Page 242 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫רמב‬

‫סעיף ב‬

‫ב[ הפסיק להבדיל‪:‬‬
‫א‪ .‬היו שותים ואמרו בואו ונבדיל‪ ,‬ורצו לחזור ולשתות קודם הבדלה‪ ,‬האם צריך לחזור‬
‫ולברך‪( :‬א) כשהתחילו לאכול מבעו"י‪ ,‬והם בתוך אכילתם‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬א"צ לחזור‬
‫ולברך‪ .‬ויש מי שחולק בדבר (שו"ע)‪ .‬והעיקר כדעה קמייתא‪ .‬דכיון שלא היו צריכין‬
‫להפסיק אף שחשכה‪ ,‬האמירה שאמרו בואו ונבדיל אין מזיק לזה ורשאין לאכול‬
‫ולשתות‪ ,‬וא"צ לחזור ולברך‪ ,‬שלא הסיחו דעתם ע"י אמירה זו‪{ .‬ס"ק ז‪-‬ח ואות יב‪-‬יג‬

‫וד"ה ויש}‪.‬‬
‫(ב) כשהיו עוסקים בשתיה לבד‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬כיון דצריך להפסיק כשחשכה‪ ,‬אם אמרו‬
‫בואו ונבדיל‪ ,‬הסיחו דעתם מהשתיה‪ ,‬ואם רוצים לשתות עוד [אף על פי שאינם‬

‫רשאים] צריכים לחזור ולברך‪{ .‬ס"ק ז ואות יד}‪.‬‬

‫סעיף ג‬
‫ב‪ .‬כשמפסיק ומבדיל‪ ,‬האם צריך לברך בורא פרי הגפן‪( :‬א) בקבוע לשתיה לחוד‪ ,‬ומ"ט‬
‫‪ -‬א"צ לברך עתה בפה"ג שנפטר בברכת בפה"ג שבירך על שתיה הראשונה‪ .‬וי"א‬

‫שצריך‪ .‬והעיקר כדעה ראשונה‪{ .‬שו"ע וס"ק ט‪-‬י}‪.‬‬
‫(ב) באמצע אכילתו ‪ -‬א"צ לברך עליו בפה"ג אם כבר בירך בפה"ג על היין שבתוך‬
‫הסעודה או שלפני הסעודה‪ ,‬וי"א שצריך דס"ל דכוס של הבדלה הוא ענין בפ"ע‪,‬‬
‫ואין שייך לסעודה‪ ,‬והעיקר כדעה א'‪ ,‬ומ"מ טוב ליזהר לכתחלה שלא להבדיל‬
‫בסעודה לא על השכר ולא על היין אם כבר בירך מתחלה על היין‪{ .‬ס"ק ט‪-‬י וד"ה‬

‫ויש אומרים}‪.‬‬
‫(ג) 'שהכל'‪ ,‬אם מבדיל על שכר ולא ברך כלל שהכל בסעודה‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬א"צ לברך‬
‫שהכל אפילו אם לא בירך כלל שהכל מתחלה‪ ,‬שברכת המוציא פוטרת אותה‪.‬‬

‫{ס"ק ט}‪.‬‬

‫סעיף ד‬

‫ג[ כוס ברהמ"ז‪:‬‬
‫א‪ .‬היה אוכל והמשיך אחר שחשכה וברך ברכת המזון על הכוס‪ ,‬אימתי שותהו‪ ,‬ומ"ט‪:‬‬