Page 336 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫שלו‬

‫סימן שיב ‪ -‬הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת‬

‫סעיף א‬

‫א[ היתר כבוד הבריות‪:‬‬
‫א‪ .‬טלטול אבן‪( :‬א) יחדה [אפי' לא קינח בה] ‪ -‬מותר להכניסן כמה שירצה‪{ .‬ס"ק ו ואות‬

‫ח}‪.‬‬
‫(ב) ניכר שקינחו בה ‪ -‬מותר להכניסו (שו"ע)‪.‬‬
‫(ג) ידוע שקינח בה ‪ -‬אסור ליקח ממנו מלא היד אם אין לו מקום קבוע‪ .‬ויש‬
‫מקילין בזה דכיון שידוע שקינח בו הוי כניכר‪{ .‬ס"ק ה}‪.‬‬
‫ב‪ .‬נייר חלק שמקפיד עליו [ומוקצה הוא]‪( :‬א) יחדו מע"ש ‪ -‬מהני יחוד דעי"ז הוסר‬
‫מעליו שם מוקצה‪ ,‬ומותר להכניס לבהכ"ס כמה שירצה‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬
‫(ב) לא יחדו ‪ -‬אינו מותר להכניס לבהכ"ס שאינו קבוע רק כפי צרכו לפעם זה‬

‫בלבד‪{ .‬ס"ק ו ואות י}‪.‬‬
‫(ג) האם מותר לקרוע את הנייר ‪ -‬אסור לקרוע הנייר בשבת‪ ,‬וכמבואר לקמן‬

‫בסימן ש"מ סי"ג ע"ש במ"ב‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאת אבנים‪( :‬א) בחצר ‪ -‬י"א דוקא בחצר מותר לטלטל אבנים (רמ"א)‪.‬‬
‫(ב) מכרמלית לרה"י‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬י"א דאפילו מכרמלית לרה"י נמי שרי‪ ,‬דהא נמי אינו‬
‫רק איסור דרבנן‪ ,‬ומשום כבוד הבריות התירוהו (רמ"א)‪[ ,‬אף שיש בזה שני איסורין‬
‫דרבנן‪ ,‬טלטול מוקצה וגם מכרמלית לרה"י‪ ,‬אפ"ה כבוד הבריות דוחה אותן‪{ .‬ד"ה דהא}]‪.‬‬
‫(ג) ברה"ר דידן ‪ -‬אף שלהרבה פוסקים דינו ככרמלית מ"מ אין להקל‪{ .‬ס"ק ח}‪.‬‬

‫סעיף ב‬

‫ד‪ .‬נטבעו בקרקע או בטיט‪( :‬א) באיזה אופן הותר ליטלן לקנח בהן ‪ -‬הכניסן מתחילה‬
‫לקנח בהן‪ ,‬ואח"כ ירדו גשמים עליהם ונטבעו בקרקע או בטיט‪ ,‬אם ניכרין למעלה‬
‫מן הקרקע ולא נטבעו בקרקע לגמרי‪ ,‬מותר ליטלן כדי לקנח‪ .‬ואין בזה משום‬

‫סותר ולא משום טוחן‪{ .‬שו"ע וס"ק ט‪-‬י}‪.‬‬
‫(ב) החידוש בזה ‪ -‬אפילו אם היה זה באיזה רצפה שבחצר והו"א דיש בזה חשש‬
‫סתירה שסותר הרצפה בזה שנוטל האבן‪ ,‬או דהו"א דטוחן בנטילתו את העפר‬

‫שסביבו‪ ,‬קמ"ל דשרי‪{ .‬ס"ק יא}‪.‬‬