Page 239 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רחצ ‪ -‬דיני נר הבדלה רלט‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫גזרו חכמים אטו עמוד ראשון‪ ,‬דהיינו שיבוא לברך סמוך לחשיכה מיד בעוד שלא‬
‫ניתוסף ההיתר‪ .‬וכתב המ"א דבדיעבד יצא בזה וא"צ לחזור ולברך כיון דאינו אלא‬
‫משום גזירה‪{ .‬ס"ק כב}‪ .‬ולענין נר ראשון דא"י נראה להכריע דאף בדיעבד לא יצא‬

‫{עי' אות כב}‪.‬‬
‫ד‪ .‬נכרי שהוציא אור במוצ"ש מעצים ואבנים‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר לברך על אותו האש‪ ,‬דלא‬
‫שייך למיגזר כאן‪ ,‬אבל אם הדליק הא"י נר מזה האש‪ ,‬יש לצדד להחמיר‪ ,‬דאתי‬

‫למיחלף ולהתיר גם בנר שהודלק בנר שלא שבת‪{ .‬ס"ק כג}‪.‬‬
‫ה‪ .‬במוצאי יום הכיפורים‪ ,‬נר שהדליק ישראל מנכרי‪ ,‬ומ"ט‪ ,‬ומה החילוק בין זה לבין‬
‫מוצ"ש ‪ -‬אין מברכין עליו (שו"ע)‪ ,‬מפני שאורו של א"י נעשה בו מלאכה שהודלק‬
‫ביוה"כ‪ ,‬ואף דבמו"ש מברכין על נר זה‪ ,‬התם הטעם שהוא מברך על תוספת‬
‫שלהבת של היתר שניתוסף ע"י הדלקת הישראל‪ ,‬והתוספת הזה כיון שהוא‬
‫נולד עכשיו הו"ל כאור היוצא מעצים ואבנים במו"ש דמותר לברך עליו‪ ,‬משא"כ‬
‫במוצאי יוהכ"פ מבואר לקמיה דאין מברכין על אור היוצא מעצים ואבנים‪{ .‬ס"ק‬

‫כד}‪.‬‬

‫סעיף ז‬

‫ח[ היה הולך חוץ לכרך‪:‬‬
‫היה הולך חוץ לכרך וראה אור‪( :‬א) ברובם אינם יהודים ‪ -‬אין מברכין עליו (שו"ע)‪.‬‬
‫(ב) ברובן ישראל ‪ -‬מברכין עליו (שו"ע)‪ ,‬ותלינן שהאור הוא של ישראל‪ .‬ומיירי‬

‫שהוא סמוך כ"כ שיכול להשתמש לאורו‪{ .‬ס"ק כה}‪.‬‬

‫סעיף ח‬

‫ט[ אור היוצא מהעצים והאבנים‪:‬‬
‫האם מברכים עליו‪( :‬א) במוצאי שבת‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מברכין עליו (שו"ע)‪ ,‬לפי שגם תחלת‬

‫בריית האור היה במו"ש ע"י אדה"ר ע"ד זה שהקיש אבנים זה בזה‪{ .‬ס"ק כו}‪.‬‬
‫(ב) במוצאי יום כיפורים‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אין מברכין עליו (שו"ע)‪ ,‬דזה אין שייך במוצאי‬
‫יוה"כ‪ ,‬שלא היה אז תחלת ברייתו‪ ,‬וטעם ברכתו הוא לפי שכל היום היה אסור‬
‫לו להשתמש בהאור ועכשיו הותר לו‪ ,‬לכן אין לברך אלא באור ששבת‪ ,‬דהיינו‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬