Page 239 - IYUN
P. 239
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי רחצ -דיני נר הבדלה רלט
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) גזרו חכמים אטו עמוד ראשון ,דהיינו שיבוא לברך סמוך לחשיכה מיד בעוד שלא
ניתוסף ההיתר .וכתב המ"א דבדיעבד יצא בזה וא"צ לחזור ולברך כיון דאינו אלא
משום גזירה{ .ס"ק כב} .ולענין נר ראשון דא"י נראה להכריע דאף בדיעבד לא יצא
{עי' אות כב}.
ד .נכרי שהוציא אור במוצ"ש מעצים ואבנים ,ומ"ט -מותר לברך על אותו האש ,דלא
שייך למיגזר כאן ,אבל אם הדליק הא"י נר מזה האש ,יש לצדד להחמיר ,דאתי
למיחלף ולהתיר גם בנר שהודלק בנר שלא שבת{ .ס"ק כג}.
ה .במוצאי יום הכיפורים ,נר שהדליק ישראל מנכרי ,ומ"ט ,ומה החילוק בין זה לבין
מוצ"ש -אין מברכין עליו (שו"ע) ,מפני שאורו של א"י נעשה בו מלאכה שהודלק
ביוה"כ ,ואף דבמו"ש מברכין על נר זה ,התם הטעם שהוא מברך על תוספת
שלהבת של היתר שניתוסף ע"י הדלקת הישראל ,והתוספת הזה כיון שהוא
נולד עכשיו הו"ל כאור היוצא מעצים ואבנים במו"ש דמותר לברך עליו ,משא"כ
במוצאי יוהכ"פ מבואר לקמיה דאין מברכין על אור היוצא מעצים ואבנים{ .ס"ק
כד}.
סעיף ז
ח[ היה הולך חוץ לכרך:
היה הולך חוץ לכרך וראה אור( :א) ברובם אינם יהודים -אין מברכין עליו (שו"ע).
(ב) ברובן ישראל -מברכין עליו (שו"ע) ,ותלינן שהאור הוא של ישראל .ומיירי
שהוא סמוך כ"כ שיכול להשתמש לאורו{ .ס"ק כה}.
סעיף ח
ט[ אור היוצא מהעצים והאבנים:
האם מברכים עליו( :א) במוצאי שבת ,ומ"ט -מברכין עליו (שו"ע) ,לפי שגם תחלת
בריית האור היה במו"ש ע"י אדה"ר ע"ד זה שהקיש אבנים זה בזה{ .ס"ק כו}.
(ב) במוצאי יום כיפורים ,ומ"ט -אין מברכין עליו (שו"ע) ,דזה אין שייך במוצאי
יוה"כ ,שלא היה אז תחלת ברייתו ,וטעם ברכתו הוא לפי שכל היום היה אסור
לו להשתמש בהאור ועכשיו הותר לו ,לכן אין לברך אלא באור ששבת ,דהיינו
הולך
במדבר
(שמד)