Page 334 - IYUN
P. 334
עיון ההלכה שלד
סימן שיא -טלטול מן הצד
סעיף ח
א[ טלטול מן הצד:
א .טלטול מן הצד לצורך דבר המותר ,מה דינו -מותר (שו"ע).
ב .קבלת מעות בכלי או ע"י בגד ,או לגוררם בסכין -תדע לנכון דמה שנוהגין איזה
אנשים למכור בשבת ולקבל המעות בכלי או ע"י בגד או גורר בסכין ,מלבד הרעה
הגדולה של מקח וממכר בשבת ,כמה סמיות עינים יש בזה ,דאף כשנימא דזהו
טלטול מן הצד ,הלא הוא בשביל דבר האסור שהוא המעות ,ואין שום ספק
שהוא איסור גמור{ .ס"ק לח}.
ב[ צנון שטמן בארץ:
א .לא השריש ,ולא נתכוין לזריעה ,מה דינו( :א) כשמקצת עליו מגולים -נוטלו ,על פי
שבנטילתו מזיז עפר ממקומו[ .ואף על פי שהוסיף מחמת לחות הקרקע] (שו"ע).
(ב) ואם טמנו בעפר הבית -אסור שמא יבוא להשוות הגומות שבקרקע .אא"כ
טמנו בחול שבקרן זוית המיוחד לו לצרכיו {ס"ק כח}.
(ג) כשאין העלין מגולין כלל -הרי בע"כ מזיז עפר בידים ואסור{ .ס"ק כה}[ .אא"כ
טמנו בחול המיוחד לו לצרכיו דמותר {ס"ק כח}].
(ד) בכה"ג ,לתחוב מחט או כוש דרך העפר בצנון וליטלו -ג"כ אסור ,דנראה
כעושה גומא .ויש מקילין ע"י תחיבת מחט וכוש{ .ס"ק כה ואות לב}.
(ה) מדוע אין נעשה הצנון בסיס להעפר -אפי' הניחו שם מבע"י להיות שם כל
השבת ,מותר ,דאין באוכלין משום בסיס לדבר האסור (רמ"א) .ור"ל דבאוכלין אלו
לא שייך בסיס דהלא לא היתה כונתו בהטמנה שיהא האוכל משמש להעפר אלא
אדרבה שיהא העפר משמש להאוכל{ .ס"ק כט}.
ב .השריש[ ,וגוף הצנון מגולה] -אסור להזיזן ממקומן משום תולש{ .ס"ק כו}.
ג .נתכוין לזריעה ולא השריש -אסור ,כיון שמתחלה היה רוצה בהשרשתן וטמונין
בקרקע כדרך הזריעה .ועיין במ"א שהקשה ע"ז ,ומ"מ אין לזוז מפסק המחבר דכן
נמצא בכמה ראשונים{ .ס"ק כז}.
