ה"ו( וכול בעדי .ובש
זא"ז סלק עדותו כמא דליתא )כא חסר קצת( הכרי הרמב" כתב הר" )ד לב ,ב בדפי הרי" ( דהחכ
נשאר בטבלו ,והכת שאינו עתה לפנינו יהי' כאלו נאמ שכ קיבל מרבותיו .והרא"ש ש )סי' ט( הסכי
מצאה כת ונאבד קוד שנשאל לחכ עליו ,ולעני ע הירושלמי דלא כרמב" .וכ"כ להדיא בשלטי
עוברת על דת תשאר בחזקת כשרותה ולא תפסיד גבורי דיבמות פט"ו בסו ד מ"ט ע"ב )מב ,ב
כתובה .ומשו כ מוקי לי' בעדי ,ובעד מיתה ברי" דפוס וילנא( אות קט ב' )כ'( כהירושלמי דעד
מוקמי' לגברא אחזקת חי וממילא המטלטלי הראשו לא מהימ ומייתי ראיה מפ' שבועת העדות,
שתפסה בחזקת בעליה הראשוני קיימי ,ומשו"ה ורצונו לומר ש ל"ב ע"ב הכל מודי בעד מיתה
כתב הרא"ש ש דמסתבר כרמב" ר"ל במ"ש שאי דאמר לדידה ולא לב"ד ,ואי ס"ד כהרמב" הא העד
האומר משמו נאמ .אבל במ"ש הרמב" שהכופר
מהימ בהא לא ס"ל כוותי' וסמ עצמו על מ"ש פ' מהימ במה שחוזר וכופר מה שהעיד לה.
המדיר ,ואע"ג דהרא"ש מייתי ראיות הרמב" מפרק
המדיר היינו שהרמב" מסתייעא מזה אבל הוא לא „"ÚÙÏÂמש"ה השמיט הרמב" )הל' שבועות פ"י
ס"ל כוותיה בהא וכמ"ש ג הב"ש וק"ל .ולפ"ז
הו"מ הרא"ש לשנויי דמיירי בהנ שאי לה חזקת הי"א( ה דעד מיתה ,משו ה קושיא
חיי דפ' כל הגט )כח ,ב( דבכה"ג אוקי עד להדי עד וס"ל ה דשבועות ס"ל כהירושלמי ואיהו סמ
ואוקי מטלטלי בידה אלא האמת משני דאפי' בכל אסוגיא דפרק המדיר דפשטא משמע בלא עדי אלא
שהחכ בעצמו כופר וכהרמב" ,ומ"מ הרא"ש פרק
גוני הדי אמת. שבועת העדות )סי' יז( כתב סברת הרמב" שכ
מסתבר ,והקשה מאותה סוגיא ותי' נהי דעד הכופר
Î"‡Âי"ל שכל הפוסקי יודו לקבלת הרמב" בעני מהימ מ"מ היא לא היתה צריכה לו כיו שכבר אמר
לה מת בעלי ע"ש ,נמצא סתרו פסקי הרא"ש בעני
זה ,ואפי' הש"ג נמי נראה דקאי אהת במי זה ,דבפ' המדיר מסכי הול ע הירושלמי
שאי לה סו או גברא חרוכא שאי לה תו חזקת ובשבועות כתב כקבלת הרמב" ,וקושיא זו הקשה
חיי ואהא קאי כמבואר למעיי ש בפני ,ומייתי הרב ב"ש סי' קט"ו ס"ק ד' ותיר דוקא שלא
ראי' משבועת העדות שעכ"פ איכא שו גוני שלא להפסידה כתובתה כתב הרא"ש כהירושלמי שהוא
יכול העד לכפור והיינו עכ"פ בליכא חזקת חיי אבל ממו ,אבל לא לעני איסור .וכ"כ הרב"י בי"ד סס"י
במי שיש לו חזקת חיי ממש לא יחלוק שו אד
אקבלת הרמב" ,ובמחילת כבודו של הרב"ש דלא קפ"ה והט"ז ש )סק"ג(.
דק במ"ש בזה סי' י"ז סקכ"ג ע"ש.È ‰¯Â‡ÎÏÂהדברי תמוהי הא בשבועות )לב ,ב(
˘ÈÂלעיי קצת בתשו' הרא"ש כלל י"ט סי' ד' במי מוקי ליה הש"ס בתפיסא מטלטלי
בכתובתה ,ובאנו להוציא מידה עפ"י עד הכופר,
שהחזיק כמה שני בקרקע שקנה משמעו ואפ"ה כתב הרא"ש דמסתבר כרמב" ואי נוציא
שהיה דר בה ואז א"ל שמעו שהוא קנאה מחמיו מידה והיא אומרת ברי לי שאמרת לי מת בעלי .
ועכשיו יצא עלי' ערעור שטוע שהיתה הקרקע של
אבות אבותיו של המערער ,כתב הרא"ש אעפ"י ][ÌÈ ˘Î ‰"‰ ‰¯Â˙ Â˙ ÈÓ‡‰˘ ̘ӷ „Á‡ „Ú
שעכשיו כופר שמעו שלא הי' של חמיו אי אנו
נזקקי לו ,כיו שאלו לא הי' שמעו המוכר לפנינו „"ÚÏ ‰Âלהסביר העני כ ,דהנה סת עד אחד
הי' המחזיק נאמ בזה ,ג עתה ששמעו בפנינו
וכופר לאו כל כמיני' להפסידו וע"ש .וצ"ע קצת דמהימ הרי הוא כשני ועד המכחישו
דנוקי עד להדי עד ונוקי קרקע בחזקת מרא קמא ה"ל כאחד במקו שני ,משא"כ באומר מפי עד
שהוא המערער .ומגו דמינ זבנתי לא שיי הכא אחר והלה כופר ,לא אלי כחו כולי האי ,וה"נ ס"ל
מטע שכ' רמב" בחי' ב"ב כ"ט ע"א ביישוב קו' להרמב" דעד הכופר ה"ל כשני נגד האומר משמו
ומשו"ה מפסדת כתובתה על פי החכ ,ועל זה פליגי
תוס' ש ד"ה הני וכו' וק"ל. עליו דמה"ת להאמינו כשני במקו שלא האמינתו
תורה ,ודי לומר שהאשה שמהראוי שתהי' כבי תרי,
‡ Íמסברא נ"ל ,דהיינו דוקא כשהי' זה מעיד בש אבל השתא שהיא מוכחשת מפי אותו שאמרה משמו
פלוני והיינו סוברי שא נשאל לפלוני ג הוא
.‰Ú 'ÈÒ ‡ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ ‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .È
