Page 187 - IYUN
P. 187

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רפא ‪ -‬שלא יכרע בולר אנחנו מודים קפז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬        ‫סימן רפא ‪ -‬שלא יכרע בולך אנחנו מודים‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף א‬

                                                                                                                                                                                                 ‫א[ שחרית של שבת‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬אימתי ומ"ט ‪ -‬נוהגים שבשבת מאחרין יותר לבא לבהכ"נ מבחול‪ ,‬משום דבתמיד‬
                                                                                                                                          ‫של ימות החול נאמר 'בבקר' ואצל שבת נאמר "וביום השבת" דמשמע איחור‬
                                                                                                                                          ‫(רמ"א)‪[ .‬ומ"מ צריכין ליזהר שלא לעבור זמן ק"ש]‪ .‬וברש"י משמע שגם בשבת מצוה‬

                                                                                                                                                                                     ‫למהר לקרוא ק"ש כותיקין‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬לא אמר ההוספות שבתפלה‪ ,‬האם מחזירין אותו; (א) מזמורים ‪ -‬אין מחזירין אותו‪,‬‬

                                                                                                                                                                             ‫ואין חיוב לאמרן אחר התפלה {רמ"א וס"ק ג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) נשמת ‪ -‬אין מחזירין אותו‪ .‬ואם נזכר כשהתחיל ישתבח מסתברא שעד שלא‬

                                                                                                                                                     ‫אמר בא"י א‪-‬ל מלך וכו' יחזור לנשמת ויאמר כסדר {ס"ק ב וד"ה ובכל}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) לא‪-‬ל אשר שבת ‪ -‬מחזירין אותו (רמ"א)‪ .‬ואין הכונה שמחזירין אותו לברכת‬
                                                                                                                                          ‫יוצר אור‪ ,‬אלא לאחר תפלת ח"י יאמר כך בלי ברכה‪ ,‬ויתחיל משבח נותנים וכו'‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ואם נזכר קודם שאמר בא"י יוצר המאורות‪ ,‬אפשר דיש לחזור ולהתחיל מלא‪-‬ל‬
                                                                                                                                          ‫אשר שבת‪ .‬ומ"מ לא ידלג לכתחלה הנוסח דלא‪-‬ל אשר שבת או הכל יודוך כדי‬

                                                                                                                                                 ‫להתפלל בצבור‪ ,‬שהרי כ"ז נזכר בזהר‪ ,‬ש"מ שנוסח ברכה כך היא‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬איחר לבוא לבית הכנסת האם עדיף פסוקי דזמרה או נשמת ‪ -‬יותר טוב שידלג‬

                                                                                                                                                                       ‫מפסוקי דזמרה ולא ידלג נשמת‪{ .‬עי' ד"ה ובכל דבר}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬דרך אמירתם ‪ -‬יש להאריך ולהנעים בזמירות (רמ"א)‪ .‬היינו לאמרם בנגון שיש בו‬
                                                                                                                                          ‫נעימה כעין שעושין בפסוקי דזמרה‪ ,‬אבל לא להאריך הרבה‪[ .‬וכבר הפליגו הקדמונים‬

                                                                                                                                          ‫בגנות המשוררים המאריכים ומפרידים אות מחברתה ותיבה מחברתה‪ .‬וביותר מצוי קלקול ע"י‬
                                                                                                                                          ‫הנגונים בסיום הברכה כשעונין הקהל אמן לפעמים עונין קודם שיסיים ממש הברכה‪ ,‬ולפעמים‬

                                                                                                                                          ‫מאריכין בניגון אחר סיום התיבה ועונין בהפסק גדול אמן]‪{ .‬ס"ק ד}‪ .‬ואין למחות במאריך‬
                                                                                                                                              ‫בהם (רמ"א)‪ .‬ומ"מ יש ליזהר מאד שלא לעבור זמן ק"ש ותפלה עי"ז {ס"ק ה}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   182   183   184   185   186   187   188   189   190   191   192