Page 238 - IYUN
P. 238
עיון ההלכה רלח
ב .הודלק לחיה או לחולה ,שאין בהן סכנה( :א) ע"י נכרי -מברכין עליו {ס"ק טז ועי' אות
יד}.
(ב) ע"י ישראל ,ומ"ט -כיון שאסור לו להדליק בשבילם מקרי שלא שבת ממלאכת
עבירה{ .ס"ק טז}.
ג .הודלק לצורך חולה שיש בו סכנה -מברכין עליו (שו"ע).
ד .אם הדליקו נכרי לצורך עצמו ,ומ"ט -כיון שאם היה מדליקו ישראל היה עובר ,לא
שבת ממלאכת עבירה מיקרי (שו"ע){ .ס"ק יז}.
ה .נר של עבודה זרה( :א) האם מברכים עליו -אין מברכין (רמ"א).
(ב) כשהישראל הדליק נר מנר של ע"ז ,מאי טעמא ,ומה הדין לכתחילה -שרי
לברך עליה ,דבזה אין כאן ממשו של איסור רק השלהבת לחוד ,והשלהבת אין בו
ממש .ובפמ"ג מצדד דמ"מ לכתחלה אסור לישראל להדליק נרו מנר של עבו"ג
אלא דאם הדליק רשאי לברך עליה{ .ס"ק יט}.
סעיף ו
ז[ נר שהודלק מנר אחר:
א .נר שהדליק נכרי במוצאי שבת מנר של ישראל ,ומה החידוש בזה -מברכין עליו
(שו"ע) .וקמ"ל אף דאין מברכין על אור שהדליק הא"י מא"י אחר אף במו"ש
דהודלק בהיתר וכדלקמיה ,התם משום דגזרינן אטו א"י ראשון שהוא הדליקו
בשבת שלא יבוא לברך על אורו ,אבל הכא לא שייך זה ולכך מותר[ .ומיירי שלא
הדליק הא"י הנר במסיבת א"י אחרים דאל"ה אמרינן סתם מסבת עובדי גלולים לעבודת גלולים
ואסור לברך על הנר]{ .וס"ק כ}.
ב .נר שהדליק ישראל במוצ"ש מנר של נכרי ,ומ"ט -מברכין עליו (שו"ע) ,אפילו אם
הא"י הדליק הנר שלו בשבת .דהא ע"י הדלקת הישראל ניתוסף אור של היתר על
מקצת האור שיש בו מן האור הראשון ,ועל התוספת של היתר הוא מברך{ .ס"ק
כא}.
ג .נר שהדליק נכרי במוצ"ש מנכרי אחר ,ומדוע -אין מברכין עליו (שו"ע) ,ולא אמרינן
בזה דאתוספת אור של היתר שהדליק א"י זה במו"ש הוא מברך ,דגזרו אטו א"י
ראשון ,ואף דגם על הנר של הא"י הראשון היה אפשר מן הדין לברך עליו דהא
ניתוסף במו"ש עליו אור של היתר [דמטבע האש להיות ניתוסף עליו תמיד אור חדש],